בסרטון: חמש עובדות שלא ידעתם על המוח
מרגישים שמשהו מפריע לכם להתרכז בקריאת הכתבה הזאת? גם אם לא שמתם לב לכך, התשובה חיובית. מחקר חדש שנערך במכון למדעי המוח באוניברסיטת פרינסטון מגלה שתשומת הלב שלנו אינה דינמית כפי שחשבנו, אלא שהיא פועלת דווקא כמו זרקור.
המוח שלנו צריך לאזן בין שני צרכים חשובים: מיקוד בסביבה יחד עם מודעות בלתי פוסקת לפעילויות והפרעות ברקע שעלולות לקבל עדיפות גבוהה יותר לפי הצורך. כדי לבצע את הסינון בצורה היעילה ביותר, על המוח לעבוד מהר יותר מהזמן שנדרש לנו למצמץ.
"התחושה שלנו לגבי הדרך שבה המוח מבין את העולם היא אשליה", אומרת הפסיכולוגית סאבין קסטנר שלקחה חלק במחקר המעניין. "התפיסה שלנו מתקיימת באופן רציף וקולטת את המידע הוויזואלי בצורת 'חלונות' ולא בצורה דינמית כפי שאנחנו רוצים לחשוב".
עוד בנושא:
הטעות הנפוצה שהורסת את המוח שלכם בזמן העבודה
מטורף: ככה נראה מוח על השפעת LSD
לראשונה זה 100 שנה: מדענים ייצרו מפה חדשה של המוח
איך המוח ממשיך "לספר סיפור" למרות שהנוף משתנה?
עבודתה של קסטנר על תנודות ותשומת לב נוירולוגית קרבה אותנו בצעד נוסף להבנה כיצד המוח שלנו בונה את התפיסה המרחבית שלו. למרות שחוקרים הצליחו בעבר לסמן את המנגנון שמקשר גלי מוח מסוימים למצבי תודעה, עדיין היה פער בנוגע לאופי המקצבים. "עכשיו אנחנו יכולים לראשונה לקשר מקצבי מוח להתנהגות שלנו בכל רגע נתון", אומרת קסטנר.
קסטנר ועמיתיה רצו להבין טוב יותר את הפרדוקס של האופן שבו זרם מתמשך של קליטה ומיקוד מידע שמבצע המוח עדיין ממשיך "לספר לנו סיפור" גם כשהנוף משתנה. לשם כך ביצעו בתחילה ניסוי בקופי מקוק.
החוקרים עקבו אחר פעילות המוח שלהם בעזרת אלקטרודות וגם השתמשו במצלמה כדי לעקוב אחר תנועות העין שלהם. אחר כך מיפו את הפעילות המוחית של הקופים שכללה אינטראקציות בין אזורים נוירולוגיים שונים לפי קצב תשומת הלב של לחלק מסוים במוחם - הרשת הקדמית.
תפקידה של הרשת הקדמית במיפוי מידע חזותי כבר היה ידוע לחוקרים, מה שהופך אותו למקום טבעי ללמוד את הדינמיקה בתהליך. אך למעשה מדובר בפעם הראשונה בה הצליחו החוקרים לקלוט את האופן שבו גלי מוח משתנים מתייחסים לסביבה משתנה.
מיקומם ועיתויים של דפוסי הגלים במוקדים המשתנים במוחם של הקופים גילו פרטים על טיב התנודות של הרשת, שחיזקו את המסקנה לפיה המוח שלנו תופס גירויים בגושים. כלומר, המוח מתפקד קצת כמו מצלמה מיושנת, שמתמקדת בתצלומים נפרדים ואז מחברת אותם לסצינה ארוכה. תהליך מהיר מאוד שאנחנו לא מרגישים בו כלל.
שינוי קשב בכל 250 אלפיות השנייה
צוות החוקרים החליט להרחיב את הניסוי ולבחון גם את גלי המוח של בני האדם. הצוות בדק כ-15 חולי אפילפסיה שעברו בעבר אבחון דפוסי גלי מוח ומיקוד מרחבי.
הנבדקים נדרשו להוריד ידית או לשחרר את עכבר המחשב, אם הם מבחינים בהבזק קצר של צורה על המסך (הוצג להם במהירות מלבן). המסקנות היו חד משמעיות, הקופים והנבדקים האנושיים חוו ירידה דומה בפעילות הנוירונים לאחר הסחת הדעת בדיוק באותה מידה - ארבע פעמים בשנייה.
משמעות הדבר היא שהמוח בודק ללא הפסקה את המתרחש סביבו. מה שמאפשר לנו להסב את תשומת לבנו פעם בכל 250 אלפיות השנייה. התכונה הזאת כנראה אינה מוגבלת רק למוחם של בני אדם ומקוקים, אלא גם למינים אחרים.
אם אתם שואלים את עצמכם למה המוח ממשיך להפריע לעצמו ללא הרף ולא מצליח להיות נעול על אובייקט עד תום סקירתו? הסיבה לכך היא אבולוציונית. אנחנו עדיין חשים צורך מתמיד לבדוק אם סכנה מתקרבת ולהתגונן מפניו.
"יש לנו הזדמנות להחליף בכל 250 אלפיות השנייה מוקד לתשומת לב", אומר חוקר אחר בצוות איאן פיבלקורן. "השריד האבולוציוני הזה מספק לנו מעין חלונות קטנים כדי להתכתב עם הסביבה שלנו".
הבנת שני המצבים הללו במוח - מיקוד והפרעה - יכולה לסייע לחוקרים למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז שמקשות על המוח לאזן בין שני התפקידים החשובים שהוא אמור למלא.
מסקנות המחקר עשויות להיות מעודדות גם עבור כולנו, לאור העובדה שאנו חיים בעולם שדורש מאתנו תשומת לב בלתי פוסקת בסביבה שעמוסה בגירויים תכופים.