פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשאתם לא ישנים מספיק, המוח שלכם מתחיל לאכול את עצמו

      המוח שלכם מנצל את שעות השינה כדי לנקות מתוכו רעלים ולרענן את תאי המוח והקשרים ביניהם, אלא שכשאתם לא ישנים, הוא לא מפסיק לעשות את זה, הוא פשוט עושה את זה לא טוב וזה עלול להותיר אתכם עם נזק מוחי

      כשאתם לא ישנים מספיק, המוח שלכם מתחיל לאכול את עצמו
      מערכת "אסור לפספס"

      בסרטון: עובדות על המוח

      הצורך האנושי בשעות שינה הוא הרבה יותר מ"טעינת מצברים" בכל 12 שעות. המוח שלנו עובר למצב אחר לגמרי בזמן שאנחנו ישנים ומבצע טיהור של תוצרי לוואי רעילים שנוצרים בעקבות הפעילות העצבית שמתרחשת בזמן הערות.

      אותו תהליך ניקוי יתבצע גם במוחות חשוכי שינה באופן עקבי, אלא שבמקרה שלהם התהליך הזה נכנס להילוך מהיר. חוקרים גילו ששינה משובשת לאורך זמן גורמת למוח "לנקות" כמות משמעותית ומזיקה של נוירונים וקשרים סינפטיים, באופן שגם שינה לא תצליח לתקן בדיעבד.

      עוד בנושא:
      מתברר שיש לכם שיערות גם בתוך הראש והן יותר חשובות מאלה שמחוצה לו
      שינה היא התרופה הטובה ביותר: כך הגוף שלכם נלחם בזיהומים בזמן השינה
      ההשפעה המוזרה של פחות מ-8 שעות שינה על הגוף

      התקף אפילפסיה (ShutterStock)
      "חלקים מהסינפטות נאכלים, פשוטו כמשמעו". סינפטות במוח (אילוסטרציה: ShutterStock)

      צוות חוקרים בראשותה של מדענית המוח מישל בלסי מהאוניברסיטה הפוליטכנית באיטליה בחן כיצד מוחות של יונקים מגיבים להרגלי שינה גרועים, והם גילו מכנה משותף מוזר בין קבוצת עכברי הניסוי שקיבלו מספיק שינה איכותית ובין הקבוצה חשוכת השינה.

      כמו התאים בשאר הגוף, גם הנוירונים במוח עוברים ריענון ותחזוקה שוטפת על ידי שני סוגים של תאי תמיכה לא עצביים (תאי גלייה או נוירוגלייה) - תאים תומכים שמכונים לעתים גם "הדבק של מערכת העצבים".

      תאי מיקרו-גלייה אחראים לסילוקם של תאים 'זקנים' ושחוקים, במסגרת תהליך שנקרא פאגוציטוזיס (שמשמעותו ביוונית: לבלוע). ואילו תאים בשם אסטרוציטים אחראים על חיתוכם של קשרים סינפטיים שאין בהם יותר צורך כדי לרענן את המוח ולשפר את החיווט הפנימי שלו.

      חלקים מהמוח פשוט נאכלים

      עד כה היה ידוע למדע שתהליכים אלו קורים בזמן השינה וכי שעות השינה הן למעשה הזמן שבו המוח מבצע את עבודות התחזוקה העצמיות שלו שמסייעות לו להשאר בתפקוד מיטבי ביום המחרת. אלא שמתברר שזה לא מפסיק לקרות אם אנחנו לא ישנים. על פניו זה נשמע כמו דבר טוב, תהליך חיוני וחשוב מספיק שאינו עוצר גם כאשר הוא אינו מקבל את התנאים המיטביים להתרחשותו, אבל מה שקורה במצב של חוסר שינה זה שהמוח עושה את הניקוי הזה ביתר שאת ובאופן שמזיק למוח.

      תחשבו על זה ככה: במקום שמשאית הזבל תגיע ותפנה את הפחים שלכם בזמן שאתם ישנים, מישהו פורץ אליכם הביתה לאחר כמה לילות ללא שינה, ומתחיל להשליך מהחלון חפצים ללא הבחנה, מבלי להבדיל בין אשפה לרהיטים שלכם או לחיית המחמד, למשל.

      "הצלחנו להראות לראשונה שחלקים מהסינפטות נאכלים, פשוטו כמשמעו, על ידי אסטרוציטים, עקב מחסור בשינה", אמרה בלסי בראיון לאתר New Scientist.

      אישה מחוברת לאלקטרודות במעבדת שינה (ShutterStock)
      חוסר שינה כרוני יוצר את הנזק הגדול ביותר לתאי המוח. אישה במעבדת שינה (אילוסטרציה: ShutterStock)

      במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, ערכו החוקרים סריקות הדמיה למוחותיהם של עכברי מעבדה שחולקו ל-4 קבוצות: קבוצה ראשונה, קיבלה אפשרות לישון 6-8 שעות ללא הפרעה. קבוצה שניה, עכברים שהחוקרים העירו באופן יזום מספר פעמים בלילה. קבוצה שלישית, עכברים שהושארו ערים 8 שעות מעבר לשעות הערות הרגילות שלהם. קבוצה רביעית, עכברים שנמנעה מהם שינה במשך 5 יממות רצופות.

      כשהחוקרים השוו את פעילות האסטרוציטים במוחותיהם של עכברים מארבע הקבוצות, הם זיהו אותם ב-5.7 אחוזים מהסינפטות של העכברים שישנו ללא הפרעה, וב-7.3 אחוזים מהסינפטות של העכברים שאותם החוקרים העירו באופן יזום מספר פעמים בלילה.

      בקרב העכברים משתי הקבוצות חשוכות השינה הם הבחינו במשהו מעט שונה: האסטרוציטים הגבירו את פעילותם והחלו לזלול חלקים מהסינפטות באופן דומה לזה שבו תאי מיקרו-גלייה בולעים פסולת - תהליך שנקרא פאגוציטוזיב אסטרוציטי.

      במוחות של העכברים שהיו ערים 8 שעות נוספות ביום, מצאו החוקרים אסטרוציטים פעילים ב-8.4 אחוזים מהסינפטות, ואילו בעכברים שנמנעה מהם שינה במשך ימים רצופים החוקרים ראו אסטרוציטים פעילים ב-13.5 אחוזים מהסינפטות.

      עכבר מעבדה (AP)
      האם אותם תהליכים מזיקים שנצפו במוחות העכברים ישחזרו עצמם במדוייק במוחות אנושיים? עכבר מעבדה (צילום: AP)

      בנוסף, החוקרים ראו שבקרב שתי הקבוצות חשוכות השינה גם פעילות תאי המיקרו-גלייה היתה גבוהה יותר, ובמיוחד בקבוצה שממנה נמנעה שינה במשך כמה ימים. זו כבר בעיה יותר מטרידה משום שפעילות בלתי מבוקרת של תאי מיקרו-גלייה נקשרה בעבר במחקרים למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר.

      החוקרים הותירו שאלות רבות ללא מענה, כמו למשל האם התהליכים הללו משחזרים את עצמם באותו אופן גם במוחות של בני אדם חשוכי שינה, והאם השלמת שעות שינה יכולה להפוך את הנזק שנגרם כתוצאה מכך. אולם, הנתון לפיו מספר מקרי המוות עקב אלצהיימר הוכפל פי 50 בעשרים השנים האחרונות, לצד המציאות הפשוטה שרבים מאיתנו מתקשים לישון כמו שצריך בלילה, מורים על כך שמדובר כאן על עניין שכדאי מאוד שחוקרים יצליחו לפצח, וכמה שיותר מהר.