זה מה שאתם צריכים כדי להיות מאושרים יותר ומודאגים פחות

בחודשים האחרונים, גבולות השמיים נסגרו ולפתע עברנו מחיים בכפר גלובלי למציאות שבה כל מדינה מתמודדת בעצמה ולבדה נגד נגיף ערמומי ולא צפוי. אבל גם במציאות הזאת, אחד השיעורים הבולטים שלמדנו הוא חשיבות שיתוף המידע והזרימה החופשית שלו בין מדינות. זה מה שתרם לריצוף מהיר של גנום הנגיף, מה שאפשר לפתח במהירות בדיקות יעילות לזיהוי שלו וזה גם מה שמסייע רבות במרוץ לפיתוח חיסון ותרופה.

את השיעור היקר הזה חשוב שניישם גם בעוד היבטים בחיינו, בייחוד בהיבט שמשפיע כמעט על כולנו בתקופה המטלטלת הזאת - ההתמודדות עם לחץ נפשי וחרדה. בעבר סיפרנו לכם איך הדנים, ההולנדים והפינים נוהגים להפחית את התחושות הקשות והכל-כך נפוצות האלו. הפעם הרחקנו עד לשבט הזולו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בדרום אפריקה.

בימים אלו, שבהם הלחץ הנפשי נוכח מאוד בחיינו ומסוכן לנו לא פחות מהנגיף - החלטנו לקחת השראה מהאופן שבו השבט, שהתמודד בעבר עם מגפות, רעב, מלחמות קשות ותנאים קיצוניים, צולח גם את האתגר הזה, שנראה שרק הופך מורכב יותר ככל שהעולם מתקדם.

הפילוסופיה שמלווה את שבט הזולו במשך מאות שנים נקראת אובונטו (Ubuntu) ורק לפני כמה עשורים היא הועלתה על הכתב, סודרה וחודדה. הפילוסופיה הזאת לא ייחודית רק לשבט הזולו, אלא קיימת בגרסאות שונות בקרב שבטים רבים ברחבי היבשת. כמו בכל תורה שעוברת מפה לאוזן, עם השנים התפתחו לה לא מעט גרסאות שונות שלפעמים אף סותרות זו את זו - אבל אם תשאלו רבים מבני השבט מה עומד בבסיסה ומהם העקרונות החשובים בה ביותר, כנראה שכולם יספקו תשובה דומה.

האובונטו שמה דגש על קהילתיות והיכולת שלנו לראות את עצמנו כחלק ממכלול. על פי התפיסה הזאת, כשאנחנו משתייכים לחלק מקבוצה גדולה - כך אנחנו גם מחזקים את הביטחון האישי שלנו, האמונה שלנו בעצמנו ובאחרים, השלווה, האיזון ואיכות החיים הכללית. גם נלסון מנדלה, המנהיג הדרום אפריקאי המשפיע בעולם, השתמש רבות במושג הזה כדי להדגים את כוחה של קהילה מגובשת ומאוחדת בהובלת שינויים פורצי דרך.

משמעות המילה דומה לפירוש הביטוי "הומניות" - כלומר אנושיות, אמפתיה, טוב לב ואדיבות. לפילוסופיה היה תפקיד משמעותי בדרום אפריקה בשנות ה-90 במהפכה הגדולה ביותר שידעה המדינה, עם סיום שלטון האפרטהייד.

ב-2018, נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה, נשא נאום ביוהנסבורג שבדרום אפריקה באירוע השנתי לזכרו של נלסון מנדלה. בנאומו הוא אמר שמנדלה "הבין יותר מכולנו את הקשרים שמאחדים בין בני האדם ומגדירים את הרוח הייחודית שלנו".

אובמה הוסיף: "המילה אובונטו מתארת הכי טוב את התרומה האדירה של מנדלה לעולם. הוא הכיר בכך שאנחנו כולנו קשורים יחד בדרך שאולי נסתרת מהעין, אבל משפיעה עלינו בדרכים רבות. הוא הבין שאנחנו מגשימים את עצמנו בכך שאנחנו חולקים את עצמנו עם אחרים ודואגים לאלו שסביבנו". את נאומו הוא חתם בכך שהדרך היחידה שלנו לצמוח ולהתקדם - עוברת דרך הצמיחה וההתקדמות של אנשים סביבנו.

