האם דאגות כלכליות משפיעות על הבריאות שלנו?

אומרים שכסף לא קונה אושר, והוא אכן לא יכול להשפיע עליו באופן ישיר ומוחלט, אך כשאנחנו סובלים ממחסור כלכלי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה משפיע על רמת האושר שלנו ופוגע ביציבות הרגשית. כסף הוא אחד הגורמים שמשפיעים על תחושת המסוגלות, הביטחון העצמי והערך האישי שלנו. כשלא מצליחים לייצר הכנסה, רבים חשים שזה מעיד על משהו פנימי שאינו מתנהל כשורה.

וזו לא רק תחושת בטן. הפסיכולוג היהודי-אמריקני אברהם מאסלו, טבע באמצע המאה הקודמת את התיאוריה "פירמידת הצרכים של מאסלו". לתפיסתו, יש צרכים אוניברסליים שכולנו זקוקים להם, והם מסודרים בפירמידה - כאשר רק אם הצרכים במדרגה התחתונה מקבלים מענה, ניתן להתקדם למדרגה השנייה וכך הלאה.

במדרגה הראשונה בפירמידה הזאת ניצבים צרכים פיזיולוגיים בסיסיים - בין היתר מזון, מים, שינה ויחסי מין. במדרגה השנייה ניצבים ביטחון הגוף, תעסוקה, משאבים, בריאות ורכוש. על פי התיאוריה הזאת, רק לאחר שהצרכים הבסיסיים האלו ממומשים, האדם יכול להתפנות לעיסוק בצרכים שבקומות העליונות יותר, שכוללים מערכות יחסים, קרבה מינית, כבוד, הערכה ולבסוף - מימוש עצמי.

בעבר הלא רחוק בכלל, שיעור ניכר מהאנשים בישראל חשו די בטוחים בתעסוקה ובבריאות שלהם. אולם החל מחודש מרץ האחרון, עם הגעת איום הקורונה לישראל, רבים החלו להרגיש שהקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים, איבדו את הביטחון בשאלה אם יצליחו להחזיק את הראש מעל המים עד שהסיפור הזה יסתיים.

בעבור רבים, זו הייתה הפעם הראשונה בחייהם שבה הם נדרשו להתמודד עם דאגות כלכליות משמעותיות כל כך. לחלק ניכר מהאנשים האלו היו עסקים יציבים ומבוססים, ולפתע הם מצאו את עצמם במקום שבו הם מתחננים לסיוע, בלי לדעת אם יצליחו להביא אוכל הביתה גם בחודשים הבאים. כיום מדברים בחדשות על הקורונה הרפואית והכלכלית, אך עדיין אין דיון מעמיק מספיק על הקורונה הנפשית - שמאיימת על רבים מאיתנו ותישאר כאן עוד הרבה אחרי שהאיום הבריאותי ישכח. אז בואו נבין בדיוק מה האיום הזה עושה לנו - והאם באמת אפשר לשנות את המצב.

אנשים עם קשיים כלכליים נוטים לחוש אחריות אישית על המחסור ולבקר את עצמם בחומרה - גם אם הגורם לכך לא נמצא בשליטתם. קושי לייצר הכנסה נתפס ככישלון מהדהד שמשפיע על היבטים רבים בבריאות הנפשית ויכול גם לגרום להתפתחות בעיות נפשיות שאנשים לא חוו בעצמם עד לתקופה הזאת.

כבר בחודשים האחרונים אנחנו רואים בתקשורת דיווחים על עלייה באלימות במשפחה, שאף התבטאה בכמה מקרי רצח מזעזעים. בתקופה הזו העובדות הסוציאליות מדווחות על יותר מקרים שדורשים טיפול מיוחד ובכלל, אנחנו המטפלים בבריאות הנפש מבחינים ביותר ניסיונות התאבדות ורמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה ובעיות בביטחון העצמי - כאמור, גם אצל אנשים שמתמודדים עם התופעות האלו לראשונה.

