בסרטון: הדמיה של האופן בו מתפזר רסס טיפתי בזמן פעילות גופנית
רסס טיפתי שמכיל את נגיף הקורונה ועלול להדביק אחרים משתחרר מהפה גם בזמן הדיבור, ולא רק בשיעול או עיטוש. הרסס הזה שנפלט אל האוויר יכול להשתהות בחלל 8 דקות לפחות ולעתים אף יותר - כך עולה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences ונערך על ידי חוקרים מהמכון לסוכרת ומחלות עיכול וכליות באוניברסיטת פנסילבניה.
המחקר התבסס על ניסוי שבו נעשה שימוש בלייזר כדי למדוד את מספר טיפות הרסס הזעירות שנפלטות לאוויר בזמן הדיבור. והתשובה, בקצרה, היא: הרבה מאוד. "התצפית שערכנו תוך שימוש בלייזר רגיש במיוחד חשפה שדיבור בקול רם עלול לגרום לפליטה של אלפי טיפות רסס מדי שניה", כתבו החוקרים.
מחקרים מסויימים הצביעו על התפרצויות נקודתיות של קורונה במקומות סגורים שבהם אין תחלופת אוויר, כמו למשל במוקד טלפוני בדרום קוריאה, שבו העובדים ישבו בסמיכות זה לזה, או במסעדה בסין, וישנם חוקרים שסבורים שמקרים אלו מצביעים על יכולת הדבקה של הנגיף גם דרך טיפות רסס זעירות שנעות באוויר, ולא רק דרך הדבקה טיפתית במגע ישיר של טיפות נוזלים גדולות יותר (זהו הקונצנזוס בקרב חוקרים).
המחקר הנוכחי לא ערך ניסויים שכללו את נגיף הקורונה, וגם לא נגיפים אחרים. במקום זאת הוא הסתכל על האופן שבו אנשים מייצרים רסס נשימתי בזמן שהם מדברים, והתמקד בטיפות הרסס הזעירות ולא בטיפות הגדולות שנפלטות מהפה. הטיפות הזעירות מסוגלות להשתהות באוויר למשך זמן רב ממושך הרבה יותר מטיפות גדולות. הטיפות הללו, על אף גודלן הזעיר, עדיין מסוגלות להכיל מספיק מהנגיף כדי לייצר מינון מידבק, כך לטענת החוקרים.
החוקרים ציינו עוד כי ככל שמדברים חזק יותר, כך נפלטות יותר טיפות רסס לאוויר. הם העריכו כי "דקה אחת של דיבור בקול רם מייצרת לפחות 1,000 טיפות שמכילות מטען ויראלי ומשתהות באוויר בחלל החדר" למשך 8 דקות או יותר.
"ההמחשה הישירה שערכנו מדגימה כיצד דיבור רגיל מייצר טיפות רסס שנעות באוויר ויכולות להישאר תלויות בו למשך 10 דקות ויותר ויש להן יכולת להעביר מחלות בתוך חללים סגורים", כתבו החוקרים. בתחילת החודש שעבר דלף לרשתות החברתיות סרטון מהניסוי הזה, שבעקבותיו הגיב המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב כי מדובר במחקר ראשוני בלבד וכי אין להסיק ממנו מסקנות. אולם, זמן קצר לאחר מכן, שינה ה-CDC את עמדתו והוציא הנחיה לחבוש מסיכות פה ואף במקומות ציבוריים שבהם לא ניתן לשמור על ריחוק חברתי של 2 מטרים זה מזה.
אל תפספס
"המחקר הזה הוא המדוייק ביותר לגבי גודל, מספר ותדירות הטיפות שנפלטות מהפה בזמן שיחה רגילה בין אנשים והטווח שהן מגיעות אליו", אמר בנג'מין ניומן, וירולוג מאוניברסיטת A&M בטקסס. ניומן עצמו לא היה מעורב במחקר הזה, שכבר עבר ביקורת עמיתים.
"המחקר הזה לא מודד בצורה ישירה האם הווירוס מועבר בדיבור, אבל הוא בונה טיעון נסיבתי מוצק שטיפות שמופקות בזמן דיבור רגיל במרחק קצר, יכולות לייצר סיכון גבוה להדבקה ב-SARS-CoV-2 או בכל וירוס נשימתי אחר, בקרב אנשים שלא חובשים מסיכות פנים", אמר ניומן.
"דיבור מייצר רסס טיפתי שנשימה לבדה אינה מסוגלת לייצר. זה ברור. לכן, אנשים צריכים להיות מודעים לכך שהפה הגדול שלהם עלול לסכן אנשים אחרים", אמר אנדרו נוימרף אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה, שאף הוא לא היה מעורב במחקר באופן ישיר.