ואם זה בסך הכול מרגיש לכם כמו מסרים פוליטיים משויפים שהקשר בינם לבין החיים עצמם מקרי בהחלט - חשוב שתדעו שגם מדענים מצאו הוכחות במחקרים אמפיריים לכוח של הדאגה לאחר. כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי התנדבות ותרומה מסייעות להפחית לחץ נפשי בצורה שאף יכולה להאריך את תוחלת החיים. המחקר הזה מצטרף לשורה של עבודות אקדמיות נוספות שהגיעו למסקרנות דומות והראו שהעזרה לאחרים היא בין הדברים הטובים ביותר שנוכל לעשות כדי לשפר את איכות החיים והבריאות שלנו.

בעוד שהמחקר הזה לא מצא קשר של סיבה ותוצאה אלא רק הראה קשר סטטיסטי בין תרומה לאחרים לבין תוחלת חיים ארוכה יותר, הרי שפסיכולוגים, חוקרי מוח ורופאים יודעים להסביר היטב מה עומד מאחורי הממצאים האלו. לחץ נפשי, בדידות וריחוק חברתי מגבירים את הסיכון לשורה של בעיות רפואיות כמו לחץ דם גבוה, בעיות לב, דלקות, החלשה של מערכת החיסון, הפרעות שינה ועוד. כל אלו בתורם יכולים כמובן לפגוע בנו מאוד ואף להגביר את הסיכון למוות מוקדם.

לחץ ברוב המקרים נגרם כתוצאה מדפוס חשיבה שמעצים אותו שוב ושוב. אם לדוגמה הבוס צועק עליכם בעבודה, בגופכם מופרשים הורמונים שמאותתים לגוף שמדובר ב"מצב חירום" הדופק עולה, החשיבה מתערפלת, אתם מריצים בראש שוב ושוב את הדברים הקשים שהוא אמר, חושבים מה הייתם צריכים לענות וכועסים על עצמכם שלא פעלתם אחרת.

כשיום כזה נגמר ואתם חוזרים הביתה מותשים ומובסים, אם תגלו פתאום שהילדים, בן או בת הזוג או חבר טוב נמצאים במצוקה, פתאום יהיה לכם כל כך קל לגמד את הבעיות שלכם, לצאת מה"באסה" ולעשות הכול כדי שירגישו טוב יותר. אנחנו אולי לא מכירים אתכם, אבל יש יסוד סביר להניח שאחרי שתעשו את זה פתאום תרגישו בעצמכם הרבה יותר מאושרים ורגועים. פתאום הבוס העצבני ייראה כמו בעיה כל כך שולית ולא תבינו איך "שרפתם" כל כך הרבה אנרגיות על בעיה כל כך שולית.

פסיכולוגים מדגישים שכשאנחנו עוזרים לאחרים, אנחנו יכולים לגייס אנרגיות "יש מאין", כמו שלא בטוח שהיינו מסוגלים לעשות כדי לעזור לעצמנו. על אותו היגיון, כשמי שאנחנו אוהבים רעב, אנחנו בדרך כלל מיד נקום על הרגליים ונעבוד קשה כדי להכין את הארוחה שהוא אוהב, דבר שאנחנו מוותרים עליו כשאנחנו רעבים אבל עייפים או סתם חסרי אנרגיה. במצב כזה, אנחנו מגלים בעצמנו לא פעם תעצומות נפש שלא הכרנו, שהיוו חלק משמעותי מהיכולת של הורים ההיסטוריה לדאוג לילדיהם, גם במצבי קיצון ובסיטואציות כמעט בלתי אפשריות.

לכן כל כך הרבה מטפלים מפצירים באנשים, בייחוד אלו שמתמודדים עם מתח גבוה וחרדה מתמשכת, לפקוח את העיניים, להביט מסביבם ולחפש אדם קרוב שזקוק לעזרה. אם תהפכו את זה לדרך חיים, עם הזמן תבינו שהבעיות שלכם הרבה פחות דרמטיות משאתם משערים, שיש לכם כוחות שלא בהכרח נתתם לכם ביטוי עד עכשיו ושגם במצבים שנראים כאוטיים ומתסכלים כל כך - תמיד אפשר לשפר אחיזה.