בסרטון: זעם ביפן לאחר שעשרות חיילים אמריקנים נדבקו בקורונה
בעוד המאמצים למציאת חיסון יעיל נגד נגיף הקורונה נמשכים ברחבי העולם ללא הרף, ההבנה כי התהליך הזה יכול להתמשך הרבה מעבר לחורף הקרוב מביאה חוקרים ורופאים לחפש ולבדוק כל אפשרות טיפולית וחיסונית קיימת. במסגרת מאמצים אלו, העלו חוקרים כבר לפני חודשים ספורים את האפשרות שחיסון ה-MMR, החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (שעל פי תכנית החיסונים של משרד הבריאות ניתן לילדים במסגרת חיסוני השגרה בשני מנות, הראשונה בגיל שנה והשנייה בכיתה א') עשוי לספק הגנה גם מפני Covid-19.
הפוטנציאל ההגנתי של חיסון ה-MMR עלה לכותרות לראשונה בעקבות התפרצות הקורונה על סיפונה של נושאת המטוסים האמריקאית USS תיאודור רוזוולט. יותר מ-1,100 מלחים על האונייה נמצאו חיוביים לנגיף, אולם על פי הדיווח בכתב העת הרפואי mBio, רק אחד מהם פיתח מחלה קשה שדרשה אישפוז (ומאוחר יותר גם מת כתוצאה מהתדרדרות במצבו).
גם אם לוקחים בחשבון את העובדה שכל אנשי הצוות על הסיפון היו צעירים בריאים ובכושר טוב, עדיין חישבו החוקרים שלפי הסטטיסטיקה 14 אחוזים מהמקרים היו אמורים להיות קשים יותר ודורשים אישפוז (מדובר על כ-150 חולים, במקרה הזה). המכנה המשותף למלחים הוא שכולם קיבלו את חיסון ה-MMR לאחרונה, כמתחייב מתכנית החיול של מגוייסים חדשים בצבא ארה"ב.
חוקרים סבורים שהחיסון הגן על אנשי הצוות באונייה מפני תסמינים קשים של המחלה, וכי הדבר עשוי גם להסביר מדוע רוב הילדים שנדבקים בנגיף לא מפתחים תסמינים. כעת, הרעיון שהחיסון המוכר, הנפוץ וחסכוני הזה עשוי להגן גם על מיליוני מבוגרים ברחבי העולם מפני Covid-19 זוכה לעניין רב בעולם.
בחודש שעבר רופאים בבית החולים קאסר אל עיני בקהיר, החלו בגיוס של 200 רופאים ורופאות, אחים ואחיות ושאר אנשי צוות רפואי שנמצאים בחזית הטיפול בקורונה במצרים וחשופים לנגיף, לצורך מחקר שמטרתו לבחון האם מתן חיסון MMR יצליח להגין עליהם מפני פיתוח תסמינים חמורים של Covid-19. המחקר, שהוא הראשון מסוגו, יימשך עד אוקטובר הקרוב.
היתרון של חיסון חי מוחלש
רובם של החיסונים הניסיוניים לקורונה שנמצאים בעבודה כרגע במעבדות שונות ברחבי העולם (כ-100 חיסונים ניסיוניים במספר) מתמקדים בזיהוי מאפיינים ייחודיים של הנגיף, שיכולים לשמש מטרה להתביית עליה. רובם מבוססים על אחד משני מרכיבים - החלבון הייחודי שאחראי גם לצורת הדוקרנים שמאפיינת את מראהו החיצוני של הנגיף או ההרכב הגנטי של הנגיף. הרעיון הוא שהמערכת החיסונית תזהה את רכיבי הנגיף שבחיסון כגורם זר ותייצר תאי חיסון (נוגדנים ותאי T) נגדם, שיאבקו בנגיף הקורונה, במקרה עתידי של הדבקה.
עוד בוואלה!
במילים אחרות, החיסונים הללו מיועדים להילחם אך ורק בנגיף SARS-CoV-2. ואותו הדבר נכון לגבי רוב החיסונים הקיימים נגד מחלות מדבקות. אולם, ישנה קבוצה קטנה של חיסונים, וה-MMR הוא אחד מהם לצד החיסון נגד שחפת והחיסון נגד פוליו, שפועלים בצורה שונה. החיסונים הללו מכילים גרסאות חיות ומוחלשות מאוד של הנגיף או החיידק שמפניהם הם מחסנים.
חיסון חי מוחלש גורם למערכת החיסונית לייצר גם תאים חיסוניים ספציפיים לאורגניזם שנגדו הם מחסנים (נגיף או חיידק מסויים), אבל הם גם גורמים לעוררות מוגברת של המערכת החיסונית כולה, כך שהיא דרוכה יותר להתמודדות עם כל פלישה מזיקה. "זה דומה לצבא שמציב בכוננות את כל הצלפים שלו, שמוכנים להוריד כל איום פוטנציאלי", הסבירה פרופ' אלינור ריילי, מרצה לאימונולוגיה ומחלות מדבקות באוניברסיטת אדינבורו, בראיון לאתר דיילי מייל.
בחודש מרץ דווח כי ישנם כמה ניסויים קליניים שבוחנים את היעילות של חיסון ה-BCG נגד שחפת בהתגוננות גם מפני נגיף הקורונה. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת הרפואי BMJ מצא שהחיסון הזה יעיל מפני מחלות מדבקות נוספות, פרט לשחפת. במחקר נמצא כי לתינוקות שקיבלו את החיסון נגד שחפת היה סיכוי נמוך ב-30 אחוזים למות ממחלה מדבקת כלשהי במהלך שנת חייהם הראשונה.
חיסון ה-MMR עשוי להיות יעיל נגד קורונה מסיבה נוספת, שנעוצה בדימיון בין הנגיף שגורם לאדמת ובין נגיף ה- SARS-CoV-2. בחודש אפריל טענו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' כי הם מזהים קורלציה בין קבוצת הגיל שסובלת מתסמינים קשים של Covid-19 ובין קבוצת הגיל שלא חוסנה נגד אדמת בחיסוני השגרה בבריטניה (החיסון הוכנס לתכנית החיסונים בבריטניה בשנת 1960). החוקרים גם ניתחו דגימות דם של חולי קורונה ומצאו שהן הכילו נוגדנים לא ספציפיים שיכולים להילחם גם בנגיף האדמת.