פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרדות, פחד ונדודי שינה: למה בישראל לא מדברים על דיכאון אחרי לידה?

      השבוע מצוין בעולם "השבוע הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות" המלווה במסעות הסברה, טיפול ועידוד לדיווח למרכזי בריאות, כאשר קהל היעד המרכזי הוא נשים החוות דיכאון לאחר לידה. הסטטיסטיקה בישראל עומדת על 1 מתוך שש נשים, אז למה אף אחד לא מדבר על זה בקול?

      אמא עצובה מחזיקה תינוק (ShutterStock)
      כמעט 30 אלף נשים בישראל סובלות מדי שנה מדיכאון לאחר לידה. אם ותינוקת (אילוסטרציה: shutterstock)

      הנתונים הבינלאומיים מדברים על אחת מכל חמש אימהות טריות שחוות תנודות במצבי רוח ודכדוך ואף דיכאון קליני שלאחר הלידה. בישראל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת מכל שש אימהות סובלות מדיכאון לאחר לידה, קרי 29,787 נשים בישראל מדי שנה. ואולם, למרות הנתונים הגבוהים, בישראל ההתייחסות לנושא דלה ומגומגמת.

      מאז הושקה רפורמת בריאות הנפש ושירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים נגישים יותר לציבור חל שיפור בטיפול בדיכאון אולם למעט שאלון בסיסי אודות מצב נפשי שממלאת אישה במהלך הריונה ולאחר לידתה בתחנות טיפת חלב ובמרפאות נשים, אין כמעט אמצעי איתור וטיפול ייעודי בדיכאון לאחר לידה. וגם שאלון זה אינו מאתר מקרים בהם האישה חוששת או מתביישת להודות בסימני הדיכאון. יתרה מכך, השבוע הבינלאומי כלל לא מצוין במערכת הבריאות בישראל, בניגוד לשבועות בינלאומיים אחרים שמטופלים הסברתית בצורת הרצאות, השתלמויות ופוסטרים אינפורמטיביים למטופלים, שמעטרים את דלתות המרפאות, באותו שבוע.

      עוד בנושא:
      מה הקשר בין שימוש באפידורל ודיכאון לאחר לידה?
      הכיני עצמך - דברים שיקרו לך אחרי הלידה
      מציפה את הפיד עם תמונות של הילדים? אולי את בדיכאון

      קשר של שתיקה ובושה

      "המודעות מעט עלתה בשנים האחרונות אבל עדיין יש לנו המון מה לשפר בנושא הלא מדובר הזה, גם בקרב מודעות רופאי המשפחה ורופאי הנשים", אומר ד"ר ברונו רוזן, רופא נשים מזה 30 שנה במרפאה עצמאית ובקופת חולים לאומית. "אני שומע שלא מעט רופאי משפחה אומרים לאישה שהיא עייפה כשהיא מתלוננת על תסמינים שונים של דיכאון לאחר לידה. לא צריך לומר על כל דבר 'את אחרי לידה', חייבים לשפר את התחום הזה, להעביר רופאים ואחיות במרכזי טיפול לאישה הכשרות לטיפולים ייעודיים לזה ולעשות קמפיין ציבורי טוב".

      לדבריו, בעיה נוספת היא שאישה שכבר מבינה שהיא חווה דיכאון לאחר לידה מופנית למרכז לבריאות הנפש, מה שעלול להפוך את החשיפה עבור נשים לבעייתית. "אני מקבל אליי הרבה נשים מהציבור הדתי והחרדי, דיברתי עם רבנים לא מעט על הנושא ויש התקדמות בשנים האחרונות והם מבינים שבריאות האישה חשובה לא פחות מהבאת הילד, ועדיין, אף אחת מהן לא תלך לקבל טיפול במרכז לבריאות הנפש מחשש לכתם עליה ועל משפחתה. וזה נכון לא רק לציבור הדתי. אם היו מוציאים את השירות הזה מחוץ לתחנות ומעבירים למרכז בריאות האישה, ככה שישב שם באופן קבוע פסיכולוג אחות ורופא שעברו הכשרות ייעודיות לנושא, והנשים היו חייבות לעבור דרכם, היינו מאבחנים עוד מקרים רבים ועוזרים להרבה נשים".

