אם נמשיך ככה, הקיץ יהיה "חם מדי עבור בני אדם"

בסרטון: גרטה תונברג ביום כדור הארץ - "משבר הקורונה הוא הזדמנות"

מיליוני בני אדם ברחבי העולם עלולים להיחשף לרמות מסוכנות מאוד של חום - עד לכדי מצב שעלול לגרום לכשל איברים, כך מזהירים מומחים. "התחממות כדור הארץ תגדיל את הסיכוי לתנאי קיץ שעשויים להיות חמים מכדי שאנשים יוכלו לעבוד בהם", אמר ל- BBC ד"ר ג'ימי לי. ד"ר לי לא התראיין בדבר החום החמור ונזקי האקלים ממשרד ממוזג - בימים אלה הוא עובד בחום המחניק של סינגפור כדי לטפל בחולי covid-19. הוא עובד, מבחירה, ללא מיזוג אוויר כדי לעצור את התפשטות הנגיף באוויר, והוא מספר כי הוא מבחין איך הוא ועמיתיו נעשים "רגזנים יותר, קצרים יותר זה עם זה".

ד"ר לי מטפל בחולים כשהוא לבוש בציוד המגן האישי שלו, החיוני להימנעות מהידבקות, אך גם מחמיר את המצב על ידי יצירת "מיקרו אקלים" חם להחריד תחת שכבות הפלסטיק המרובות. "זה ממש מכה בך כשאתה נכנס לשם לראשונה", אומר ד"ר לי, "וזה ממש לא נוח במהלך משמרת שלמה של שמונה שעות - זה משפיע על המורל".

החוויה החמה הזו גרמה לד"ר לי להבין כמה דברים, כך הוא סיפר ל-BBC. ראשית, חימום יתר עלול להאט את יכולתם של הצוותים הרפואיים לקבל החלטות מהירות ונכונות. שנית, הם עלולים להתעלם מסימני האזהרה של מה היפרתרמיה (מכת חום) - כמו עילפון ובחילה - ולהמשיך לעבוד עד שהם קורסים.

העובדה שמאוד חם בחוץ בוודאי לא מאוד מפתיעה אתכם. כולנו מודעים לנזקי האקלים, ורובנו מרגישים שמדי שנה הקיץ הולך ונהיה חם יותר, אבל אנחנו כבר מיומנים בלהתחבא במזגן ולצאת החוצה רק כשהטמפרטורות יורדות ובמינימום בגדים. בחלקים אחרים של העולם, במדינות מתפתחות, לא תמיד יש את הפריבילגיה הזו. יש גם הרבה מאוד אנשים העוסקים בעבודות החושפות אותם לתנאים שעלולים להיות מסכני חיים, אלה כוללים עבודה בחוץ - בחקלאות או בבנייה, לדוגמא - אך גם עבודות בתוך מבנים כמו מפעלים ובתי חולים עלולות לגבות מחיר בריאותי, כמו במקרה של ד"ר לי.

היפרתרמיה, או מכת חום, מתרחשת כאשר הגוף אינו מסוגל להתקרר כראוי, כך שטמפרטורת הליבה שלו ממשיכה לעלות לרמות מסוכנות ואיברים קריטיים עלולים להפסיק לעבוד. הדרך המרכזית של הגוף להיפטר מעודף חום היא אידוי זיעה על העור, אבל יש מקרים בהם זה לא יכול לקרות מכיוון שהאוויר לח מדי. וכפי שגילו ד"ר לי ואנשי רפואה אחרים, גם השכבות האטומות של ציוד הגנה אישי שנועדו להרחיק את הנגיף - מונעות מהזיעה להתאדות.

המצב הרפואי "תשישות חום" מוגדר כאשר חום הגוף עולה ל-38 עד 40 מעלות. עלייה לטמפרטורת גוף של מעל 40 מעלות כבר מוגדרת כמכת חום. התסמינים של תשישות חום דומים לתסמינים של חום גבוה ממחלה, והם כוללים חולשה, הזעה מרובה, דופק מהיר, כאבי בטן וכאבי ראש. מכת חום, לעומת זאת, גורמת לשינוי במצב ההכרה, ובסופו של דבר עלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית ולמוות.

כאמור, בעוד רוב האנשים חשופים לנזק מטמפרטורות גבוהות, מי שבאמת סובל הם האנשים שנמצאים באזורים לחים. אם טמפרטורת הגוף עולה מאוד אבל גם הלחות גבוהה, הזיעה שעל גבי העור לא מתייבשת בצורה יעילה ולכן היעילות של מנגנון ההזעה, ההכרחי לוויסות החום, נפגעת. הבעיה הזו מוכרת כבר המון שנים, ולשם כך פותחה בעבר מערכת בשם WBGT, או Global Bulb Globe Temperature, המודדת לא רק את הטמרפרטורות אלא גם לחות וגורמים אחרים, בכדי לתת תיאור מדויק יותר של תנאי האקלים.

