בווידיאו: 10 עובדות מדהימות על המוח
שינה היא המצב בו אנו מבלים כמעט שליש מחיינו. למרות שלפעמים זה נראה ממש כמו בזבוז של זמן, הרי שאיכות השינה שלנו והכמות שלה קובעות איך יראו שני השליש הנותרים בהם אנו ערניים.
במחקר חדש של אוניברסיטת בוסטון בארה"ב עולה כי שלבי השינה העמוקים עשויים לתת למוח סיכוי לנקות את עצמו מחומרים רעילים. החוקרים מצאו כי במהלך שינה עמוקה נראה כי הפעילות של תאי העצב מפנה מקום לנוזל המוח שדרתי לנוע מחוץ ולתוך המוח - תהליך שהחוקרים מאמינים שעשוי לשטוף את חומרי הפסולת המטבולית. לטענת החוקרים, מוצרי הפסולת הכוללים בטא-עמילואיד - חלבון המתגבש באופן חריג במוחם של אנשים עם דמנציה.
החוקרים הדגישו כי הממצאים אינם מוכיחים ששינה עמוקה מסייעת להעלמת דמנציה או מחלות אחרות, אבל המטרה הסופית של מחקר כזה היא להבין מדוע איכות שינה ירודה קשורה לסיכונים גבוהים יותר של מצבים כרוניים שונים, מדמנציה ועד למחלות לב ודיכאון.
החוקרים במחקר הנוכחי ידעו כי הנוזל המוח-שדרתי (CSF), מסייע בפינוי תוצרי לוואי מטבוליים מהמוח, כך שלא יצטברו שם. הם גם ידעו כי נראה כי התהליך מתגבר במהלך השינה. אבל שאלות כמו מתי ולמה עדיין נותרו ללא מענה.
אל תפספס
לשם כך הם גייסו 11 מבוגרים בריאים למחקר שינה בטכניקות לא פולשניות: MRI מתקדם לפיקוח על זרימת הנוזלים במוח, ואלקטרואנספלוגרמות (EEG) לאיתור פעילות חשמלית בתאי המוח.
איך בנויה השינה שלנו?
זמן השינה בנוי ממחזורי שינה שאורכם כשעה וחצי. כל מחזור כזה אינו אחיד והוא בנוי בעצמו ממספר שלבים שונים. ארבעת השלבים הראשונים נעים על ספקטרום שבין נמנום קל (שלב 1) ועד שינה עמוקה (שלב 4) כאשר ככל שהשינה מעמיקה כך חלים שינויים פיזיולוגיים נוספים בגוף: ירידה בלחץ הדם, ירידה בקצב הנשימות, ריפיון שרירים, והאטה בפעילות תאי המוח. זמן השינה הוא גם הזמן בו רקמות גדלות ונזקים שונים עוברים תהליכי תיקון.
בנוסף זה הזמן שבו מופרשים הורמוני גדילה שהם קריטיים לגדילה והתפתחות. השלב הבא (החמישי) הוא שלב שמכונה REM (rapid eye movement), על שום שהוא כולל תנועות עיניים מהירות ובלתי רצוניות, עיבוד של מידע ופעילות שבוצעו בזמן הערנות, פעילות מוגברת של המוח ונטרול של פעילות השרירים. זה גם הזמן שבו אנו חולמים חלומות.
לכל הדברים הבסיסיים אלה, דואג המוח בעת שינה עמוקה וצוות החוקרים גילה שניקוי הוא גם אחד מהם. כאשר משתתפי המחקר היו בשינה עמוקה, נצפו תנודות בזרימת הדם והנפח, מה שאיפשר לנוזל המוח-שדרתי לזרום לחללים במוח המרכזי. "אפשר לחשוב על שינה כדרך מצוינת לטפל במוח שלך", אמרו החוקרים.
במרץ האחרון צוות חוקרים בראשותה של מדענית המוח מישל בלסי מהאוניברסיטה הפוליטכנית באיטליה בחן כיצד מוחות של יונקים מגיבים להרגלי שינה גרועים. אחרי שערכו סריקות הדמיה למוחותיהם של עכברי מעבדה הם מצאו כי המוח למעשה מנצל את שעות השינה כדי לנקות מתוכו רעלים ולרענן את תאי המוח והקשרים ביניהם, אבל כשלא ישנים מספיק, הוא לא מפסיק לעשות את זה, הוא פשוט עושה את זה לא טוב וזה עלול להותיר אתכם עם נזק מוחי.