פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר ישראלי: הטראומה מלידת פג מלווה אמהות גם שנים אחר כך

      מחקר של אוניברסיטת בר אילן מגלה כי לידה מוקדמת נשארת עם אמהות כטראומה גם שנים אחרי, וזה בא לידי ביטוי בין היתר בחלומות וזיכרונות חזרתיים. אמהות לפגים גם מתקשות יותר "לשחרר" את הילד. אבל יש גם יתרון לחוויה הלא פשוטה הזו

      מחקר ישראלי: הטראומה מלידת פג מלווה אמהות גם שנים אחר כך

      בסרטון: הצצה לפגיה של בית החולים ברזילי

      יש לא מעט מחקרים על פגים, על הגורמים שמעלים את הסיכון ללידה מוקדמת ועל ההשלכות שלה על הילד בטווח הארוך, אבל יש מעט מאוד מידע על האופן שבו החוויה הלא פשוטה הזו משפיעה על ההורים. וחבל, שכן זה משהו שהורים רבים מתמודדים איתו. שיטוט בקבוצת הורים לפגים בפייסבוק למשל, מראה שאמהות רבות נושאות את טראומת הלידה גם שנים אחרי, וחלקן אף חוששות מהריון נוסף. גם הדאגה לבריאות הילד לא נגמרת בשחרור מהפגיה, וגם במשפחות בהן הילדים גדלים בריאים, תמיד נשאר אצל ההורים צל של דאגה מסיכונים עתידיים אפשריים (הפרעות קשב למשל).

      בדיוק את המצב הזה החליטה לחקור סיגלית עופר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. במחקר שביצעה, בהנחיית פרופ' אורית טאובמן-בן ארי, עופר החליטה להעמיק את ההבנה ביחס לחוויה של אמהות בעקבות לידת תינוק פג בטווח הארוך יותר - כשנתיים עד שלוש לאחר הלידה. לצורך כך היא ביצעה ראיונות עומק עם 13 אימהות שהתינוקות שלהן נולדו בין השבועות 24 ל-30 להריון, ואינם סובלים מבעיות נוירולוגיות קשות.

      החרדה לא הולכת לשום מקום

      משבר הלידה המוקדמת נוכח אצל אמהות במשך שנים כחוויה טראומטית מתמשכת. ממצאי המחקר העלו כי גם שנתיים עד שלוש אחרי, ללידה המוקדמת יש השלכות לא פשוטות שכוללות סימפטומים טראומטיים כגון חלומות, זיכרונות שחוזרים על עצמם ממראות הפגיה ועוד. החוקרות ציינו כי למרות הזמן שחלף, התיאורים של האימהות ציוריים ומפורטים, ולעיתים כוללים גם פלשבקים וחלומות שאופייניים לחוויה פוסט טראומטית.

      גם חווית האשפוז בפגייה נחוות כטראומתית ומשאירה את אותותיה על אמהות. הקושי המרכזי עליו דיווחו האמהות, גם שנתיים-שלוש אחרי, היה הקושי להיות מטפלת משנית בתינוק לאור העובדה שהרופאים והאחיות הם המטפלים הראשוניים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      זה לא משהו ששוכחים. פג באינקובטור (צילום: ShutterStock)

      לחוויית המשבר יש משמעות גם בעיצוב האימהות עצמה, שכן ניכרת יותר חרדה אצל אמהות לפגים, וזו עלולה להשפיע על הקשר של האם והילד ועל היכולת לאפשר לילד עצמאות, תוך שמירה על נפרדות. לפי המחקר, המשבר העוצמתי של לידת תינוק פג עלול לגרום למחיקת הסוביקטיביות של האם, כך שהיא תהווה יותר אובייקט ביחס לילדיה, קרי יותר מושקעת בהם ופחות דואגת גם לצרכים של עצמה. מכך עלולים להיווצר גם קשיים בהתפתחות הילד שקשורים בעיקר לחרדת יתר או הגנת יתר ולקשיים בתהליך הנפרדות.

      יש לציין כי לפי המחקר נראה כי אמהות לפגים אף משקיעות יותר באימהות ביחס לתחומים אחרים, כגון התפתחות מקצועית וקידום בעבודה.

      יש גם צד חיובי לטראומה הזו

      חווית המשבר אמנם משפיעה על האימהות עצמה לעיתים בצורה שלילית, אבל היא עשויה להשפיע גם לטובה. לפי המחקר, מרבית האמהות מדווחות כי הן מרגישות כי צמחו מן המשבר. הצמיחה באה לידי ביטוי בעיקר בהיבטים של שינוי בתפיסת העצמי, כלומר גילוי של כוחות שלא הכירו בעצמן קודם, שינויים בפילוסופית החיים, כגון שינוי בסדרי עדיפויות, ושינוי ביחסים בינאישיים, כאשר היחסים המרכזיים שעוברים שינוי הם היחסים הזוגיים בכיוון של חיזוק התא הזוגי.

      המחקר אמנם התמקד באמהות, אך חווית הלידה המוקדמת עלולה להקשות גם על אבות. אם אתם הורים לפגים ונושאים אתכם תחושות קשות, כדאי לשקול טיפול רגשי, גם מספר שנים אחרי הלידה, ולהכיר בהשלכות ארוכות הטווח של חווית הלידה המוקדמת והשהות בפגיה.