בסרטון: חברת מודרנה פרסמה תוצאות ביניים טובות מהניסוי בחיסון נגד קורונה
בשבועיים האחרונים הגיעו בשורות טובות, גם אם זהירות, לגבי תוצאות ראשוניות ותוצאות ביניים טובות בכמה חיסונים ניסיוניים נגד Covid-19 שמפותחים במקביל ברחבי העולם. עיני העולם נשואות בהערצה אל החוקרים והמדענים שעושים לילות כימים במאמצים עילאיים להאיץ עד כמה שניתן את פיתוחו של חיסון יעיל ובטוח, שיגאל את האנושות מהצרה הנגיפית שאליה נקלעה בן לילה כמעט.
אבל בתוך הסיפור הזה ישנם גם גיבורים נוספים, אלמוניים יותר, וגם להם מגיעה תשומת לב והערכה - אותם עשרות, מאות ואלפי אנשים שמתנדבים מרצונם החופשי לשמש "שפני ניסיונות" עבור החיסונים החדשים.
בתחילת חודש יולי השיק המכון הלאומי לבריאות בארה"ב רשת לגיוס מתנדבים שמוכנים לבדוק את יעילותם של החיסונים הניסיוניים נגד Covid-19. בארגון קיוו להצליח לגייס כך כמה אלפים בודדים של מתנדבים. אולם כשבוע לאחר השקת רשת גיוס המתנדבים, הוצפו במכון ביותר מ-107,000 פניות. מדובר בצעד משמעותי מאוד לקראת היעד, של גיוס כ-30,000 מתנדבים מתאימים עבור כל אחד מארבעת הניסויים הקליניים שנמצאים בשלבים מתקדמים כרגע, וצפויים להתחיל את השלב השלישי של הניסויים הקליניים שלהם בסתיו הקרוב.
ארבע החברות שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח חיסון נגד קורונה הן: Moderna, AstraZeneca, Inovio ויוזמה משותפת של Pfizer/BioNTech. ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון למחלות מידבקות בארה"ב ומי שעומד בראש המאבק האמריקני בנגיף הקורונה, אמר כי ההתגייסות הזאת גורמת לו להיות "אופטימי" לגבי האפשרות ששלבי הניסוי הסופיים בחיסונים יוכלו לצאת לדרך מוקדם מהמצופה.
"האנשים האלה הם מה שאנחנו מכנים 'גיבורים רפואיים'. אנשים מביעים עניין ברמות אחרות לגמרי ממה שאנחנו רגילים", סיפרה שרה חסן, אחת המגייסות, שעובדת ביוסטון קליניק, בראיון לרשת חדשות אמריקנית.
חצי מהמתנדבים יקבלו חיסון דמה
מתנדבים שמביעים עניין להשתתף בניסויים צפויים לעבור הליך סינון ומיון יסודי, במסגרתו יתבקשו לחתום על טפסי הסכמה שיכולים להיות בעובי של ספר - עם 100 עמודים ויותר. מחצית ממשתתפי כל אחד מהניסויים יקבלו את החיסון הניסיוני, ואילו המחצית השנייה תקבל פלצבו - וזו עוד סיבה שבגללה נדרשים מתנדבים רבים. "הרבה מתנדבים נושרים בשלב שבו הם מבינים את זה, הם אומרים: 'לא, אני לא רוצה להשתתף אם אני לא מקבל את החיסון האמיתי'", מסביר פרופ' רוברט היאט, חוקר אפידמיולוגיה מאוניברסיטת UC סן פרנסיסקו.
עוד בוואלה!
"ההנחיות לגבי הניסויים האלה ברורות מאוד - הם יהיו יסודיים ביותר מבחינה מדעית ולא יהיו בהם קיצורי דרך", אומר פרופ' בארי בלום, מומחה לאימונולוגיה מאוניברסיטת הארוורד בתקווה להשקיט את החששות בציבור, שמא המצוקה העולמית תגרום למפתחי החיסון לעבוד בחיפזון. כך למשל, הניסויים הקליניים בבני אדם לא מתחילים לפני שהחוקרים מציגים תוצאות אמינות לגבי בטיחות ויעילות החיסון בניסויים שנערכו על בעלי חיים.
גיוס מתנדבים בהיקף מספק לשלב הסופי של חיסון ניסיוני אורך לרוב מספר חודשים, אולם פרופ' היאט אומר שהוא רואה הבדל משמעותי כעת: "ההיבט האלטרואיסטי במקרה הזה מושך מאוד. אנשים רוצים להיות חלק מהפיתרון".