כמה נזק תחסכו אם תפחיתו את צריכת הבשר שלכם?

אם פעם מצאתם את עצמכם מתלבטים בין מנת שווארמה למנת פלאפל או בין מנת פרגיות לסלט – אולי תרצו לדעת שיש עוד שיקולים חוץ מקלוריות וערכים תזונתיים. בשנים האחרונות לא מעט אנשים מתייחסים בחישוביהם גם להשפעה הבריאותית והסביבתית של התזונה שלהם ומכמתים את התוצאות בהתבסס על נתונים מחקריים.

מחקרים רבים מהשנים האחרונות הדגימו והפנו את תשומת הלב הציבורית והמדעית לנזקים הבריאותיים של צריכת מוצרים מהחי, ובמיוחד בשר מעובד. במקביל, הולכות ומתבהרות תוצאות ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון עצמה והשפעתה הבריאותית על הציבור בתחומי הזיהום והתחלואה.

אם עד כה חשבנו שיש רק שניים או שלושה "מסלולי תזונה" בהתייחס למזון מהחי: אכילת בשר יומיומית, צמחונות וטבעונות, בתקופה האחרונה אנחנו עדים למגמה נוספת, במסגרתה אנשים בוחרים להפחית אכילת מוצרים מהחי בצורה הדרגתית ומתונה, מבלי להמנע מהם לחלוטין.

עוד בנושא:
יום הטבעונות העולמי 2016: כמה טבעונים חיים בישראל?
עכשיו זה רשמי: בשר מעובד גורם לסרטן
מה קורה לגוף כשמפסיקים לאכול בשר?

התופעה והאנשים שבוחרים בדרך הביניים הזאת מכונים "מפחיתנים". מאז שארגון הבריאות העולמי סיווג בשר מעובד כמזון מסרטן, אנשים רבים הפחיתו את צריכת הבשר השבועית שלהם. במקביל צצו ברחבי העולם ובישראל יוזמות כמו יום שני ללא בשר (meatless monday), המעלות לסדר היום ולמודעות את החשיבות של הפחתה, גם אם מוגבלת, בכמות צריכת הבשר או המוצרים מהחי.

למרות כל אלה, ההשפעה של המחקרים על הציבור עדיין מוגבלת. מתוך רצון להנגיש את הנתונים לציבור בצורה ברורה ונוחה להבנה, יצרה חברת V-CARE, מחשבון ייחודי המחשב את ההשפעה של הפחתת צריכת בשר על הגוף ועל הסביבה.

כך לדוגמה, בדיקה במחשבון מראה שהפחתה של צריכת בשר מ-6 פעמים בשבוע ל-4 פעמים בלבד, יכולה לחסוך לאורך שנה כמות מים נקיים השווה למעל 10,000 מקלחות, להציל כ-30 בעלי חיים ואף להפחית את הסיכוי שלכם לחלות בסוגי סרטן נפוצים (כגון סרטן המעי, השד והערמונית) בכמעט 15 אחוזים.

לדברי יעל רותם, דיאטנית ספורט קלינית, המייעצת לאנשים בתהליכי הפחתת צריכת מזון מהחי, לא מדובר בעוד שגעון חולף, אלא בדיאטה מומלצת בריאותית למניעה וטיפול במחלות כגון סוכרת סוג 2, מחלות לב איסכמיות, יתר לחץ דם, סוגי סרטן מסויימים והשמנה.

יעל מתייחסת לשלושה חששות (או תירוצים) עיקריים המעכבים הפחתה של צריכת בשר בצורה יומיומית:
1. חשש לבריאות בשל חוסרים. 2. חשש ממגבלות על התפריט. 3. חשש לגבי העלויות הכספיות שכרוכות בשינוי.

בשנת 2016 פרסם איגוד התזונאים האמריקאי נייר עמדה הטוען כי דיאטות המפחיתות מוצרים מהחי, דיאטות צמחוניות הבנויות כהלכה, ואפילו דיאטות טבעוניות לחלוטין הינן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, ועשויות להיות בעלות יתרונות בריאותיים משמעותיים. העמדה המקצועית כיום היא שדיאטות אלו בריאות ומאוזנות בכל שלבי החיים: הריון, הנקה, ילדות, בוגרים, קשישים וגם עבור ספורטאים.

