האזור במוח שגורם לנו "לאבד את זה" - והדרך לאלף אותו

    אותו החלק במוח שעוזר לנו לרוץ כמו מטורפים כשאריה רודף אחרינו בג'ונגל - גם גורם לנו לצרוח על הילדים כשהם קופצים על הספה עם נעליים מלוכלכות. אז האם יש דרך להשתלט על אחד החלקים הכי עתיקים ורגשיים במוח האנושי?

    • מוח
    חמישה דברים שאולי לא ידעתם על המוח (מערכת "אסור לפספס")

    בסרטון: 5 עובדות על המוח

    בתעשיית הטלוויזיה יודעים כבר כמה עשורים שהמתכון המושלם לייצור מריבות ופיצוצים עתירי רייטינג הוא לסגור כמה אנשים בתוך בית בלי אפשרות לברוח. עכשיו, אחרי שכולנו העברנו שבועות בין ארבע קירות עם האנשים הקרובים אלינו ביותר, נראה שאנחנו מבינים מצוין כמה קל לאבד שליטה על המוח ולהתפרץ גם (ובעיקר) על האנשים שאנחנו הכי אוהבים - אפילו אם זה היה הדבר האחרון שהתכוונו לעשות עד לפני רגע.

    עוד בוואלה! NEWS

    אל תתנו לו לנהל אתכם: כך תתמודדו עם כעס

    לכתבה המלאה

    לפעמים נראה שכשאנחנו חווים התפרצויות זעם אנחנו הופכים לאנשים אחרים לגמרי. בסיטואציה הזאת, חלק מהאנשים יאשימו אחרים שהביאו אותם למצב הזה, אחרים יכעסו על עצמם ועל חוסר היכולת לשלוט ברגשות שלהם, אבל למעשה, אפשר להאשים רק גורם אחד בהתקפים האלו - האמיגדלה, מבנה בצורת שקד שאחראי בין היתר על ויסות התגובות הרגשיות שלנו.

    בהשוואה לרכיבים אחרים במוח, האמיגדלה נחשבת קטנה ביותר - אך יש לה השפעה עצומה על כל אחד מאיתנו. ב-1995, הפסיכולוג והחוקר דניאל גולדמן הטביע לראשונה את המונח "חטיפת אמיגדלה" בספרו Emotional Intelligence. המושג מתייחס ליכולת של ה'שקד' הקטנטן הזה "לחטוף" את המוח ולהשיג שליטה מלאה עליו לזמן מוגבל.

    במצבי חירום אין מקום להיגיון

    האמיגדלה היא אחד האזורים העתיקים ביותר במוחם של יונקים, זוחלים, דגים ועופות. בשגרה היא כאמור אמונה גם על הוויסות הרגשי אך תפקידה החשוב ביותר הוא ככל הנראה הכנה של הגוף למצבי חירום. בשגרה, מידע חדש שנאסף מהחושים מועבר מהתלמוס ("תחנת הממסר של המוח") אל האמיגדלה וקליפת המוח ("המפקחת"). אולם במצב חירום, האמיגדלה "תופסת שליטה" תוך כמה שברירי שניה כדי להציל את חיינו.

    חתיכת מכונה מורכבת. מוח (צילום: Giphy)

    כאשר אריות ניסו לטרוף את אבות אבותינו בג'ונגל, או לחילופין, כשהבוס צועק עלינו או כשהילדים קופצים עם נעליים מלוכלכות על הספה בסלון, האמיגדלה שולחת תוך כמה שברירי שנייה פקודה שמכניסה את הגוף למצב "הילחם, ברח או קפא" (Fight, Flight or Freeze") שעוזר להתמודד עם האיום שלפניו.

    מבחינה הגיונית, קיטלוג המצבים האלו באותה הקטגוריה של חירום ייראה מצחיק, אולם מבחינת התגובה של המוח אליהם, התחושות הגופניות שהם מייצרים וההורמונים שמופרשים במהלכם - הם זהים לחלוטין.
    לתגובה הזאת של המוח יש היגיון ברור - כשאריה רודף אחרינו, אין זמן להרהר ולדון בתוכניות הפעולה היעילות ביותר. זה הזמן "לפעול מהבטן" ולרוץ כמו מטורפים, בלי לחשוב יותר מדי. הבעיה היא שכאמור, בעידן המודרני אנחנו (כמעט) לא בורחים מאריות, אבל מתמודדים עם עשרות סיטואציות מלחיצות לאורך היום שמתפרשות כ"מצבי חירום" - גם אם הן רחוקות מלסכן אותנו.

    מעגל שמזין ומעצים את עצמו

    ככל שלחץ וחרדה יתפסו מקום משמעותי יותר בחיינו, כך יכולתה של האמיגדלה להשתלט על המוח ולשבש את שיקול הדעת תתעצם. מחקר שפורסם בכתב העת The British Journal of Psychiatry מצא כי בקרב אנשים שסובלים מהפרעות חרדה כמו חרדה חברתית או התקפי פאניקה, האמיגדלה פעילה יותר והתגובות שהיא מייצרת קיצוניות יותר. מחקר אחר גילה תוצאות דומות גם בקרב הסובלים מפוסט טראומה.