      תמר קלר שקדי (באדיבות המצולמים)
      חוותה דיכאון אחרי הלידה השלישית שלה והיום מסייעת לאחרות. תמר קלר שקדי (צילום: באדיבות המצולמת)

      תמר קלר שקדי, אם לשלושה מכרמיאל, התמודדה עם דיכאון לאחר לידה שתקף אותה בעוצמה אחרי ניתוח קיסרי שלישי, בעת שהתגוררה עם משפחתה בקנדה. בעצת חברותיה היא ניגשה לרופא משפחה והוא טיפל בה תרופתית ואף הצמיד לה אחות קהילתית שביקרה אותה פעמיים בשבוע ובדקה את השיפור התפקודי שלה. תשעה חודשים לאחר הלידה, כשהיא חשה שהיא כבר חזקה יותר וחוזרת לעצמה, המשפחה החליטה לחזור לארץ, פה היא הבינה את ההבדלים המהותיים בין השירותים שמקבלות נשים בחו"ל כשהן חוות דיכאון לאחר לידה לבין הארץ, כאשר נכנסה לסבב שני של דיכאון.

      "הרגשתי שאני צוללת שוב לתוך אותו הבור. בקנדה זה קרה בשבוע השלישי ללידה, התחילו מחשבות טורדניות, חרדה למצב קיומי, מעברים מהירים בין תחושה של שיגעון ושפיות, המון פחדים, נדודי שינה, בשלב מסוים זה הגיע למצב של שיתוק קטטוני, פחדתי להסתובב בבית, לא יכולתי לקום מהספה. ממש לא הבנתי מה עובר עליי", היא משחזרת בכאב. "הייתי בתחילת שנות ה-30 שלי, עברתי כבר שתי לידות קיסריות וידעתי מה אני הולכת לעבור והתכוננתי לזה. שמעתי על בייבי בלוז, דכדוך קל, קראתי על זה אבל לא ידעתי מה זה דיכאון לאחר לידה".

      לדבריה, כשהדיכאון שוב הגיע, הפעם בארץ, היא מיד זיהתה אותו ופנתה לרופאת משפחה שהפנתה אותה לפסיכיאטר. "כשהגעתי אליו הוא רק היה עסוק בלהקליד במערכת המידע את הנתונים עליי. את סבב הדיכאון הזה צלחתי באמצעות תוספי תזונה, ספורט ועזרה לאחרים אבל לא היתה שום תכנית קהילתית, לא תמיכה חברתית, הפנו אותי לפסיכיאטר ו-'מקסימום תיקחי תרופה'. כשהתחלתי לשתף קולגות בחוויה שעברתי, כי אני רגילה לשתף בטבעיות מה שעובר עליי, הבנתי איזה קשר שתיקה יש בארץ וכמה נשים שומרות על מצבן בסוד".

      אמא ותינוק (ShutterStock)
      "בלתי אפשרי לחיות ולתפקד בבית עם ילדים במצב כזה" (אילוסטרציה: shutterstock)

      קלר שקדי התחילה לקרוא את הסטטיסטיקות ולדבריה לא הבינה איך בישראל אין מענה לנשים רבות שחוות דיכאון לאחר לידה. "אני ריחפתי בין שפיות לדיכאון, זה בלתי אפשרי לחיות ולתפקד בבית עם ילדים במצב כזה", היא מספרת בגילוי לב. מאז שהצליחה לצאת מהדיכאון החליטה להקדיש את חייה לנושא ולעזור לנשים נוספות שחוות משברים דומים, ובין היתר היא מפעילה מוקד תמיכה לנשים בשיתוף פעולה עם נעמ"ת כרמיאל.

      "בארץ לא הפנימו שדיכאון לאחר לידה זו מחלה לכל דבר. בארה"ב זה מוגדר כבר כמגיפה, בקנדה המודעות החברתית והציבורית מאוד גבוהה, יש מרכזים לטיפול בנשים עם דיכאון בהריון ולאחר לידה, שהם קהילתיים-חברתיים, לא מוסד אשפוז. יש שם מפגשים וקבוצות תמיכה וקו חם", היא מסבירה. "בארץ יש מגמת השתפרות, יש יוזמות של עמותות ואנשים פרטיים כמוני, בחלק יש שיתוף פעולה עם משרד הבריאות ובחלק לא, עדיין זו מחלה וצריכים לקחת אחריות על הדבר הזה כי זה יכול להיות עניין של חיים ומוות, אי אפשר לתת מענה רק ברמה החברתית. אני נפגשתי עם מקרים קשים מאוד".

      פעוט מחבק את אמו ההרה (ShutterStock)
      אחת הסיבות המובילות לדיכאון הוא ריבוי לידות וצפיפות הלידות (אילוסטרציה: shutterstock)

      על פי חוזר משרד הבריאות, השינויים הרגשיים השליליים שחווה אישה לאחר לידה מחולקים ל-3 : עצבות (post partum blues) - שהיא השכיחה ביותר וכ-80 אחוזים מהיולדות חוות אותה בצורה של שינויים במצב הרוח, בכי ודכדוך, שמופיעים כשלושה ימים לאחר לידה וחולפים עד מספר שבועות מאליהם. דיכאון (PDD-POST PARTUM DEPRESSION) המופיע בכ-15 אחוזים מהיולדות כאשר רוב רובן חוות תסמיני דיכאון. פסיכוזה (post partum psychosis)- מחלה פסיכיאטרית קשה שמתפרצת בשכיחות נמוכה רק אצל 0.2 אחוזים מהיולדות, ומתבטאת בשינויים חדים במצב הרוח וירידה בתפקוד המנטלי. מחלה זו מהווה סכנה ממשית לתינוק ולאם ומצריכה אשפוז.

      ד"ר רוזן מציין כי אחת הסיבות המובילות לדיכאון הוא ריבוי לידות וצפיפות הלידות. "על פי מחקרים שנעשו בנושא וגם ממה שאני רואה בקליניקה שלי לאורך השנים, נשים צריכות לשמור על מרווחים של שנה וחצי-שנתיים בין הריון ולידה כדי לתת לגוף שלהן להתחזק ולהתמלא בברזל. חשוב גם שידעו שבכל גלולה למניעת הריון שאישה מקבלת לאחר לידה, גם בחלשות יותר שמותאמות להנקה, החלק הפרוגסטטיבי (פרוגסטרון, מרכיב עיקרי בגלולה) גורם לחוסר חשק, לדיכאון ולעייפות גדולה ומי שמראה תסמינים של דיכאון במהלך הלידה, הגלולות יגבירו את הנטייה הזו לאחר הלידה. רופאים אמורים לשאול את האישה לשלומה אחרי הלידה אבל אין באמת זמן בשטח, ואז רושמים מרשמים לגלולות האלו ובלי לדעת רק מחמירים את מצבן".

      את לא חייבת ללדת כדי להכנס לדיכאון

      והנה נושא שבכלל לא מדברים עליו - לא רק אימהות שעברו לידה חוות דיכאון לאחר לידה, אלא ניתן למצוא מאפיינים זהים גם אצל נשים שמאמצות ילדים. זה מה שקרה לבתיה פרחי מעמק יזרעאל. פרחי אימצה בבולגריה ילד בן שנתיים בגיל 40, אחרי שלוש שנים של טיפולי פוריות כושלים. היא יצאה אל המסע הזה לבדה, כאם יחידנית, ולמרות שעברה תהליך ארוך מאד עד לקבלת בנה, במהלכו הכינה עצמה ליום המיוחל, מחלת הדיכאון תקפה אותה יומיים לאחר שחזרו לארץ ולקח לה שנים רבות להשתחרר ממנה.