כיצד זה ייתכן אם כך שתזונה שבה חסרים, לכאורה, מרכיבי תזונה כל כך שגרתיים וחשובים תהיה בריאה ומאוזנת? הנה היתרונות העקריים בתזונה מאוזנת הנשענת פחות על מוצרים מהחי:

• עשירה בסיבים תזונתיים - פירות, ירקות, קטניות – אשר תורמים להפחתת רמות הכולסטרול, איזון רמות הגלוקוז בדם ומפחיתים את הסיכון לסרטן המעי הגס.

• עשירה בנוגדי חמצון – פירות וירקות מגוונים – מפחיתה נזקים החמצוניים בגוף, מסייעת להתאוששות מאימונים.

• דלה בשומן רווי בשל הפחתת מוצרים מהחי.

• דלה עד מופחתת כולסטרול – כולסטרול אמנם אינו מזיק כמו שומן רווי בעצמו, אך כדאי להגביל את הכמות לעד 300 מ"ג ליום.

• עשירה בשומן לא רווי (אגוזים, שקדים, זרעים, אבוקדו, טחינה), אשר תורם לבריאות הלב.

אין ספק שאם אנו רגילים לחלב ומוצריו, בשר לסוגיו וביצים אנחנו זקוקים לתחליפים לרכיבי תזונה מסוימים, אז רגע לפני שאתם רצים ומפחיתים מוצרים מהחי, חשוב לומר: החוכמה בתזונה צמחו-טבעונית מאוזנת היא לא רק מה להפחית מהתזונה אלא גם מה להוסיף. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם:

• לפני שמורידים הרבה מזונות, הכירו מזונות חדשים. לחלק מהאנשים נדרשת הסתגלות לטעמים ומאכלים חדשים, על כן עשו את השינוי בהדרגה.

• למדו מאיפה אתם יכולים להשיג כל רכיב תזונתי: חלבונים, פחמימות, שומנים, ברזל, סידן ועוד.

• גם מערכת העיכול צריכה לעבור הסתגלות - תוספת משמעותית של קטניות, ירקות ודגנים מלאים עלולה לגרום לאי נוחות במערכת העיכול, אולם הסבלנות משתלמת. הגוף מתרגל לכמות הסיבים באמצעות שינוי אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול, לכן התחילו מכמות קטנה בכל יום והעלו אותה בהדרגה.

• גיוון, ושילובי מזונות במהלך היום - רבים דואגים שכמות או איכות החלבון היומית שלהם תפגע. בפועל, כל עוד אנו דואגים לאכול מספיק (כל אחד לפי צרכיו) ואנו מגוונים את התזונה, יהיה קל יותר להגיע לכמות ולאיכות חלבון רצויים. שלבו קטניות, טופו, ירקות, אגוזים למיניהם, בכולם יש חלבונים שמשלימים לחלבון מלא ואיכותי.

בנוסף לתועלת הבריאותית, המחשבון מציג את המספרים וההשפעה על הסביבה המסתתרים מאחורי של הדיאטה של כל אחד מאיתנו. אז אם אי פעם חשבתם: "כמה כבר אדם אחד משפיע?" עכשיו תוכלו לדעת את התשובה.

החישובים מבוססים על נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבריאות, נתוני ה-OECD, מחקרים נרחבים שנעשו באוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת טקסס וניתוח מחקרי של סוכנות האו"ם לחקר סרטן. כל המקורות מפורטים כאן.

מאחורי פיתוח המחשבון עומדים יניב רייכנברג, יזם סדרתי, צמחוני, יועץ לארגונים, יוצא המחאה החברתית ומנכ"ל חברת אקס-בלייד ויעל רותם, דיאטנית ספורט קלינית, המתמחה בבניית תוכניות הפחתת מוצרים מהחי לספורטאים.