שקרים קטלניים: כמה אנשים מתו בגלל פייק ניוז על קורונה?

    אחד המחקרים המעניינים של התקופה יצא לבדוק כמה אנשים נפגעו בפועל בגלל שמועות, שקרים ותיאוריות קונספירציה שקשורות ב-Covid-19, והתשובה היא הרבה יותר מדי. איזה פייק הרג מאות בני אדם? התשובה בפנים

    מערכת וואלה! בריאות
    צילום: רויטרס, עריכה: איתי עמרם

    בסרטון: טראמפ מגיב לכך שטוויטר סימנה את ציוציו כפייק ניוז

    מושג הפייק ניוז מסתובב בקרבנו כבר לא מעט זמן (גם אם שרה נתניהו שמעה עליו רק לאחרונה), והוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שצמחו מהמדיה החברתית, ולא לטובה. מקטרגי התופעה טוענים כל הזמן שפייק ניוז גורם לנזק אמיתי, ואין מחקר שמוכיח זאת טוב יותר מהמחקר שבו עוסקת הכתבה הזאת.

    המחקר, שפורסם בכתב העת American Journal of Tropical Medicine and Hygiene, בחן שמועות ותיאוריות קונספירציה סביב מגיפת הקורונה וזיהה למעלה מ-2,000 מקרים של הפצת דיסאינפורמציה מסוכנת ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט נוספים בלפחות 87 מדינות. בחלק מהמקרים הללו נגרם נזק של ממש, ואחד מהם אף הוביל למותם של לפחות 800 בני אדם.

    עוד בוואלה!

    נפרד מאשתו שגססה מקורונה, ושילם על כך בחייו

    לכתבה המלאה

    צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם שיתפו פעולה לצורך איסוף המידע למחקר וניתוחו - הם תיעדו מקרים של מידע שגוי שהופץ לגבי Covid-19 - שמועות, סטיגמות ואפליה וכמובן, איך אפשר בלי המלכה של הפייק ניוז: תיאוריות הקונספירציה. החוקרים התמקדו בפרק זמן מוגבל ואספו מידע שגוי ומטעה שהתפרסם ברשתות בין התאריכים 31 בדצמבר ו-5 באפריל.

    מבין שלושת סוגי הדיסאינפורמציה שנאספו במחקר, שמועות (שהוגדרו על ידי החוקרים ככל טענה בלתי מאומתת סביב Covid-19 שהסתובבה ברשתות החברתיות) היו הנפוצות ביותר, בפער גדול. שמועות היוו 89 אחוזים מכלל 2,311 המקרים שתועדו ונותחו במסגרת המחקר. השמועות הללו כללו דיווחים על 'תרופות פלא', בחלקם בוודאי יצא לכם להיתקל, כמו למשל דיווחים על כך ששתיית אקונומיקה יכולה להגן מפני הדבקה בקורונה, וחלקם אולי פחות מוכרים לכם, כמו הדיווח על תרופות שמבוססות על צואת פרות או על קוקטייל של שתן גמלים וליים.

    תיאוריות קונספירציה הוגדרו על ידי החוקרים כהצהרות, טענות ודיונים במגוון תיאוריות בנוגע למקורו של נגיף SARS-CoV-2 או מניעים זדוניים שמסתתרים מאחורי הפצתו, והן היוו 7.8 אחוזים מהמקרים במחקר. בתיאוריות הקונספירציה כללו החוקרים הכל החל מהתיאוריה על כך שביל גייטס הפיץ את הנגיף כנשק ביולוגי שמטרתו להגדיל את מכירות החיסונים בעולם ועד לתיאוריה לפיה דונלד טראמפ החדיר את הנגיף לערים איראניות במטרה "להזיק לתרבות ולכבוד האיראני".

