פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה זה 100 שנה: מדענים ייצרו מפה חדשה של המוח

      מדעני מוח הצליחו לסקור ולמפות אזורים במוח האנושי שלא היו ידועים עד כה. האזורים הללו עשויים להוביל לפריצת דרך בחקר מחלות המוח, אך החוקרים מבהירים שהדרך עוד ארוכה

      לראשונה זה 100 שנה: מדענים ייצרו מפה חדשה של המוח

      לראשונה זה יותר מ-100 שנה הצליחו מדעני מוח לסקור ולמפות אזורים חדשים במוח האנושי, שכלל לא היו ידועים עד כה. מדובר ביותר מ-100 אזורי מוח שנחשפו השבוע בכתב העת היוקרתי Nature – מהלך המוגדר על ידי מומחים כ"אבן דרך בתחום מדעי המוח".

      למפה החדשה חשיבות גדולה בתחום חקר המוח, שכן מעתה ואילך היא תשמש מדענים במחקריהם השוטפים, וזאת כחלק ממאמציהם לפענח תופעות ומחלות כאלצהיימר וסכיזופרניה. למרבה הפלא, "מפת המוח" שעליה התבסס המחקר עד כה היא ותיקה ביותר. מדובר במפה שצוירה ב-1907 בידי הנוירולוג הגרמני קורביניאן ברודמן, ומיפתה כ-52 אזורים במוח. לאורך השנים הוסיפו מדענים על אזורים אלה רק עוד כמה אזורי מוח בודדים. לא מפליא, אם כך, שמדעני מוח כמו דיוויד קליינפלד מאוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו – שלא היה מעורב במחקר – הגדיר את המפה כ: "צעד נוסף שיתרום להבנת הסיבה לקיומנו".

      מפת המוח החדשה

      האזורים החדשים, שהתגלו בידי מדענים אמריקאים ובריטים, הם תוצאה של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום האינטליגנציה המלאכותית. המדענים הזינו את המחשבים והסורקים בנתונים רבים אודות מאות רבות של מוחות, ומה שהתקבל הוא מיפוי מפורט של אזורי מוח שלא נודעו עד היום.

      סריקות המוח הגיעו מפרויקט אמריקאי-בריטי של שלוש האוניברסיטאות השותפות במחקר (אוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס; אוניברסיטת מינסוטה; ואוניברסיטת אוקספורד), במסגרתו נבחנו מוחותיהם של יותר מ-1,200 מתנדבים בסיטואציות שונות – למשל בעת שעברו מבחני זיכרון ושפה.

      אף שמדובר בפריצת דרך, החוקרים מדגישים כי המפה החדשה היא רק דגם ראשון מתוך רבים שיגיעו לאחריו בשנים הקרובות. "ניתן לחשוב על המפה כעל גרסה 1.0", הסביר החוקר שהוביל את המחקר מאוניברסיטת וושינגטון, מת'יו פ. גלאסר. "ככל שהנתונים יגדלו וככל שעוד עיניים יסתכלו על המפה, כך נראה בהקדם גרסה 2.0".

      מוח אנושי (ShutterStock)
      מסע בן 150 שנה. המוח האנושי (צילום: shutterstock)

      ההיסטוריה של גילוי מבנה המוח האנושי אינה רחוקה כל כך, וראשיתה לפני כ-150 שנה. ראשון היה הרופא הצרפתי בן המאה ה-19, פול פייר ברוקה, שביקש להבין מדוע שניים ממטופליו אינם מצליחים לדבר. בנתיחה שלאחר המוות, זיהה ברוקה נזק דומה אצל השניים באזור שהוא השכבה החיצונית של המוח – מה שמכונה קליפת המוח (קורטקס). אזור זה – שאחראי על יכולות עיבוד השפה והתקשורת בבני האדם – כונה ברבות השנים "אזור ברוקה".

      עשרות שנים לאחר מכן, לקראת סוף המאה, זיהתה קבוצת מדענים גרמנית אזורים נוספים וחשובים המצויים בקורטקס. ב-1907, כאמור, היה זה ברודמן הגרמני שצייר מפה ראשונה ובה תיאור אזורי המוח.

      בשנות ה-50 של המאה ה-20 זיהתה קבוצת גרמנים נוספת כעין "כתם" המצוי בצד המוח, שבו נוירונים הכילו מעט מחומר המכונה מיאלין – רקמה לבנה העוטפת סיבי-עצב לשם בידודם. עם זאת, הממצא הזה הוזנח. "חוקרים נטו להתעלם מהחלק הזה, והוא אבד בספרות המדעית", אמר שותף נוסף במחקר מאוניברסיטת וושינגטון, דיוויד ואן אסן.

      "אנו לא מצפים לניסים ולתשובות קלות"

      אלא שבמיפוי החדש הצליחו המחשבים לאתר את אותו אזור מוזנח, שכונה על ידי החוקרים 55b, כמו גם את תפקידו. הם גילו שהאזור נעשה פעיל כאשר אנשים מאזינים לסיפורים, ולכן הוא עשוי להשתייך לרשת השפה במוח, אליה משתייך גם "אזור ברוקה".

      עוד בתחום הקורטקס, המדענים הצליחו לחלק אזורים גדולים שזוהו בעבר, לכדי אזורים קטנים יותר. כך למשל, הם גילו כי אזור גדול שקרוב לקליפת המוח הקדם-מצחית, מורכב למעשה מכ-12 אזורים קטנים. האזור הזה נעשה פעיל בזמן שמתרחשות פעולות שונות של מחשבה, החל מקבלת החלטות ועד מרמה. החוקרים משערים שכל אחד מאותם "אזורים קטנים" משחק תפקיד באחת מפעולות אלה.

      סך הכל, מעבר ל-83 אזורי המוח שהיו ידועים עד כה – לרבות "אזור ברוקה" – החוקרים זיהו 97 אזורים נוספים, שנחשפו לראשונה. הכוונה, מדגיש ואן אסן, היא להסתייע באזורים החדשים ובשינויים שעשויים להתגלות בהם בכדי להעמיק את ההבנה ביחס למחלות כמו אלצהיימר. "אנו לא מצפים לניסים ולתשובות קלות", אמר ואן אסן. "אבל אנחנו מקווים להאיץ את התקדמות המחקר".