השפה הזו תקפיץ את יכולת הדיבור של התינוקות שלכם

אם הסאונד של "גו גו גה גה" ו"מי לולי פוצקילולי של אימוש ואבוש" עושה לכם צמרמורת וגורם לכם להבטיח לעצמכם שלעולם לא תשתמשו בשפת תינוקות מטופשת, הנה שני נתונים שחשוב שתדעו: הראשון הוא ששימוש בשפה ייחודית עם תינוקות עוזר באופן משמעותי להתפתחות השפה שלהם, ולכן חבל לוותר עליו. הנתון השני הוא שעל פי מחקר חדש, שיחת התינוקות האפקטיבית ביותר אינה מתיילדת ועילגת, אלא דיבור תקין למבוגרים שמועבר במקצב שונה.

בכל רחבי העולם, ובכל שפה המדוברת בהם, יש גרסה "תינוקית" (באנגלית היא מכונה parentese) שמשמשת את בני המשפחה של התינוקות ואת שאר האנשים שבאים אתם במגע יומיומי ממושך, כמו גננת, מטפלת או בייביסיטר. כל אלה מודעים באופן אינטואיטיבי לכך ששפה זו מסייעת לתינוק להקשיב, להגיב ולכוון את עצמו מבחינה חברתית, גם אם זה נעשה רק דרך מלמולים.

נג'ה פרג'אן רמירז, מרצה במחלקה לבלשנות באוניברסיטת וושינגטון, אמרה ל-CNN: "אנשים חושבים ששפת תינוקות זה שיחה שמשלבת צלילים מטופשים ומילים משובשות וחסרות משמעות. שפת התינוקות הזו, הפרנטז, בנויה ממילים אמיתיות ודקדוק נכון, אבל צליל הדיבור גבוה יותר, הקצב איטי יותר והאינטונציה מוגזמת.

פטרישיה קוהל מהמכון למדעי המוח באוניברסיטת וושינגטון, שחוקרת במשך עשורים שפות מוקדמות של ילדים ונחשבת לחלוצה בינלאומית בשימוש בהדמיית מוח, מגדירה את שפת ה"פרנטז" על פי שלושה מאפיינים: "הראשון הוא שיש לה צליל גבוה יותר בערך באוקטבה. השני הוא שקווי המתאר של האינטונציה נעים בעקומות חדות - הגבוהים גבוהים יותר, הנמוכים נמוכים, והדיבור נשמע נרגש ומאושר. המאפיין השלישי הוא שהדיבור איטי יותר וכולל הפסקות בין המלים כדי לתת לתינוק זמן להשתתף באינטראקציה החברתית הזו".

על פי קוהל, עידוד "המוח החברתי" של התינוק הוא המפתח לחיזוק הדיבור ולהתפתחות השפה שלו, ותינוקות מעדיפים זאת באופן אינסטינקטיבי - ממש כאילו המוח שלהם מתוכנת להגיב ככה. כדי להמחיש את העדפתו של התינוק, קוהל שיתפה סרטון מתוך ניסוי ישן יותר, בכיכובו של תינוק בן 7 חודשים. בסרטון יושב התינוק על ברכיה של אמו בחלל סגור. משמאלו, מעבר קיר, אישה מדברת במשך שמונה שניות בשפה התינוקית (הפרנטז). מימינו יש אישה שמדברת בטון מבוגר רגיל. בתחילה התינוק בודק את שניהם, ואז מעדיף בעקביות את הקול המדבר בתינוקית.

במעבדה של קוהל נערכו מחקרים שהראו שכאשר תינוקות מאזינים לדיבור, לא רק אזור קליפת המוח במוחם נדלק, אלא גם האזורים המוטוריים במוח - שנערכים להגיב חזרה ובסופו של דבר ידברו. "ככל שההורים משתמשים בשפה הזו באופן טבעי יותר בדיבור עם ילדיהם, כך מתפתחים כישורי השפה של הילדים בצורה מהירה יותר," אמרה קוהל. "בעצם מסתבר ששפת התינוקות היא זרז חברתי לשפה, שגורם לילדים לא רק להקשיב אלא לדבר".

בשנת 2018 פרסמו קוהל ופרג'אן רמירז מחקר שהראה כאשר הורים עברו הכשרה בשפה התינוקית, התינוקות שלהם קשקשו יותר ואוצר המילים שלהם עד גיל 14 חודשים היה גדול יותר מאלו שהוריהם לא הוכשרו.

במחקר חדש שלהן, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הצוות דווח על התפתחות הדיבור אצל אותה קבוצת תינוקות בגיל 18 חודשים. למרות העובדה כי כל 48 המשפחות המשתתפות השתמשו קצת בשפה התינוקית בתחילת המחקר, התינוקות של ההורים שעברו הכשרה הראו הישגים משמעותיים בהפקת הצלילים ובהבנת הדיאלוג בשיחות בגיל בין 14 ל-18 חודשים.
"ילדים להורים שהוכשרו הפיקו מילים אמיתיות, כמו כדור או חלב, בקצב מהיר כמעט פי שניים מהילדים שהוריהם היו בקבוצת הביקורת", אמרה פרג'אן רמירז והוסיפה שלתינוקות שהוריהם הוכשרו היה אוצר מילים ממוצע של 100 מילים, לעומת 60 מילים לילדים בקבוצת הביקורת.

איך מדדו החוקרים את השיפור בתקופה זו? במשך סוף שבוע שלם, כשהתינוקות היו בני 6, 10, 14 ו-18 חודשים, כל 48 המשפחות המשתתפות הלבישו את התינוקות באפודות עם מכשירי הקלטה שתיעדו את כל האינטראקציות שלהם, ואז הורים הוקצו באופן אקראי לקבל הדרכה ונכנסו למעבדה לאימון אחד על אחד. לאחר שהם קיבלו הסבר מדעי על היתרונות שבדיבור עם תינוקותיהם, ההורים האזינו לעצמם משתמשים בשפה התינוקית וגם הוכשרו כיצד לשלב אותה יותר בשגרת היום וכיצד לעודד את התינוקות לחילופי מלים הלוך ושוב - שהוגדרו פניות שיחה.

ריבוי של פניות כאלה קושר להצלחה העתידית של התינוק בשפה. "במעבדה, אינטראקציה נמדדת כ'פנייה' אם התינוק מגיב לאמירה באמירה משלו תוך שנייה או שתיים", הסבירה קוהל. "תינוקות צריכים להיות מעורבים חברתית כדי ללמוד שפה. הם חייבים שיהיה להם רצון או דחף לתקשר, ונראה שהשפה הזו עוזרת לגרום להם לרצות".

המחקר של קוהל ופרג'אן רמירז נמשך, ובשלב זה התינוקות שמשתתפים בו כבר בני שלוש. בגיל זה הם מבוגרים מספיק כדי לעבור דימות מוחי בעזרת MRI חדש ובטוח לגילם.

פרסום ממצאים חדשים ייקח זמן, וקוהל סקרנית לקראתם: "מדידות של מיומנות בשפה ממשיכות להראות שהילדים בקבוצה שעברה הכשרה מקדימים את הילדים בקבוצת הביקורת, וסריקות של חומר לבן ואפור במוח יראו אם יש שינויים קבועים שנגרמים כתוצאה מסגנון זה של אינטראקציה עם ילד. יהיה מעניין לגלות אם חיזקנו את הקישוריות בין אזורי המוח האחראים להתפתחות השפה".