כאילו שהיו חסרות סיבות ליולדת לעתיד להילחץ, מגיע מחקר חדש שגם מוסיף לה מתח וגם בודק מה כל הסטרס הזה עושה לה. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה, ילדים שאמם חוותה לחץ משמעותי בזמן שנשאה אותם ברחמה הם בעלי סיכוי גבוה פי עשרה מהרגיל לפתח הפרעת אישיות עד שיגיעו לגיל 30.
הפרעות אישיות משפיעות על אחד מכל 20 אנשים. מדובר ברמה קיצונית של תכונות אישיות שקיימות בכולנו, במידה זו או אחרת. האדם תופס את מצבו הנפשי כ"תקין" ואת מצבם של אנשים רבים בסביבה כ"מופרע" ועקב כך נקלע לעימותים מתמידים עם הסביבה. למעשה, היבטים מסוימים באישיותו של הלוקה בה הופכים את החיים קשים עבורו ועבור אנשים אחרים. זה יכול להיות מגוון רחב של בעיות, מנרקסיזם ועד חרדתיות, חוסר יציבות רגשית, פראנויה עזה או התנהגות אנטי-חברתית אחרת. לבעלי הפרעות אישיות יש סיכוי גבוה יותר לבעיות בריאות נפשיות אחרות, כמו דיכאון, או בעיות סמים ואלכוהול. ובדומה להפרעות נפשיות אחרות- גם לחינוך, בעיות מוחיות וגנטיקה יכול להיות חלק משמעותי בהתפתחותן.
כפי שפורסם בכתב העת, במסגרת המחקר נבדקה רמת הלחץ של יותר מ -3,600 נשים הרות שהתגוררו בסביבות הלסינקי שבפינלנד, ותינוקותיהן נולדו בין השנים 1975-1976. במהלך ההיריון של הנשים הן התבקשו מדי חודש לענות על שאלות הנוגעות לרמות הלחץ הנפשי שלהן, והיה עליהן לדרג אותו כלחץ משמעותי, מתח כלשהו או ללא לחץ. המחקר מצא שלרמות מתח גבוהות וממושכות במהלך ההיריון יש השפעה על הילדים לאורך זמן. העוברים שנחשפו למתח משמעותי שחוותה האם היו בסיכון גבוה פי 9.53 לפתח הפרעת אישיות, בהשוואה לאלה שאימהותיהם לא חוו לחץ. אלה שנחשפו ללחץ בינוני היו בעלי סיכוי גדול פי ארבעה. מקור המתח נע בין בעיות בזוגיות, גורמים חברתיים או בעיות פסיכולוגיות.
כאשר מלאו 30 לתינוקות שהן ילדו בדקו החוקרים מי מהם סובל מהפרעות אישיות, אם בכלל. סך הכל אובחנו ביניהם ארבעים בעלי הפרעת אישיות, כולם מקרים חמורים שנזקקו לאשפוז.
המחקר אמנם מצביע על קשר אפשרי בין מצבה הנפשי של האם לאישיות העתידית של העובר שלה, אך לא מסביר את הגורמים לכך- גנטיקה? חינוך? המצב בבית?
אולי התשובה נמצאת במחקר אחר, שממצאיו הוצגו לראשונה באפריל 2018 בכנס של האגודה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבוסטון. חוקרים מאוניברסיטת וויין סטייט במישיגן הצליחו לראשונה להוכיח את הסברה המדעית לפיה סטרס שחווה האם במהלך ההיריון משפיע על האופן שבו נוצרים חיבורים בתוך המוח של העובר שברחמה. מדובר בראייה מדעית שמאששת תיאוריה רבת שנים שעד כה לא היו האמצעים הטכנולוגיים הנחוצים לאימותה, וזה התאפשר סוף סוף בזכות טכניקה חדשה של סריקות מוח שפותחה רק לאחרונה ואפשרה לבחון מקרוב את הפעילות המוחית של 47 עוברים בני 30-37 שבועות. הסריקות הללו הראו שמוחותיהם של עוברים בהיריון בתנאי סטרס גבוה התפתחו באופן שונה ממוחותיהם של עוברים שאימותיהם לא חוו רמות גבוהות של מתח, חרדה או דיכאון.
אל תפספס
איך אפשר להפחית את הלחץ במהלך ההיריון ואחרי הלידה? ד"ר טרודי סנבירטה, יו"ר הפקולטה ללידה במכללה המלכותית לפסיכיאטרים בבריטניה, ממליצה על תמיכה בנשים במהלך ההיריון שלהן, גם בבית וגם בעבודה. צריך ללמד אותן שיטות להתמודד עם הלחץ ולעודד אותן לנוח, לבקש תמיכה ולשוחח עם מישהו על מה שהן מרגישות. וכמובן כדאי שיאכלו תזונה מאוזנת, יפסיקו לעשן ויישנו טוב יותר. התמיכה צריכה להימשך גם אחרי הלידה, שזו תקופה רגישה במיוחד עבור היולדת. וזה גם תפקידה של מערכת הבריאות לבדוק את מצבה ולאפשר לה גישה קלה לתמיכה באמצעות מערך בריאות הנפש.
ובישראל? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של 2018, אחת מכל שש אימהות בארץ סובלות מדיכאון לאחר לידה, שזה 29,787 נשים מדי שנה. למרות הנתונים הגבוהים האלה, ולמרות הרפורמה שנעשתה בבריאות הנפש, משום מה ההתייחסות אצלנו לנושא עדיין לא מספקת.