פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך משפיע הסטרס על עור הפנים שלנו, והדרכים להתמודד עם זה

      המתיחות הביטחונית של הימים האחרונים, הלחץ היומיומי של החיים וגם השרב המתמשך הזה בחוץ לא עוזר - איך כל זה משפיע על העור שלנו מבחינה רפואית, ואיך אפשר לצמצם את הנזק ולחזור לשגרה?

      כך משפיע הסטרס על עור הפנים שלנו, והדרכים להתמודד עם זה

      בסרטון: גם תרגילי הפנים האלה יכולים לעזור

      יש קשר ברור בין מצבנו הנפשי והעור שלנו, והוא מתרחש ברמות שונות. במקרים רבים קצות העצבים מחוברים לעור, כך שהתקף חרדה שמשפיע על מערכת העצבים יכול בהחלט לתקוף מערכות אחרות, כמו מערכת העיכול (למשל שלשול וכאבי בטן) וגם את העור - באמצעות גרד, אודם, שלפוחיות ועוד.

      פסיכודרמטולוגיה (Psychodermatology) היא תחום בדרמטולוגיה (רפואת העור) שבודק את השפעת המצב הנפשי על העור. מחקרים קליניים מוכיחים שהמוח האנושי והעור קשורים ביניהם, ובעיות עור כמו אקזמה, פסוריאזיס, רוזציאה ועוד מחריפות ומתפרצות על רקע מצב נפשי - פסיכולוגי. במקרים של מחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו - כמו ויטיליגו ואלופציה, חרדה וסטרס יכולים להיות זרז לעורר את התופעה. הוויטיליגו הוא מצב שבו מתחילים הופעת כתמים לבנים על העור ואיבוד פיגמנט האחראי על הצבע בעור. באלופציה השיער נושר כמעט עד כדי התקרחות.

      הגוף האנושי מסוגל לטפל, אפילו היטב, בסטרס ממוקד. כשמדובר ברגע מסוים שבו אנחנו צריכים לתפקד במיטבנו, כגון: מעבר דירה, מבחן חשוב, הרצאה, ילד שנפל וחייבים לרוץ אתו למיון, אנו נדע לעשות זאת. הבעיה מתחילה במצבים של סטרס מתמשך.

      פחד חרדה וחשש (ShutterStock)
      במצבי סטרס מתמשך נראה פגיעה במערכות גוף רבות. אישה בלחץ (צילום: shutterstock)

      מה מתרחש בגוף בזמן סטרס?

      כשאנו חשים חרדה יש עליה ברמת הורמון הסטרס (הדחק) קורטיזול, שמטרתו לעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם ולספק מקור אנרגיה זריז. במצב טבעי, כמות הקורטיזול עולה מעט בבוקר ורמתו בדם יורדת בערב. במצבים של לחץ וסטרס הקורטיזול גורם לעליה בלחץ הדם ולרמות הסוכר בדם, כדי לסייע לנו לתפקד היטב.

      בתגובה לקורטיזול משתחררים עוד הורמונים כמו אדרנלין, המגביר את רמת הערנות וכמות האנרגיה שלנו. בזמן התרגעות מדדי הקורטיזול והאדרנלין יחזרו לנורמה, לחץ הדם ירד, רמות הסוכר יתאזנו, והגוף יחזור לתפקד כרגיל. המערך ההורמונלי של הגוף בזמן סטרס הוא זה שמסייע לנו להימלט מסכנה, לרוץ למקלטים בזמן ולעבור תקופה לחוצה למרות חוסר שינה, ארוחות לא סדירות ועוד. אך במצבים של סטרס מתמשך, יום ועוד יום בהם הורמוני הסטרס עדיין גבוהים, נראה פגיעה במערכות גוף רבות: מערכת העיכול, לחץ דם גבוה וסוכרת. רמות אדרנלין גבוהות פוגעות באיכות השינה, גורמות לדופק מהיר, מונעות הירדמות והפרשת הורמון הגדילה נפגעת. מכאן קצרה הדרך לעליה במשקל, בעיקר בבטן, ולמראה עייף.

      אישה עם צלקות אקנה על עור הפנים (ShutterStock)
      העלייה ברמת הקורטיזול מובילה לעליה בייצור השומן העורי בבלוטות החלב. אישה עם צלקות אקנה (צילום: shutterstock)

      ההשפעות על העור, השיער והציפורניים

      1. כשאנחנו במצבי לחץ וחרדה העור שלנו בהחלט מרגיש זאת. מערך ההגנה החיצוני שלו נפגע ויותר מים מתאדים ממנו, מה שגורם ליובש, גירוד, אדמומיות ואקזמה. יכולת הריפוי של העור נפגעת ולפצעים לוקח יותר זמן להחלים.

      2. הסטרס יכול להוות זרז למחלות עור כגון: פסוריאזיס, אקזמה ורוזציאה, למי שיש לו נטייה לכך.

      3. גם התפרצות אקנה היא אפשרות: העלייה ברמת הקורטיזול מובילה לעליה בייצור הסבום (שומן העורי) בבלוטות החלב, מה שמוביל להתפרצות הפצעים.

      4. כתמי עור יכולים להופיע ולהתחזק בזמן סטרס, כיוון שהמלנין (הפיגמנט שצובע את עורנו) הוא חלק מהמערכת החיסונית, ופגיעה במערכת זו יכולה להוביל לייצור יתר ממנו ולכתמי עור.

      5. מצב של רמות סוכר גבוהות בדם מוביל לתהליך הרסני הקרוי גליקציה. במצב זה מולקולת סוכר תוקפת מולקולת חלבון, ובמקרה של העור, נפגעים הסיביים האלסטיים ובמיוחד קולגן. זה גורם לעור להיראות רפוי מהרגיל.

      6. כאשר הגוף משדר לחץ, השיער עובר לשלב הנקרא Telogen ופשוט נושר. הסיבה לכך היא שהגוף מחליט לקחת פסק זמן מתהליכי גדילה וייצור כדי להתרכז בתהליכי ריפוי והחלמה.

      7. גם הציפורניים אינן חסינות מנזקי הסטרס. מעבר לעובדה שחלק מהאנשים כוססים אותן ממתח, מגרדים גירוד יתר ופוגעים בציפורן. כתוצאה מאכילה לא בריאה במצבי סטרס מתמשכים קיים מחסור בוויטמינים ומינרלים, יחד עם עליה ברמות הסוכר, ויש פגיעה הן בעור, בשיער ובציפורניים. גם חוסר זמן בטיפול עצמי עלול להחריף את המצב.

      איש נושם (ShutterStock)
      נשימות עמוקות יורידו את קצב דפיקות הלב ויסייעו להרגיע את מערכת העצבים. בחור נושם (צילום: shutterstock)

      איך אפשר להתמודד עם הנזקים הללו?

      * התעמלות: מצאו לעצמכם פינה לפעילות, אפילו קפיצה במקום, כדי לשפר את זרימת הדם ולהוריד את רמת הורמוני הסטרס לנורמה. זה יבטיח מצב רוח טוב יותר ועור בריא יותר.

      * רחצה: יש להקפיד לרחוץ את העור בקביעות בעזרת סבון עדין, ואם אפשר להשתמש בתכשיר שמכיל גרגירים. אם אין אחד כזה ניתן להוסיף כפית סוכר ל-2 כפות יוגורט, להניח על העור ולעסות בעדינות ולשטוף. זה יעודד השלה תקינה של תאי עור מתים ויזרז את זרימת הדם בפנים.

      * טיפול בפצעונים: במידה והם צצים, חשוב לטפל בהם מיד בעזרת ג'ל אנטי בקטריאלי.

      * שמירה על הלחות: חשוב להשתמש בתכשירי לחות המסייעים בשמירה על מערך הלחות של העור ומונעים איבוד מים מהעור החוצה. ניתן להשתמש בערבוב של כפית קוואקר ומעט חלב כמעלה ומשמר את הלחות, וכמרגיע עור מגורה.

      * לנשום: חשוב לבצע נשימות עמוקות, הן יורידו את קצב דפיקות הלב, יסייעו להרגיע את מערכת העצבים ויסייעו בריפוי העור והגוף בכלל.

      * להקפיד על תזונה: לנסות שהיא תהיה מאוזנת עד כמה שניתן ותכלול פירות וירקות. צמצמו בכמות הסוכר וכמובן אלכוהול וקפה (לא יותר מ-3 ספלים ליום). העור והגוף לא זקוקים לעירור יתר. אם אפשר, החליפו את הקפה בתה צמחים.

      חוה זינגבוים היא מנכ"ל ובעלים של תאגיד הקוסמטיקה