בשנות החמישים של המאה הקודמת, צבא ארה"ב השתמש במערכת הזו בכדי לקבוע הנחיות לשמירה על בריאות החיילים. כאשר ה-WBGT היה מגיע ל-29C, למשל, ההמלצה היתה לעצור פעילות גופנית למי שטרם התרגל לתנאי האקלים. בחזרה להווה - זו בדיוק הרמה שד"ר לי ועמיתיו חווים באופן קבוע בבית החולים הכללי נג טונג פונג.

כאשר ה-WBGT היה מגיע לרמה הגבוהה ביותר - 32C, בצבא ארה"ב הנחו שאימונים מאומצים צריכים להפסיק מכיוון שהסיכון הופך ל"קיצוני". אולם רמות כאלה גבוהות נרשמו לאחרונה בבתי חולים בצ'נאי בהודו על ידי פרופ' וידיה ונוגופאל מאוניברסיטת סרי ראמאצ'נדרה. היא גם גילתה כי עובדים במכרה מלח מתמודדים עם WBGT שמטפס במהלך היום ל-33C - ואז הם צריכים לחפש מחסה. במפעלי פלדה נרשם מפלס של 41.7C, ולכן העובדים בו פגיעים למה שהפרופ' מכנה "החום העצום".

איך מתמודדים עם עומס חום קיצוני כזה? לדברי ד"ר לי, שמתמודד עם המציאות הזו כבר עכשיו, אנשים צריכים לשתות הרבה נוזלים לפני שהם מתחילים לעבוד, לקחת הפסקות קבועות ואז לשתות שוב כשהם נחים. הוא מספר כי בית החולים החל להגיש "שלוקים" קפואים כדי לעזור לצוות להתקרר.

אבל ד"ר לי מודה כי הימנעות ממכת חום לעיתים קשה לביצוע. עבורו ועבור חבריו, הפסקות יזומות כרוכות בתהליך המייגע של החלפת חליפות המגן ולבישתן מחדש. ויש גם בעיה מעשית - "יש אנשים שלא רוצים לשתות כדי שיוכלו להימנע מהצורך ללכת לשירותים," הוא אומר. וכמובן, שיש גם את תחושת השליחות שגורמת לצוותי רפואה להמשיך ולעבוד בכל הקשיים כדי להקל על החולים.

עם עליית הטמפרטורות בכל העולם, סביר להניח שתהיה גם לחות אינטנסיבית יותר, מה שאומר שיותר אנשים ייחשפו לשילוב המסוכן של חום ולחות. פרופ' ריצ'רד בטס מה-Met Office הבריטי בחן את הנושא במודלים ממוחשבים שונים והגיע למסקנה כי מספר הימים עם WBGT מעל 32C צפוי לעלות, וזה תלוי רק בשאלה אם נצליח להפחית את פליטות גזי החממה. "אנו בני האדם התפתחנו לחיות בטווח טמפרטורות מסוים, כך שברור שאם נמשיך לגרום לטמפרטורות לעלות ברחבי העולם, במוקדם או במאוחר, בחלקים החמים בעולם נוכל לראות תנאים שפשוט חמים לנו מדי", אמר ל-BBC.

יש לציין כי השילוב של חום ולחות עלול לגרום גם להתפשטות מחלות זיהומיות באזורים חדשים, מכיוון שהשילוב הזה הוא זרז להתרבות מהירה של חיידקים וגם של נשאים כגון יתושים, המעבירים ווירוסים מסוגים שונים.

במחקר אחר, שפורסם מוקדם יותר השנה, הזיהרו כי מכות חום עלולות להשפיע על 1.2 מיליארד אנשים ברחבי העולם עד שנת 2100, פי ארבעה יותר מאשר עכשיו. ואם הנתונים האלה לא מפחידים אתכם מספיק כדי להיות טובים יותר לסביבה שלכם, כדאי שתדעו שדוח שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet ביצע סקירה נרחבת של השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם. אחד הממצאים המשמעותיים בדוח הוא שילדים פגיעים הרבה יותר להשפעות שינוי האקלים המתרחשים בהווה ואלו שצפויים בעתיד.

בדוח נמצא כי מצב של "עסקים כרגיל" ואי-הגבלה של פליטות גזי חממה יביא להחמרה משמעותית בתמונת הבריאות הכללית של האוכלוסייה האנושית, ובעיקר בקרב ילדים. הפגיעה בילדים צפויה להיגרם מתופעות כמו החמרה בזיהום האוויר, כיוון ששינויי האקלים גורמים להרעה חמורה באיכות האוויר בחלקים נרחבים של העולם, ולעלייה בתדירות של תופעה הנקראת "אטמוספירה קפואה" (אוויר עומד), שעלולה לגרום לחלקיקים נשימים זעירים כמו פיח, אבק, ולתחמוצות חנקן וגופרית וגז האוזון לא להתפזר היטב ועקב כך לחדור בריכוזים גבוהים למערכת הנשימה. על פי המחקר, עד סוף המאה ה-21 תופעה אטמוספרית זו צפויה לשרור בחלקים גדולים מהעולם במשך 40 ימים בשנה.