מיטות נפרדות יכולות לשפר את הבריאות שלכם, וגם את מערכת היחסים

בווידאו: סיפור בדקה על מחקר חדש שבדק לכמה שעות שינה זקוקים גברים ונשים

אנחנו רגילים לכך שבספרות, בקולנוע ובטלוויזיה נהוג להציג מעבר של בני זוג למיטות נפרדות כסימן למשבר בזוגיות, אבל בחיים האמיתיים המעבר הזה הוא דווקא מפתח לבריאות טובה יותר ומערכת יחסים מאושרת יותר.

סקר חדש שנערך בארה"ב הראה שאחד מכל שישה זוגות בחר לישון בנפרד לא בגלל סכסוך ועוינות הדדית, אלא בגלל שבני הזוג פשוט היו נואשים לשנת לילה הגונה. זה יכול להיות בגלל נחירות של צד אחד, התהפכויות ותזוזות לאורך הלילה, או פשוט כניסה מאוחרת למיטה שמעירה את הצד השני (והישן), וזה נפוץ מספיק כדי לזכות בכינוי ייחודי - "גירושין בשינה" (sleep divorce).

למען הכנות, הסקר המדובר נערך באתר של חברת מזרונים אמריקאית בהשתתפות 3,000 כותבי ביקורת - כש-31 אחוזים מהנשאלים ענו שהיו מעוניינים בשיטת ה"גירושין בשינה" ביחסים ביניהם, אך לא מעט מומחים מסכימים עם ממצאיו של הסקר ואף חושבים שיש לעודד את הפיצול לפני השינה. ביניהם ד"ר ניל סטנלי, שעורך מחקר שינה כבר 35 שנה ולאורך התקופה הזו ישן לא רק במיטה נפרדת, אלא בחדר נפרד מבן זוגו. "אני התומך המוביל בעולם למיטות נפרדות", הוא העיד בשיחה עם ה-dailymail. בשנת 2005 ד"ר סטנלי היה שותף למחקר שבו התבקשו זוגות לישון מחוברים למכשיר שמפקח על ערות ותנועה. התוצאות הראו שכאשר בן זוג אחד התעורר, גם השני עשה זאת. "למעשה, שליש מהפרעת השינה שלך נגרמת על ידי בן הזוג שלך," הוא אמר.

ההשפעה של הפרעה זו על בריאותכם ועל בריאות מערכת היחסים שלכם יכולה להיות עצומה. ניתוח משנת 2016 של מחקרים קודמים, שנערך על ידי האוניברסיטה לרפואה Paracelsus (PMU) בגרמניה, הראה כי בעיות שינה ובעיות במערכת היחסים נוטות להתרחש במקביל. מחקרים נוספים הראו שאנשים שישנים גרוע הם בעלי שיעורי גירושין גבוהים יותר - כאשר מישהו ישן רע, הוא חסר אמפתיה וזה מגביר את הוויכוחים. בנוסף, מחקר שפורסם בכתב העת Sleep בשנת 2015 הראה שמספיקה שנת לילה גרועה אחת כדי להגביר את הסיכוי להצטננות פי ארבע. "שינה גרועה משפיעה על הביצועים שלך ומערכות היחסים, מגדילה את הסיכון לתאונות ובטווח הארוך קשורה לעלייה במשקל, סוכרת מסוג 2 ודיכאון", הוסיף ד"ר סטנלי.

הסיבה לכך היא שלכל תא בגוף יש "שעון" משלו, כך שהפרעה ממושכת למקצבים אלה שנובעת מחוסר שינה משפיעה על כל תא. "השינה היא דבר חיוני ביותר, ואין סיבה להתפשר עליה בשביל מבנה חברתי של שינה יחד", מתעקש ד"ר סטנלי. אך האם השינה הנפרדת תשפיע לרעה על חיי המין שלכם? כנראה שלא. למעשה, הם עשויים להשתפר, כפי שהוא מסביר: "סוציולוג הראה פעם שהסיבה היחידה שאתה מקיים יחסי מין עם בן או בת הזוג שלך במיטה לפני שאתם ישנים היא בגלל שזו הפעם היחידה ביום שאתם יחד באופן פרטי. עם זאת, זה לא בהכרח הזמן הטוב ביותר מבחינה רגשית או פיזיולוגית לקיים יחסי מין".

הרעיון של שינה במיטה ביחד עם החצי השני שלך הוא חדש יחסית. בספר שפורסם מוקדם יותר השנה, פרופסור הילרי הינדס מאוניברסיטת לנקסטר באנגליה מסבירה כי עד שנות החמישים של המאה הקודמת, הרעיון הזה לא נחשב רצוי כלל - חדרי שינה נפרדים היו תמיד ההעדפה של בני המעמדות הגבוהים, ואילו בני המעמד הביניים עברו לראשונה למיטות נפרדות, אך סמוכות, בסוף התקופה הוויקטוריאנית, בתחילה מסיבות בריאותיות: "התיאוריה השולטת לגבי העברת המחלות באותה תקופה הייתה שמחלה תיווצר באופן ספונטני באוויר מזוהם", כתבה פרופסור הינדס. "אז הייתה חרדה שאם היית שואף את נשימתו של בן זוגך למיטה, היית מסכן את עצמך. ובכל זאת, גם כאשר הרעיון הזה הוחלף בהבנה מדויקת יותר של כיצד מועברים החיידקים, המיטות הסמוכות לא נעלמו", הוסיפה. "זה כנראה כבר היה יותר עניין של להתרחק מהנחירות או מהנשימה הפחות הרעננה של הפרטנר שלך. בתקופה שלאחר המלחמה הושם דגש חדש על רעיון ה'ביחד' בנישואין והייתה התרחקות מהמיטות התאומות בחזרה לשינה משותפת במיטה כפולה".

עכשיו נראה שאנחנו מתקדמים חזרה להעדפותיהם של המעמדות הגבוהים לאורך ההיסטוריה, ויש מגמה לבנות בתים עם שני חדרי שינה להורים, כאות להכרה באוטונומיה של כל אחד מבני הזוג. אבל מה קורה כשחדרים נפרדים אינם אפשרות? הרי לא כולם יכולים להרשות לעצמם חדר שינה נוסף. במקרה כזה ד"ר סטנלי ממליץ על מיטה זוגית בגודל 2 מטר על 2 מטר (קינג סייז) שמאפשרת לכל אחד מרחב דומה למיטה יחידה, ועדיף זוג מיטות תאומות, כיוון שכך כל אחד יוכל לקבוע את סוג המזרן שהוא מעדיף. "אחרי הכל, שינה זה הדבר האנוכי ביותר שאנחנו יכולים לעשות", הוא מסכם. אם אתם לא יכולים לחלוק את השינה שלכם עם אף אחד, אז למה לחלוק את המיטה שלכם?"