    בנוסף, מומחים מדגישים שכל מי שמתמודד עם לחץ נפשי באופן קבוע יחווה פעילות מוגברת באזור האמיגדלה ובמוחו יתפתחו עם הזמן יותר דפוסי חשיבה חרדתיים. במילים פשוטות זה אומר שככל שאנחנו מתמודדים עם רמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה - כך המוח יתרגל יותר לחשוב בצורה כזאת ויסבול יותר גם מהתפרצויות זעם תכופות יותר. מחקרים מראים שזה גם עלול לפגוע בתפקודים אחרים במוח כמו השליטה העצמית, הזיכרון ואפילו היכולות המוטוריות.

    כל מי שמתמודד עם סטרס קבוע יחווה פעילות מוגברת באמיגדלה. אישה מליטה את ראשה (צילום: ShutterStock)

    לכן, בתקופות שבהן סף החרדה עולה, כמו במשבר הקורונה הגלובלי שמשפיע על כולנו, לאמיגדלה יהיה קל יותר "לקחת את המושכות" שמנווטות את המוח. כך ההתפרצויות עשויות להיות תכופות יותר וייתכן שהדבר גם יהפוך לדפוס שיעצים את עצמו פעם אחר פעם.

    אז מה עושים?

    בעבר, רוב המומחים האמינו שהיכולות הקוגניטיביות שלנו הן עובדה מוגמרת שאי אפשר לשנות. אולם בשנים האחרונות נוירולוגים רבים מאמינים שבדיוק כמו שרירים שניתן לפתח - כך ניתן לחזק קשרים עצביים במוח בצורה שתייצר שינויים מרחיקי לכת בתפקוד שלו.

    כמו שפאזלים ותרגילים מתמטיים יעזרו לחזק את התפקוד הקוגניטיבי, כך תרגילים לחיזוק האינטליגנציה הרגשית יסייעו לשלוט בהתקפי הזעם ולצמצם את התגובה הדרמטית למצבים מלחיצים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שתרגול מדיטציה לדוגמה יכול להעצים את האינטליגנציה הרגשית ולשפר את ההתמודדות עם מתח וחרדה. התרגול למעשה "מלמד" את המוח לא להיסחף בצורה עיוורת אחרי מחשבות ורגשות ומסייע להתבונן על דפוסי פעולה שמזיקים לנו - ולשבור אותם.

    תרגילים לחיזוק האינטליגנציה הרגשית. אישה מתרגלת מדיטציה (צילום: ShutterStock)

    ויש עוד דרך. זה אולי ייראה קלישאתי, אבל אם רק תעצרו לרגע, תיקחו שאיפה עמוקה של אוויר ותנשפו אותו החוצה לאט יותר משהכנסתם, מחקר מצא שזה יגרום להפעלה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית שלמעשה "מבטלת" את "פקודת החירום" של האמיגדלה ומשרה רוגע מיידי על המוח ויתר מערכות הגוף.

    ואם אתם כבר מרגישים שאתם הולכים להתפרץ, כדאי לעשות בדיוק את מה שאומרים לילדים - לעצום עיניים ולספור עד שש. לדברי המומחים, משך ה"השתלטות" של האמיגדלה על המוח בדרך כלל יהיה קצר משבע שניות. לכן, אם "נאלף" את עצמנו לחכות קצת בכל פעם לפני שנגיב, ייתכן שעם הזמן נוכל "לפתח את השריר" המנטלי שיעזור להגביר את השליטה ולקבל החלטות שקולות יותר.

    ולסיום, כדאי להסתכל על ההתפרצויות כהזדמנות לבחון את עצמנו ולהכיר יותר את המנגנונים שמניעים את הגלגלים במוחנו. שימו לב לטריגרים שגורמים לכם להתפרץ, לשינוים בטון הדיבור לפני שזה קורה, לאופן שבו השרירים מתכווצים והבטן מתהפכת. עשו את זה בלי לשפוט את עצמכם, פשוט תתבוננו בעצמכם ותבינו שזה חלק טבעי מהחוויה האנושית.

    תזכירו לעצמכם שלפעמים הפיצוץ יהיה בלתי נמנע, אבל במקביל עשו הכול כדי לזהות את הסימנים המקדימים בצורה שתאפשר להיגיון "להשתלט" מחדש על המוח מהר יותר בפעם הבאה. כאמור, ככל שנתאמן על זה יותר ונהיה מודעים יותר לכוחות שפועלים בתוך הראש שלנו - כך יהיה קל יותר לתפוס בחזרה את המושכות ולשבור את מעגל הקסמים הזה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully