אם אתם הורים בעצמכם, או שיש לכם חברים או בני משפחה עם ילדים קטנים, בטח יצא לכם להיתקל במונח "גיל שנתיים הנורא" (עברות של Terrible Twos). המושג הזה מתייחס לשינוי התנהגותי שעוברים פעוטות סביב גיל שנתיים והופך אותם מגושי מרשמלו חמודים לשדונים טזמניים משולחי רסן וחסרי גבולות. וכעת, יש לתופעה הזאת גם הוכחות מדעיות.
מחקר חדש גילה שילדים החל מגיל שנתיים עוברים תהליך במסגרתו הם נהיים יותר ויותר אלימים ואגרסיביים עד לגיל 3.5-4, אז הם מתחילים להתמתן. בחלון הזמנים הזה הפעוטות מפגינים אגרסיביות פיזית שיורדת בהדרגה לקראת הגיל שבו הם נכנסים לגן טרום-חובה וממשיכה להתמתן ככל שהם מתבגרים, כך לפי פסיכולוגים. אולם, מעטים מהם מועדים להמשיך ולהציג סממנים של התנהגות אנטי-חברתית שכזאת גם בגיל מאוחר יותר ועד לגיל ההתבגרות. ילדים אלה יהיו בסיכון גבוה יותר למעורבות בפשעים אלימים, בעיות חברתיות ושימוש בסמים ואלכוהול.
עוד בנושא:
על מה הורים מתווכחים עם הילדים שלהם וכמה זמן הוויכוח אורך?
איך לזהות סימנים להפרעות קשב וריכוז כבר בגיל 3
תנו לילדים שלכם לכעוס, זה טוב להם
המחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, התבסס על נתוניהם של 2,223 בנים ובנות שהתנהגותם היתה נתונה במעקב בין הגילאים שנה וחצי ועד לגיל 13. החוקרים גילו שהתדירות של מקרי תוקפנות פיזית עלו בהתמדה עד לגיל שלוש וחצי שנים. לאחר גיל זה התוקפנות שככה בהדרגה עם הזמן.
אולם, החוקרים זיהו הבדלים בדפוסי ההתנהגות של בנים ובנות, ולצדם כמה גורמי סיכון שמגדילים את ההסתברות שהתוקפנות תימשך גם בגילאים מאוחרים יותר, ביניהם ניתן למנות: הורים עם הכנסה נמוכה יותר, פחות השכלה, שיעורי דיכאון גבוהים יותר וכן מספר גבוה יותר של צאצאים.
התוקפנות מגיעה לשיאה בגיל 2-4
פרופ' ריצ'רד טרמבלי, פסיכולוג מומחה להתפתחות הילד מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה, אמר כי "התערבויות, אפילו עוד בשלב ההריון או בילדות המוקדמת, עשויות לסייע למנוע תוקפנות גבוהה בקרב ילדים ממשפחות בסיכון".
את מסקנותיהם ביססו החוקרים על ראיונות שערכו עם אמהותיהם של הילדים, המורים שלהם וגם עם הילדים עצמם - מרגע שהגיעו לגיל בוגר מספיק. לדברי פרופ' טרמבלי, הממצאים של מחקרו תואמים מחקרים שבוצעו בעבר והצביעו על כך שהתנהגות תוקפנית מופיעה לראשונה מתישהו במהלך השנתיים הראשונות לחיים ומגיעה לשיאה בין גיל שנתיים לגיל ארבע.
"ברוב המקרים, התדירות הגבוהה של מקרי התוקפנות הפיזית מתחילה לרדת לפני שהילדים נכנסים למערכת החינוך הרשמית - כך על פי דיווחי ההורים, וממשיכה לרדת בשנים הבאות - כך על פי דיווחי המורים ועדותם של הילדים עצמם", אמר פרופ' טרמבלי. "אולם, חלק קטן מהילדים ימשיכו להפגין תוקפנות בתדירות יחסית גבוהה גם בשנות הילדות המאוחרת ותחילת גיל ההתבגרות. מסלול זה של התנהגות תוקפנית נמצא קשור במגוון של תוצאות שליליות בגיל ההתבגרות ובבגרות, כמו: סיכון מוגבר לפשעים אלימים, בעיות התאמה במסגרות חינוכיות, כישלונות אקדמיים, צריכת סמים ואלכוהול וקשיים חברתיים", הוסיף.
החוקרים דירגו את הילדים שהשתתפו במחקר על פי קריטריונים כמו: 'נקלע לקטטות', 'תוקף פיזית אחרים' ו'מרביץ, נושך או בועט באחרים', המרואיינים במחקר התבקשו לציין את התדירות שבה כל אחד מהקריטריונים הללו מתקיים אצל הילד: אף פעם (1 נק'), לפעמים (2 נק') ולעתים קרובות (3). כצפוי, הציון הממוצע שקיבלו הבנות שהשתתפו במחקר היה נמוך משמעותית מהציון הממוצע של הבנים (שהיו תוקפניים יותר). עם זאת, בקרב הילדים שנמצאו אגרסיביים יותר ועם סיכון גבוה יותר לתוקפנות גם בהמשך החיים היו גם לא מעט בנות, שהיוו יותר מרבע מהם (25.5%).