פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתברר שיש לכם שיערות גם בתוך הראש והן יותר חשובות מאלה שמחוצה לו

      גם אם אתם בעלי שיער שופע או קירחים, בתוך הקרקפת של כולנו מסתתרות שיערות קטנות ששומרות שהמוח שלכם ישאר צעיר יותר. מחקר חדש מציע לכם לתת כבוד לשיער החשוב באמת

      אישה בחולצה לבנה ושיער פזור מתיזה ספריי שיער (ShutterStock)
      מתחת לכל המחלפות הזהובות מסתתרות שיערות קטנות וחכמות. אישה מטפחת את שיערה (צילום: ShutterStoc)

      בימים שבהם כבר אין "ספרים" אלא בעיקר "מעצבי שיער", כל שינוי בפריזורה מלווה בחמ"ל בוואטסאפ וערב שקופיות שבו כל משתתפת חייבת להצביע לתספורת שהכי תחמיא לך, אנחנו בספק אם השיער החשוב באמת מקבל את היחס שבאמת מגיע לו. לא, לא מדובר בשיער שדורש סירוק, סלסול או מריטה אלא כזה שמסתתר דווקא בתוך הגולגולת שלכם.

      למעשה, בתאים רבים בגופנו יש בליטות זעירות דמויות שיער שמכונות cilia ("ריס" בלטינית), ותפקידם של הזיזים הקטנים והמסתוריים האלה לא תמיד היה ברור. מחקר חדש מנורבגיה מגלה שהריסים הקטנים שמצויים בתאי המוח חיוניים לתפקודו הרבה יותר ממה שנהוג לשער. "השערות" הקטנות והתמימות לכאורה אחראיות על זרימה מיטבית של נוזל ששומר על בריאות המוח ותפקודו.

      עוד בנושא:
      שיח רב-תחומי: למה יש לנו שיער ערווה?
      באיזו תדירות צריכים לחפוף שיער? למדע יש תשובות
      המוח שלכם יוצא מריכוז 4 פעמים בשנייה

      רופאה מביטה בסריקות מוח (ShutterStock)
      מסתבר שבחלק גדול מתאי הגוף שלנו יש שיערות חכמות שמשפרות את תפקוד האיברים, גם בתאי מוח. סריקת מוח (צילום: ShutterStock)

      חוקרים מהמכון למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת נורבגיה בחנו כיצד הבליטות דמויות השיער פועלות בעזרת מודל יצירתי מעט. הצוות ראה שהשערות הקטנות עוזרות לדחוף נוזל שדרתי סביב ארבעת חדרי המוח. כדי להבין את החשיבות של נוזל זה עקבו החוקרים אחר השערות שבמוחם של דגי זברה חולייתנים. זאת בשל העובדה שהדגיגונים שקופים, מה שהופך אותם למודל אידיאלי במחקר של מחלות אנושיות והתפתחות המוח ללא כל התערבות ובלי לגרום להם כל כאב.

      חברי הצוות הנורבגי ראו שפעימות הלב ותנועות הגוף משפיעות על זרימת הנוזל החיוני למוח, אבל הפעילות של הריסים הקטנים היא זו שאפשרה לו לנוע ביתר קלות בתוך החדרים גם בעת מנוחה, בין היתר הודות לסידור המיוחד של תאים בעלי זיזים באזורים שונים של החדרים, שיצרו יחד זרימה כיוונית יציבה של הנוזל.

      ממצאי המחקר היצירתי הביאו למספר תובנות לגבי טבעה של זרימת הדם והמוח שטרם נודעו בעבר. ראשית, נראה שהריסים במוח, בניגוד לריסים שמצויים בריאות למשל, דוחפים את הנוזל יחד עם מעין "מדחף" שמזכיר זנב של זרע. בנוסף, הם תורמים בצורה משמעותית לבריאות המוח ושומרים עליו צעיר יותר מאחר ותאי עצב חדשים נוצרים ליד "הקירות" של חדרי המוח בהם נע נוזל השדרה. החוקרים הבחינו בתהליך יצירת תאים אלה לא רק בקרב הדגים הצעירים אלא גם בדגים מבוגרים. מחקרים נוספים מאששים את ההנחה לפיה התופעה הזו מתקיימת גם בקרב בני אדם.

      דגי זברה (ShutterStock)
      אין להם שיער גולש כמו שלנו אבל "ריסים" קטנים בתאי המוח דווקא כן. דגי זברה (צילום: ShutterStock)

      חברי הצוות בראשות החוקרת הבכירה נטלי ג'וריש-יאקסי מעוניינים להרחיב את המחקר ולפתח כלים אנליטיים טובים יותר ובמודלים ממוחשבים כדי לחקור את זרימת הנוזלים. השלב הבא במחקרם יבחנו האם אפשר להשפיע על תפקוד מוחם של דגי הזברה על ידי ביצוע מניפולציות על הריסים ובשינויים שמתרחשים בטיב תפקודם במהלך שעות שונות ביום.