מחקר חדש שבדק כיצד משפיע מזג אוויר חם וטמפרטורות גבוהות על ההתנהגות שלנו עשוי לעניין ישראלים רבים, שכן הוא מצא שיש קשר בין מזג אוויר חם ומזג חם באופן כללי. ישנן שפע של ראיות מדעיות שהצביעו לאורך השנים על השפעה של אקלים חם על רמות העצבים שאנשים חווים, כמובן שעבור מי שחי בישראל שבה חודשי הקיץ הם ארוכים וחמים במיוחד לא זקוק למחקרים ובוודאי יודע זאת באופן אינטואיטיבי. בחו"ל קוראים לזה 'בלוז קיץ', והמונח מתייחס לקשר שבין חשיפה לחום ועלייה באגרסיביות, בשיעורי ההתאבדות והאלימות.
חוקרים מפולין, לא מדינה שמפורסמת באקלים חם דווקא, גילו ששורשיה של התופעה הזאת נעוצים בהורמון הסטרס קורטיזול, שרמותיו נמוכות יותר בחורף. בקיץ, טוענים החוקרים, החום גורם לרמת הקורטיזון לעלות ובתגובה אנחנו נהיים הרבה יותר עצבניים. לגילוי הזה עשויה להיות חשיבות עבור בריאות הציבור במדינות חמות, משום שההורמון הזה מעורב גם בפעילויות אחרות בגוף, בין השאר יש לו תפקיד גם בוויסות רמות הסוכר, המלח ומשק הנוזלים בגוף.
עוד בנושא:
6 סיבות בריאות לאהוב את הקיץ
שיבולת שועל וקמומיל: תרופות סבתא לקיץ לוהט
אני רק שאלה: למה אנחנו מזיעים כל כך הרבה במצח?
לדברי ד"ר דומיניקה קניקובסקה, פתו-פיזיולוגית מאוניברסיטת פוזנן למדעי הרפואה, מדובר בממצאים מפתיעים: "הממצאים הללו לא עולים בקנה אחד עם האינטואיציה הכללית שקושרת אצלנו את החורף דווקא למצב רוח מכביד ושלילי ואת עונת הקיץ דווקא בתחושת קלילות ואושר", אמרה.
הכל התחיל מנתוני הפשיעה
הנתונים הראשוניים שקשרו בין מזג אוויר חם והתנהגויות עויינות הגיעו מנתוני פשיעה סטטיסטיים, שהצביעו על עלייה בפשעים אלימים בקיץ ובמיוחד בימים שבהם נמדדו טמפרטורות גבוהות מהממוצע. לאורך השנים הועלו מספר סברות לקשר הזה, כמו למשל טענה שהטמפרטורות הגבוהות גורמות לעלייה בקצב הלב, עלייה ברמות הטסטוסטרון ועוד כל מיני תגובות מטבוליות שמעוררות את מערכת העצבים הסימפתטית, שאחראית על תגובת 'הילחם או ברח'. בשל כך, נטען, אנשים נוטים יותר להסתבך בעימותים.
אולם, ד"ר קניקובסקה ועמיתיה סבורים שהסיבה פשוטה בהרבה וקשורה בעיקרה להשפעה שיש לחום על רמות הקורטיזול. לקורטיזול יש תפקיד בהפחתת הדלקתיות והוא חשוב לבריאות הכללית. בדרך כלל הרמות הגבוהות ביותר של קורטיזול נמדדות בבוקר והן יורדות בהדרגה במהלך היום, כאשר שעות הערב לרוב מתאפיינות ברמות הנמוכות ביותר של קורטיזול, מה שמאפשר לגוף להרגע ולהתכונן למצב של שינה. מחלה, מחסור בשעות שינה ותרופות מסויימות יכולות להשפיע גם הן על רמות הקורטיזול ולשנות את דפוסי הפרשתו בגוף.
בהובלתה של קניקובסקה עקבו החוקרים הפולנים אחרי קבוצה של נשים, סטודנטיות לרפואה בימים שונים בקיץ ואחד בחורף. וגילו שרמות הקורטיזול בדמן היו גבוהות יותר בימות הקיץ. עם זאת, רמות הדלקתיות בגופן של הסטודנטיות לא השתנו באופן משמעותי באותם ימים. ד"ר קניקובסקה ציינה כי בעבר נערכו מספר מחקרים דומים שתוצאותיהם היו לא עקביות. לדבריה, ייתכן שחוסר העקביות נבע מהעובדה שהדגימות נאספו מהמשתתפים בבתיהם ולא בסביבה מבוקרת ואחידה. היא הוסיפה, כי המחקר שלה, שהוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה שנערף בסן דייגו לאחרונה, הוא היסודי ביותר מבין המחקרים מסוג זה שנערכו עד כה.
במסגרת המחקר הפולני נאספו דגימות רוק מהמשתתפות בכל שעתיים לאורך יממה שלמה - על מנת לבדוק את רמות הקורטיזול וסמני הדלקתיות בגופן. הסטודנטיות שהשתתפו במחקר ענו גם על שאלונים שמטרתם לבנות תמונה מלאה יותר של אורח החיים שלהן - דפוסי השינה, התזונה והפעילות הגופנית שלהן.