      "זה היה בדיוק בשישי בערב, המשפחה שלי ראתה שמשהו לא טוב קורה לי, בכי מטורף, חוסר שינה. הגענו לפסיכיאטר במוקד חירום. הוא אמר 'את בדיכאון לאחר לידה', אמרתי לו דוקטור 'לא ילדתי - אימצתי'. הוא אמר לי שיש בדיוק אותו מושג אצל אימהות מאמצות, שזה לא רק עניינים הורמונליים, כמו שיש אחוז מהאבות שחוטפים דיכאון לאחר לידה. הוא נתן לי כדור פסיכיאטרי, למרות שאני נגד וזה ומעולם לא השתמשתי. ואז כל מה שכתוב בתופעות לוואי החלטתי שיש לי. חזרתי אליו, הוא אמר לי 'נפל עליך שוק נוראי, תפסיקי עם הכול ותיקחי עזרה רגשית'". לדבריה לקח לה כמה שנים טובות לעבד את השינוי הגדול שקרה לה בחיים - להיות לראשונה אמא, יחידנית ומאמצת.

      "זה סיפור עם המון קושי וכאב. בכיתי חודשים שלמים, ירדתי המון במשקל. חזרתי לעבודה נורא מהר למרות שיכולתי להאריך את חופשת הלידה כמו אימהות ביולוגיות. מבחוץ נראיתי מאד מתפקדת, הנה חזרתי לעבודה, הילד במסגרת הבית מסודר - מבפנים היה תהום. והוא היה ילד כזה מקסים ומפוחד, היה צמוד אליי ולא זז ממני", היא נזכרת בדמעות. "זה עדיין פצע פתוח כי הייתי צריכה להיות חזקה בשבילו, כי הוא בעצם ילד שעבר טראומה. בדיעבד אני יודעת שהוא קלט את זה למרות שניסיתי להסתיר ממנו. אני תמיד חושבת שאולי בחודשים הראשונים הייתי צריכה יותר לחבק אותו ולהכיל אותו, אבל אני הייתי מבוהלת. לא ידעתי לפרש. כל הזמן תהיתי אם אני מספיק טובה עבורו והרגשתי שהסביבה בוחנת אותי בעשר זוגות עיניים, כאילו אם אימצתי אני צריכה לאהוב ולתפקד יותר מאימא ביולוגית. אף אחד לא ידע כמה סבלתי".

      אמא מחבקת תינוק (ShutterStock)
      "הרגשתי שהסביבה בוחנת אותי בעשר זוגות עיניים, אף אחד לא ידע כמה סבלתי" (אילוסטרציה: shutterstock)

      פרחי מאשימה את עצמה אבל גם את הסביבה ואת מערכת הבריאות. "אף אחד לא מדבר על בריאות הנפש של האימהות. יש חודש לבריאות הלב, לסוכרת, בטח כי יש מי שיממן את זה. אבל פה מי מרוויח? אף אחד. היום לפחות יש לנו אומץ לדבר על זה. היום אני יודעת שזכיתי. יש לי ילד מדהים, פרח. האם אני אמליץ לאחרות לעשות את זה? כן. רק שידאגו לנו לסביבה תומכת ולטיפול עוטף".

      תגובות

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לפי נוהל משרד הבריאות לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה על הנשים למלא את שאלון ה-EPDS -Edinburgh Postnatal Depression Scale בטיפות חלב או בפגישה עם הרופא המטפל כשהן מגיעות לטיפול בתינוקות. האחיות בתחנה הנותנות ייעוץ ותמיכה בנשים שנמצאו עם דיכאון, מפנות אותן לטיפול בשירותי בריאות הנפש במקרה הצורך. משרד הבריאות הוציא חוברת המידע בנושא דכדוך ודיכאון בהיריון ולאחר הלידה. פותח גם סרטון באותו נושא המוקרן באתר המשרד, באינטרנט ובתחנות טיפת חלב. על פי החוברת, כעשרה אחוזים מהנשים ההרות ומהנשים לאחר לידה חוות דיכאון, מחלה או מצב רגשי הדורש טיפול והפניה לגורמים מקצועיים. אין מידע על המספר בלידה ראשונה".

      ממשרד הבריאות לא נמסרה התייחסות לביטול שבוע בריאות הנפש לאימהות בישראל.