הטריק שהופך את דיאטת הצום לסירוגין לקלה יותר ליישום

בסרטון: מדענים דירגו דיאטות פופולריות לפי מידת היעילות והבטיחות שלהן

דיאטת הצום לסירוגין היא אחת הדיאטות המדוברות והמומלצות בתקופה האחרונה, והיא נחשבת לדרך יעילה ובטוחה מאוד לירידה במשקל. אולם, רבים מגלים שהיא לא כל כך פשוטה עבורם ליישום. השיטה גורסת שיש להגביל את האכילה למספר מצומצם של שעות ביום, כאשר בשאר השעות יש להימנע מאכילה לחלוטין (מותר לשתות). לרוב, מדובר על פרקי זמן של 16:8, כלומר 16 שעות צום, ו-8 שעות שבהן מותר לאכול ויש לארגן את סדר היום כך שיאפשר אכילת כל הארוחות בטווח זמן זה.

היתרון המשמעותי בדיאטה הזאת הוא שהיא אינה מחייבת הימנעות או היצמדות למזונות ומאכלים מסויימים, אלא אפשר לאכול בה הכול, כל עוד מקפידים על טווחי הזמנים.

כמעט כל מי שניסה ליישם את הדיאטה הזאת וחווה אי הצלחה, תולה את הקושי בהסתגלות ללוח הזמנים שהיא מכתיבה. אבל מתברר שיש טריק פשוט למדי שגורם לשיטה הזאת לעבוד, גם עבור מי שמתקשים איתה בהתחלה - והוא קשור לקצב הצירקדי הפנימי שלכם, זה שמכונה גם 'שעון פנימי' או 'שעון ביולוגי'. לרוב אנחנו שומעים על המנגנון האישי והייחודי הזה שיש לכל אחד מאיתנו בהקשרים של שינה וערות, וכעת מסתבר שניתן להיעזר בו גם כדי לצמצם את ההיקפים ולרזות.

החלק של הצום, שנפרש על פני שעות ארוכות הוא מן הסתם החלק המאתגר יותר בתכנית התזונה הזאת, וגם אנשים שכבר מתמידים בה מספר חודשים מדווחים שהם עדיין מתקשים עם זה. אולם, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד המכובדת מצביע על כך שזה לא משך הזמן של הצום שמאתגר אנשים, אלא דווקא התזמון שלו.

במילים אחרות, יכול להיות שדיאטת צום לסירוגין תהיה גם יעילה יותר וגם קלה יותר ליישום עבורכם אם תתזמנו את זה כך שכמה שיותר משעות הצום יחפפו לשעות השינה שלכם, וכמה שיותר מהשעות שמותר לאכול בהן, יהיו בשעות הערות הפעילות ביותר שלכם. בהרווארד קוראים לזה 'גישת המקצב הצירקדי'. לדבריהם, חלון הזמן שיכול לעבוד בצורה היעילה ביותר עבור רוב האנשים הוא לאכול בין השעות 7:00 בבוקר ל-15:00 אחר הצהריים, ואז להתחיל את הצום. כמובן שמקצבים צירקדיים משתנים מאדם לאדם, ואם אתם נוהגים להקיץ מאוחר יותר, אתם יכולים להתחיל את חלון הארוחות בשעה מאוחרת יותר וגם לסיים אותו מאוחר יותר.