    הקורונה היא רק תמריץ שיווקי בשביל למכור עוד חיסונים? ביל גייטס (צילום: AP)

    הסוג השלישי של דיסאינפורמציה במחקר (3.5 אחוזים מהמקרים) הוא סטיגמות בנוגע ל-Covid-19, שהוגדרו כ"תופעה חברתית במסגרתה אדם מתוייג באופן ישיר או עקיף על ידי מחלה, חשיפה, היסטוריית הנסיעות שלו ומוצאו האתני, באופן שהוביל לפעולות שליליות נגדו ולאפלייתו". החוקרים גילו שבמספר מדינות, אנשים ממוצא אסיאתי - בהם גם עובדי מערכת הבריאות - חוו בריונות או תקיפות פיזיות, בעקבות התבטאויות של דמויות בעלות פרופיל ציבורי גבוה שכינו את נגיף הקורונה "הנגיף הסיני" או "הנגיף מווהאן". באחד המקרים, אוטובוס מלא באנשים שפונו מווהאן לאוקראינה, נסקל באבנים על ידי מקומיים.

    הממצאים העלו עוד שבחלק מהמדינות סטיגמה סביב המחלה אף סייעה להתפשטותה, משום שאנשים סירבו להיבדק או שהסתירו את התסמינים שלהם ושיקרו לגבי היסטוריית החשיפה שלהם כשביקרו בבתי חולים.

    אלפי אנשים הגיעו לבתי חולים לאחר שנפגעו משתיית מתאנול, משום שחשבו שזה יהרוג את הנגיף. רופאים מבצעים פעולות החייאה בחולה (צילום: ShutterStock)

    אף שישנן שמועות וקונספירציות שאינן מזיקות, חלקן נשאו עמן סכנות מובהקות, כמו למשל התיאוריה שריסוס כל הגוף בכלור יכול למנוע הדבקה בנגיף. שמועה אחרת, שנפוצה בדרום קוריאה בתחילת חודש מרץ למשל, גרסה ששטיפת הפה במי מלח יכולה למנוע הדבקה. היא לא. אבל בכנסיה קוריאנית אחת האמינו לזה, ולכן ריססו מי מלח בפיהם של המתפללים שהגיעו לשם. זה נגמר ביותר מ-100 מקרי הדבקה, משום שהם למעשה ריססו מים נגועים בנגיף ישירות לתוך הפה של אנשים.

    800 מתו, 60 התעוורו

    אך השקר הקטלני מכולם במחקר היה ללא ספק זה שסיפר על 'תרופת פלא'. "ישנו מיתוס פופולרי שהסתובב בכמה מקומות בעולם, לפיו שתייה של אלכוהול מרוכז מאוד יכול לחטא את הגוף ולהרוג את הנגיף", כתבו החוקרים, "בעקבות המידע השגוי והמטעה הזה מצאו את מותם כ-800 בני אדם, 5,876 אנשים נפגעו ואושפזו בבתי חולים ו-60 מהם התעוורו לחלוטין בעקבות שתיית מתאנול, מתוך אמונה שהוא ירפא אותם מקורונה", נכתב.

    גם הוא דיבר פעם על הזרקת אקונומיקה לווריד ואור אולטרה סגול כדרכים להרוג את הנגיף. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

    לדברי החוקרים, לא די בכך שממשלות רק יפריכו ויכחישו שמועות מסוכנות, דיסאינפורמציה ופייק ניוז. אם הן רוצות להילחם במסרים האלה באמת, הן צריכות לחייב את ענקיות המדיה החברתית לפעול בצורה אקטיבית להפצה של מידע נכון ומאומת.

    "דיסאינפורמציה שמתודלקת על ידי שמועות, סטיגמות וקונספירציות יכולה להוביל להשלכות חמורות על בריאות הציבור, במיוחד כשהן זוכות ליותר חשיפה מאשר מידע מקצועי, מדעי ומאומת", כתבו החוקרים בסיכום מחקרם. ממשלות וגופים ציבוריים חייבים להבין את הדפוסים של שמועות, סטיגמות ותיאוריות הקונספירציה שאופפות את משבר הקורונה העולמי, כדי שיוכלו לפתח מסרים הולמים לניהול הסיכונים".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully