האם התינוק הרעב שלכם יוותר על אוכל בשבילכם?

בווידאו: עוד 5 עובדות שלא ידעתם על תינוקות

הנה ההגדרה המילונית למלה אלטרואיזם (ובעברית זולתנות): אהבת הזולת, הקרבת הנוחות האישית למען האחר, דאגה לאושר ולרווחה של האחר שלא ממניעים אנוכיים, עשיית משהו מתוך העיקרון שטובת הזולת קודמת לטובה האישית. ההיפך מאגואיסטיות ואנוכיות.

סביר להניח שרובכם לא הייתם מגדירים כך את הילדים שלכם, בטח לא אם הם תינוקות, אבל לפי מחקר חדש כנראה שאהבת הזולת הזו כבר מקננת בהם.

מחקרים הראו שחלוקת אוכל בקרב פרימטים בוגרים שאינם אנושיים, כמו שימפנזים, היא מעשה נדיר. כשהם כן עושים זאת, נראה שזה בקרב בני משפחה קרובים, או כאשר הם חושבים שזה יועיל להם לחיזוק מערכות יחסים עם שימפנזים אחרים מחוץ למעגל הפנימי שלהם. לעומתם, בני האדם מגיבים לעתים קרובות למצוקתם של אנשים רעבים, דרך בנק מזון, ארגוני צדקה, עמותות או פשוט בשיתוף החטיף או הארוחה שלהם. "אנו המבוגרים עוזרים אחד לשני כשאנו רואים צורך אצל מישהו אחר, ואנחנו עושים זאת גם אם זה בא על חשבוננו. אז החלטנו לבדוק את שורשי התכונה הזו בגיל ינקות", הסביר בהצהרה לתקשורת מחבר המחקר הראשי רודולפו קורטס ברגן, פוסט-דוקטורנט במכון למדעי למידה ומוח.

צוות החוקרים, בראשותו של אנדרו מלצוף - מנהל משותף של המכון למדעי מוח באוניברסיטת וושינגטון, בדקו כמעט מאה תינוקות בני 19 חודשים, גיל שמוכר גם כתחילתה של תקופת "גיל שנתיים האיום" שבה תינוקות רבים מתחילים להתקפי זעם, במיוחד כשאומרים להם לא.

על ידי שימוש בפירות מועדפים על תינוקות, כמו אוכמניות, בננות וענבים, בדקו החוקרים האם התינוקות היו נותנים את מזונם לזר מוחלט - באופן ספונטני ומבלי שהתבקשו. כך התנהל הניסוי הראשון: כל תינוק, בתורו, ישב מול מבוגר. בשלב מסוים הוצגה בפניו חתיכת פרי שהושלכה בעדינות על מגש על הרצפה, בהישג ידו של הילד אך מעבר להישג ידו של המבוגר. אם התינוק היה שייך לקבוצת הבדיקה, שכונתה "קבוצת הנסיינים המתחילים", המבוגר העמיד פנים שהוא השליך את הפרי בטעות ואז ניסה להגיע אליו ללא הצלחה. אם התינוק השתייך לקבוצת הביקורת, המבוגר לא עשה דבר ולא הביע רגש.

ממצאי המחקר הראו שיותר ממחצית מהתינוקות בקבוצת הבדיקה אספו את הפירות והעניקו אותם למבוגר, ככל הנראה כתוצאה מהחשק הברור של המבוגר בפרי. לעומתם, רק 4 אחוזים מהתינוקות בקבוצת הביקורת עשו את אותו הדבר. "התינוקות הביטו בערגה בפרי, ואז הם ויתרו עליו!" תיאר מלצוף בהצהרה לתקשורת, "אנחנו חושבים שזה מבטא סוג של גרסת תינוקות של עזרה אלטרואיסטית".

ניסוי שני נערך, עם קבוצה שונה של תינוקות בני 19 חודשים. הפעם התינוקות נבדקו במהלך הארוחה שלהם או כשהגיע זמן הארוחה, כאשר הם היו רעבים בדרך כלל. החוקרים העריכו שזה ישנה את התוצאות וישפיע על המוטיבציה של הילדים לשמור את הפרי לעצמם. זה בדיוק מה שעשו התינוקות בקבוצת הביקורת, אך 37 אחוזים מקבוצת הנסיינים, שהאמינו שהמבוגר שמולם רעב, לקחו את חתיכת הפרי והגישו לו אותה.

קשה לדמיין תינוק רעב מוותר על משהו טעים ומעדיף לתת אותו למבוגר שגם רוצה אותו. הפסיכולוג מארק שטראוס - מנהל המרכז להתפתחות תינוקות באוניברסיטת פיטסבורג, שלא היה מעורב במחקר, אמר ל-CNN: "אנחנו לא באמת יכולים לדעת אם ההתנהגות השונה בין שתי הקבוצות קשורה לאוכל. יכול להיות שהפעוטות מזהים שהמבוגר הפיל את הפרי שלו בטעות והם פשוט עוזרים לו לקבל אותו חזרה. אין שום הוכחה לכך שהילדים הם אלטרואיסטים".

התינוקות הראו נכונות זהה לוותר על הפירות גם בניסיון הראשון וגם בניסיונות מאוחרים יותר, כך שלא היה עניין של "שיפורים באמצעות אימונים". לפי המחקר, מה שנראה כנתון חשוב הוא אם הילד היה יחיד, אח, או בא מחברה שמעריכה את מה שפסיכולוגים מכנים "תלות הדדית".

"אנו חושבים שחוויות משפחתיות וחברתיות מסוימות עושות את ההבדל, והמשך המחקר רצוי כדי להבין באופן יותר מלא מה ממקסם את ביטוי האלטרואיזם בילדים צעירים", אמר ברגן. "אם נוכל לגלות כיצד לקדם את האלטרואיזם הילדים שלנו, זה יכול להניע אותנו לעבר חברה אכפתית יותר".