אם תפסיקי להסתכל בראי תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך

אנחנו אנושיים, ולכן בשלב זה או אחר בחיינו כולנו נתמודד עם בעיות של הערכה עצמית. המחשבה איך אנחנו נראים, איך אנחנו נשמעים ואיזה רושם אנחנו יוצרים מטרידה את רובנו ברמה יומיומית, וזה עלול להוביל להתנהגויות שבסופו של דבר עלולות להזיק לנו.

קחו לדוגמה את ההתנהגות מול המראה. לכאורה פעולה טבעית ואגבית, שקשה להימנע ממנה לחלוטין, אבל כאשר התדירות שלה גדלה ואתם מוצאים את עצמכם מציצים במראה בלי סוף, בכל מקום ובכל הזדמנות - זה יכול להיות סימן לכך שמשהו גדול יותר מתרחש. מחקר חדש שנעשה בקרב נשים בדק את ההשפעות שיש להתנהגות הזו.

במחקר החדש הצליחו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה לזהות לראשונה התנהגויות שונות הקשורות למראה שהוצגו על ידי המשתתפות. בין היתר כללו ההתנהגויות האלה בחינה בראי של העור, שיער, פלג גוף עליון ותחתון, כיסוי או הסוואה של חלק מהגוף, בקשה ממישהו אחר להגיב על המראה שלהן והשוואה ביניהן לאחרות. רוב ההתנהגויות היו חלק מ"מבט במראה" או "בהייה ממושכת במראה", והן עלולות להיות בעלות השלכות שליליות על הבריאות הנפשית.

החוקרים רצו לדעת כיצד שינוי ההתנהגויות הללו יכול להשפיע על ההערכה העצמית של הנבדקות, ולאחר שבועיים הם מצאו כי הנשים שהגבילו את הזמן שלהן מול המראה הפחיתו משמעותית את הדאגה להופעה החיצונית שלהן. "בדקנו את ההשפעה של צמצום ההתנהגויות האלה על החששות הנרחבים של המשתתפות לגבי ההופעה החיצונית שלהן", הסבירה החוקרת הראשית נטלי וילבר, "מה שמצאנו היה כי בהשוואה לקבוצה שלא התבקשה לשנות את ההתנהגויות, כלומר להפסיק להסתכל בראי, בקרב אלה שכן שמרו על מרחק מהמראה הורגשו ירידה בחשש לגבי המראה שלהן, ירידה בחוסר שביעות הרצון מגוף, בדיכאון, בחרדה חברתית ובקיבעונות לגבי הופעתן".

ממצאי המחקר מצביעים על כך שכאשר התנהגויות מסוימות מצביעות על הערכה עצמית נמוכה, ואף תורמות לה, הגבלה שלהן יכולה להיות בעלת השפעה הפוכה ומועצמת. על פי החוקרים, מספר שינויים קטנים שתעשו ביומיום שלכם עשויים לשפר את ההערכה העצמית שלכם ולעזור לגבי חששות שיש לכם לגבי המראה שלכם. לדעתו של הפסיכולוג ד"ר ג'סי קוגלה מאוניברסיטת פלורידה, שותף במחקר, הממצאים מספקים בשורה ממשית: "זה פתרון שיכול להגיע להרבה אנשים בעלות אפסית ולהועיל למספר ניכר של נשים". עוד ציין קוגלה שאמנם המחקר היה בלעדי לנשים, אך "התנהגויות אלה חשובות ככל הנראה גם אצל גברים שחוששים לגבי המראה שלהם".

מחקרים קודמים מצאו ששינויים בהתנהגות קשורים במידה רבה לרמות הסוכר בדם. הסוכר משפיע על השליטה העצמית, על מצב הרוח ועל ההחלטות שאנחנו מקבלים. במחקר משנת 2017 בדקו חוקרים מאוניברסיטת ליבק שבגרמניה את ההשפעה של מזון על ההתנהגות, ומצאו שאנשים שפתחו את הבוקר עם ארוחת עשירה בחלבונים חשו ביטחון עצמי נמוך יותר, ונטו יותר להסכים לדרישות שפגעו באינטרסים שלהם. מנגד, אנשים שצרכו הרבה פחמימות בארוחת הבוקר, גילו יותר נחישות, ופחות הסכמה לתנאים שלא מתיישרים עם הרצונות שלהם.

החוקרים מדדו את רמות הכימיקלים בדם של הנבדקים ומצאו כי לאנשים שצרכו יותר פחמימות היה שיעור גבוה יותר של דופמין, המכונה גם "הורמון האושר". זהו הורמון הגורם לתחושת תגמול, ומשרה שמחה וביטחון. כמויות גבוהות ממנו עוזרות לחוש בטוחים יותר ולהרגיש שאנחנו יכולים גם לסרב לתנאים שאינם מתאימים לנו, בלי להרגיש אשמים או מחויבים לרצות אחרים. מנגד, רמות נמוכות של הורמון זה עשויות לערער את האדם ולגרום לו להתפשר.