ולמרבה הצער, ייתכן כי אנחנו נמצאים רק בראשית ההתמודדות עם התופעה הזאת. ככל שהמגיפה תימשך, הקשיים הנפשיים הכרוכים בהתמודדות איתה ככל הנראה רק ילכו ויתעצמו - והם, כפי שכבר הזכרנו, כנראה יישארו כאן גם הרבה אחריה. זאת מכיוון שטראומות נוטות להותיר חותם משמעותי על הנפש - שלעיתים נדרשות שנים ארוכות עד להסרתו או לכל הפחות לטשטושו.

המשאב היקר ביותר שיש לבני אדם, חשוב לזכור, הוא לא כסף. המשאב הכי חשוב שלכל אחד מאיתנו יש כיום בידיו הוא זמן. בתקופה האחרונה, כולנו קיבלנו קצת יותר זמן - כדי לנשום את ההווה, לבחון את החיים שלנו מזווית שלא הכרנו, להבין מה חשוב לנו באמת ולחשוב איך להשקיע בצורה חכמה יותר את המשאב הכל כך משמעותי הזה.

מבחינה נפשית, השקעה נכונה של הזמן שלנו תייצר השפעה משמעותית הרבה יותר מהשקעה כספית חכמה. לכן, בייחוד בתקופה הזאת, חשוב שכל אחד יחשוב איך הוא משקיע יותר במערכות היחסים שלו, בבניית קשרים טובים יותר עם הילדים, בני הזוג, ההורים והחברים. דווקא כשיש פחות מטלות, גם אם הלחץ מאיים ומהדהד, ניתן סוף סוף לפתח את העולם הרגשי בדרכים יצירתיות ולוודא שהוא חזק ויציב מספיק כדי להתמודד עם קשיים רגשיים שונים.

אפשר לעשות זאת בדרכים שהוכחו מחקרית ככאלה שמשפרות את המצב הנפשי - כמו שינה מספקת, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ומדיטציה. אפשר גם לדבר יותר על הבעיות שלנו עם אנשים סביבנו - מה שיעזור לגלות שאנחנו ממש לא לבד ושרבים שותפים לתחושה שלנו. ואפשר בעיקר לחשוב, בכל רגע פנוי, איך לגרום לעצמנו להרגיש קצת יותר טוב. רוב הדברים שבאמת יעשו את זה, לא דורשים השקעה כספית - אלא פשוט יצירתיות ורצון אמיתי לשפר את חיינו גם בתקופה שנתפסת כמאתגרת ביותר שידענו בעשורים האחרונים.

אנשים חושבים שככל שהם ישיגו יותר כסף, כך הם יהיו יותר רגועים, מסופקים ומאושרים. אז נכון, דאגות כלכליות משפיעות על הנפש, אך אין קשר ישיר בין כמות הכסף לבין רמת האושר. כסף הוא כלי לייצור רווחה סוציואקונומית שבאה לידי ביטוי במגורים, בריאות, רווחה, חיסכון לפנסיה וגם פינוקים קטנים כמו חופשות ובילויים. אם כל הצרכים האלו מקבלים מענה, יותר כסף לא יתבטא ביותר אושר. כסף, נזכיר, לא קונה ביטחון עצמי, חירות, שמחה, מערכות יחסים או קרבה אינטימית - וכל אלו גם משפיעים במידה ניכרת ועוצמתית על האושר שלנו.

למעשה, המציאות בשטח מלמדת שאנשים שיש להם יותר כסף, במקרים רבים מעדיפים להשקיע בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם, בעוד שהצרכים הרגשיים העמוקים יותר נדחקים לאחור. במשבר שמזמנת לנו הקורונה, אנשים אלו, שגם נפגעו כלכלית מהנגיף, נמצאים בסיכון גבוה יותר לנזק נפשי משמעותי. מציאות כזאת מכה בעוצמה בפניהם של אנשים שהיו בעבר מבוססים ביותר, וגורמת להם להתמודד, לעיתים בפעם הראשונה בחייהם, עם שדים שהם הצליחו להסתיר היטב גם מעצמם בעזרתם האדיבה של השגרה ומרוץ החיים הקדחתני. מצב כזה ממחיש אפילו יותר כמה חשוב לארגן מחדש את סדר העדיפויות בצורה שתיתן מענה גדול יותר גם בשגרה לצרכים רגשיים וחברתיים ולא רק לקריירה ולהתפתחות.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני מומחה ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה