כך משבר האקלים משפיע על הבריאות של הילדים שלכם

דוח מקיף שבדק את השפעות שינוי האקלים מסמן את בריאות הילדים כפגיעה במיוחד, ומדגיש את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם המשבר כדי לתת עתיד טוב יותר לדורות הבאים

נטע נסים, זווית
צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

"זה לא הגיוני. אני לא אמורה להיות כאן. אני צריכה להיות עכשיו בבית הספר, מעברו השני של האוקיינוס. ואתם עדיין באים אלינו, הצעירים, כדי לבקש תקווה. איך אתם מעזים? אתם גזלתם את חלומותיי ואת הילדות שלי עם המילים הריקות שלכם". דבריה של פעילת האקלים גרטה תונברג בוועידת האקלים בניו יורק כבר הפכו לחלק מדברי הימים של המאבק העולמי נגד שינוי האקלים. תונברג עצמה. בת 16 בלבד, הפכה לסמל של דור חדש שנולד אל תוך עולם שמושפע כבר היום משינוי האקלים.

עוד בוואלה! NEWS

6 עצות תזונתיות שיעזרו להילחם בהתחממות הגלובלית

לכתבה המלאה

"שינוי האקלים" נתפס פעמים רבות בתור נושא מרוחק מחיי היומיום של מרבית בני האדם, וככזה שאפשר לאפסן בחלק האחורי של הראש ולקוות שיחלוף מעצמו. אך תחושת הרווחה שלנו בסביבה שבה אנו חיים, יציבותן של קהילות מקומיות, מערכות בריאות וממשלות - כולן תלויות בהשפעות שינוי האקלים. כבר בימים אלה מתרחשות סערות קשות, אירועי שיטפונות והצפות, גלי חום קיצוניים ובצורות ממושכות, שריפות ענק, מחלות זיהומיות מתעוררות וקיימת סכנה לביטחון התזונתי של רבים על פני כדור הארץ.

דוח שפורסם לאחרונה האחרון בכתב העת הרפואי The Lancet ביצע סקירה נרחבת של השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם. אחד הממצאים המשמעותיים בדוח הוא שילדים פגיעים הרבה יותר להשפעות שינוי האקלים המתרחשים בהווה ואלו שצפויים בעתיד.

זיהום אוויר, מחלות וחום קיצוני

הממצאים בדוח נאספו מ-35 מוסדות אקדמיים מובילים וסוכנויות של האו"ם מרחבי העולם. על מנת לייצר נתונים איכותיים ומגוונים, נערך שיתוף פעולה חוצה גבולות ותחומים בין מומחי אקלים, אקולוגים, מומחי בריאות הציבור ורופאים, וכן מתמטיקאים, מהנדסים, מומחי מזון ותחבורה, כלכלנים וחוקרי ממשל וחברה.

בדוח נמצא כי מצב של "עסקים כרגיל" ואי-הגבלה של פליטות גזי חממה יביא להחמרה משמעותית בתמונת הבריאות הכללית של האוכלוסייה האנושית, ובעיקר בקרב ילדים. הפגיעה בילדים צפויה להיגרם מתופעות כמו החמרה בזיהום האוויר, כיוון ששינויי האקלים גורמים להרעה חמורה באיכות האוויר בחלקים נרחבים של העולם, ולעלייה בתדירות של תופעה הנקראת "אטמוספירה קפואה" (אוויר עומד), שעלולה לגרום לחלקיקים נשימים זעירים כמו פיח, אבק, ולתחמוצות חנקן וגופרית וגז האוזון לא להתפזר היטב ועקב כך לחדור בריכוזים גבוהים למערכת הנשימה. על פי המחקר, עד סוף המאה ה-21 תופעה אטמוספרית זו צפויה לשרור בחלקים גדולים מהעולם במשך 40 ימים בשנה.

כמו כן, הדוח צופה התפשטות מחלות זיהומיות באזורים חדשים, מכיוון שהשילוב של חום ולחות הוא זרז להתרבות מהירה של חיידקים וגם של נשאים כגון יתושים, המעבירים ווירוסים מסוגים שונים (מלריה, זיקה, קדחת דנגי ועוד).

גלי חום גורמים למקרי מוות רבים, בעיקר אצל מבוגרים מאוד ותינוקות. גל החום באירופה (צילום: רויטרס)

תופעה נוספת היא אירועי חום קיצוניים כמו שהיו בשנים האחרונות ברחבי העולם ובמיוחד בחודשים יוני-יולי 2019 באירופה, אז נשברו שיאי חום רבים מתחילת המדידות. גלי חום גורמים למקרי מוות רבים בעיקר אצל אוכלוסיות כגון מבוגרים מאוד ותינוקות. נוסף על כל אלו, גם צפויה התערערות בביטחון התזונתי לאור אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה והצטמצמות השטחים שמאפשרים גידול מזון בשל תנאים שיהפכו חלק משטחי החקלאות של היום ללא ראויים לעיבוד חקלאי. חקלאות היא המגזר הרגיש ביותר לתנאים אקלימיים ושינוי האקלים הגלובלי מייצר מזג אוויר חם וקיצוני הרבה יותר שמוביל לשינוי באופי הקרקע, עמידות הזנים למזיקים ומחלות ומקשה עוד יותר על גידול המזון.

ילדים פגיעים יותר ממבוגרים

על פי החוקרים, ילדים פגיעים במיוחד למצבים כאלה בגלל הפיזיולוגיה שלהם: מכיוון שאצל ילדים הלב פועם מהר יותר וקצב הנשימה גבוה יותר מאשר אצל מבוגרים, הם סופגים לגופם יותר מזהמי אוויר ביחס למשקל הגוף, אפקט שמועצם בשל גודל גופם הקטן. כמו כן, ילדים נמצאים בסיכון גבוה גם בגלל שהם מבלים יותר זמן בסביבה החיצונית מאשר מבוגרים. שינויי האקלים, החום הקיצוני וזיהום האוויר הנגרמים משריפת דלקי מאובנים מאיימים על בריאות הילדים החל משלב הרחם, ומשם הנזק רק צפוי להצטבר ומחמיר.

לדברי פרופ' חגי לוין, ראש המגמה לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, "הפוקוס על ילדים הוא מגמה חשובה. אנחנו יודעים שיש עוד אוכלוסיות פגיעות בהקשר של שינויי האקלים, כמו קשישים למשל, אך מבחינה רעיונית, בצורת החיים הנוכחית אנחנו 'מקריבים' את חיי הילדים, לא רק בעתיד אלא גם בהווה".

הנזק מתחיל כבר ברחם. עובר באולטרסאונד (צילום: shutterstock)

לוין מוסיף ש"תקופת ההתפתחות הראשונית שלנו כבני אדם היא קריטית, ושיבושים קטנים, כמו חשיפה לכימיקלים ומזהמים באוויר וחשיפה לטמפרטורות גבוהות במהלך ההיריון, עלולים לגרום לבעיות ופגיעות שונות". עוד הוא מציין ש"חשוב לזכור גם שהכל יחסי - מידת הסיכון משתנה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, זמנים בתקופת ההיריון, זכרים ונקבות ואורח החיים של האם. לכן, קשה לנו למדוד השפעה אמיתית, אך אנחנו עדיין נתקלים כל הזמן בעדויות לכך ששינויי האקלים פוגעים בבריאות שלנו".

יש פתרון?

על פי הדוח, זיהום האוויר מפעילות אנושית (זיהום תוך מבני וחוץ מבני) היה אחראי למוות מוקדם של שבעה מיליון בני אדם ברחבי העולם בשנת 2016 לבדה. בנוסף לפליטות הקשורות בשריפת דלקי מאובנים, בדוח מצוין כי הדורות הבאים ייחשפו באופן הולך וגובר לזיהום חלקיקי כתוצאה משריפות, המתרחשות לעיתים תכופות יותר עם העלייה בטמפרטורה העולמית. הטמפרטורות הגבוהות מייבשות את הצמחייה, מה שמקל על הצתתה, ולעשן שנפלט משריפות אלו השלכות בריאותיות שליליות. כתוצאה מהישנות שריפות אלו ותרחישי אקלים קיצוניים נוספים, ילדים צעירים נאלצים להתמודד גם עם בעיות נפשיות, שמעולם לא נאלצו להתמודד איתן לפני כן, ובטח לא בתדירות ובעוצמה שעליהם להתמודד כעת.

"עצם שינוי האקלים מאתגר אותנו ואת הגוף שלנו", מסכם לוין, "יש מחקרים שמצאו כי עוברים הנחשפים במהלך ההיריון לאקלים מסוים חווים קושי לאחר הלידה להתרגל לאקלים שונה, כך שהגוף לא מותאם בצורה טובה לשינוי". עוד הוא מוסיף כי "הנקודה החשובה היא שמערכת הבריאות צריכה להיערך לשינויים הנוכחיים והעתידיים, לחקור ולעקוב אחר ההשפעות של שינויי האקלים, משהו שאנחנו לא עוסקים בו מספיק כיום. חשוב להבין שהחשיבה והפעולה בנושא חייבת להיות רב-תחומית ואינה נוגעת רק לבריאות, אלא צריכה גם להתייחס לתחומים נוספים כמו גיאוגרפיה, סוציולוגיה, ניהול וחינוך. בנוסף, שיתופי הפעולה יוכלו לפתוח בפנינו הזדמנויות רווחיות, כמו למשל פיתוחים טכנולוגיים להתמודדות עם שינוי האקלים".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully