זו הסיבה לכך שאתם צריכים לאכול ארוחת ערב לפני השעה שש

בסרטון: ילדים אמריקאים טועמים ארוחות ערב מרחבי העולם, בהן גם ארוחת ערב ישראלית

קשה להאמין, אבל יש מדינות שבהן מקובל לשבת לארוחת ערב משפחתית בהרכב מלא בשעה שש אפס אפס בערב. בהולנד, למשל, רוב מקומות העבודה ובתי העסק נסגרים כבר בחמש וחצי כדי שכולם יספיקו להגיע לארוחת הערב בזמן, אבל אפילו הם יתקשו לעמוד בהמלצה של מחקר חדש, לפיו בשעה שש כבר כדאי להיות אחרי ארוחת הערב.

במסגרת המחקר, שארך שנה, חקרו מומחים מאוניברסיטת קולומביה 112 נשים שגילן הממוצע 33. המשתתפות עברו בדיקת לב בתחילת המחקר, ובדיקה נוספת לאחר שנה. בריאות הלב וכלי הדם הוערכה באמצעות מדדים פשוטים: לא לעשן, להיות פעילים, לאכול בריא ולהישאר רזים, כמו גם להיות בעלי כולסטרול נמוך, לחץ דם ורמות סוכר בדם תקינים.

במהלך שנת המחקר ניהלו המשתתפות יומני ארוחות אלקטרוניים, בהם הן פירטו מה אכלו, כמה ומתי - במשך השבוע הראשון של המחקר ובמשך השבוע האחרון. התוצאות, שיוצגו בקרוב במפגש של איגוד הלב האמריקאי בפילדלפיה, הראו שאכילה לאחר השעה 18:00 הייתה קשורה לבריאות לב ירודה: נשים שצרכו יחס גבוה יותר מהקלוריות היומיות שלהן לאחר השעה הזו סבלו מממוצע לחץ דם גבוה יותר. הן גם היו בעלות עודף משקל ורמת סוכר גבוהה בדם - שני גורמי סיכון חמורים למחלות לב.

תוצאות המחקר הראו שכל עלייה באחוז הקלוריות שנצרך בשעות הערב הגבירה את הסימנים לבריאות לב ירודה. עדות נוספת לתיאוריה הזו הייתה ממצא דומה, שהתרחש עם עלייה של כל אחוז קלוריות אחרי השעה 20:00. הממצאים נותרו בעינם גם לאחר ההתאמות שנעשו לנתונים בהתאם לגיל ולמצב הסוציו-אקונומי של המשתתפות.

ד"ר נור מאקרם וחבריה למחקר לא ציינו כמה קלוריות נקבעו בתור סף לממצאים, אך ההמלצה שלהם היא שהקלוריות שנצרכות אחרי שש בערב יהוו מקסימום 30 אחוזים מסכום הקלוריות היומי. זה אמור להיות בסביבות 600 קלוריות לנשים ו- 750 לגברים. חשוב לציין גם שהצוות לא הוכיח מדעית שאכילה מאוחרת הובילה למחלות לב, רק חשף קשר לגורמי סיכון מוכרים למצב.

המחקר אמנם לא בחן גברים, אך ממצאי מחקרים קודמים הראו שהם דומים. לדוגמה, בשנת 1992 חוקרים מהרווארד סקרו את הרגלי האכילה של כמעט 27,000 גברים וגילו שגברים שהתענגו בקביעות על "נשנוש חצות" היו בסיכון גבוה ב-55 אחוזים למחלות לב כליליות מאשר אלה שלא עשו זאת.

עשרות מחקרים מדעיים אחרים הניבו תוצאות דומות לגבי הקשר בין זמן האכילה לסיכון למחלות לב. מחקר שפורסם בשנת 2016 הציע שאכילה מאוחר יותר בלילה שומרת על הגוף במצב של "כוננות גבוהה" בדיוק כאשר הוא אמור להירגע בסופו של יום. לחץ הדם אמור לרדת לפחות בעשרה אחוזים לפני השינה, אך חוקרים טורקים מצאו שהארוחה מפריעה לזה. המומחים חושבים שהסיבה לכך היא שאכילה משחררת פרץ של הורמוני לחץ כאשר הגוף אמור להתחיל להירגע.

"ארוחת ערב מאוחרת היא תוצאה של החיים המודרניים, ונוגעת גם בשעון הגוף הטבעי שלנו", אמרה ד"ר מאקרם ל-Today Show. "בהתפתחות שלנו אימצנו מעגל אור וחושך 24 שעות ביממה, כלומר אנו אוכלים ופעילים במהלך היום וישנים בלילה, אבל לוחות הזמנים התובעניים שלנו דוחים הכל ועכשיו אנחנו אוכלים בשעות לא שגרתיות".

עד כה, הגישות לגבי אורח החיים המומלץ למניעת מחלות לב התמקדו במה שאנחנו אוכלים ובכמה אנו אוכלים", הסבירה ד"ר מאקרם, "תוצאות ראשוניות אלה מצביעות על כך שאכילה מכוונת, שמתחשבת בתזמון ובחישוב הקלוריות בארוחות ערב, עשויה לייצג התנהגות פשוטה שיכולה לעזור להוריד את הסיכון למחלות לב". ד"ר מאקרם קראה למחקרים נוספים לבדיקת הקשר, ולניסיון להוכיח סיבה ותוצאה.

פרופסור קריסטין ניבי, חברה ביוזמה של איגוד AHA להעלאת המודעות ולשיפור בריאות הלב של נשים, הגדירה את הממצאים של המחקר כחשובים: "אני חושבת שזה מספק כמה תובנות מעניינות באמת על היבט של תזונה וכיצד זה קשור לגורמי סיכון של הלב וכלי הדם שבאמת לא חשבנו עליהם. אף פעם לא מוקדם להתחיל לחשוב על בריאות הלב שלך, בין אם אתה בן 20 או 30 או 40 והלאה. אם אתה בריא או חולה במחלות לב, אתה תמיד יכול לעשות יותר".