ייתכן שבקרוב זמן ההחלמה משברים ופציעות יתקצר משמעותית הודות לביצים, וזה לא משהו שקשור לתזונה עשירה יותר בביצים, אלא דווקא לקליפות שלהן ולמה שמדענים גילו שהם יכולים לעשות איתן.
צוות חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס לוול גילו שקליפות ביצים יכולות לשמש כדי להאיץ את גדילתן של עצמות חדשות וחזקות. לטענתם, התהליך החדש יוכל לסייע בעתיד הקרוב לטיפול בחולים עם פציעות ושברים שנגרמו כתוצאה מהזדקנות, תאונות, סרטן ומחלות נוספות הגורמות להידלדלות ופגיעה בעצם.
כדי לייצר את העצמות, החוקרים השתמשו בקליפות ביצים מרוסקות שאותן ערבבו עם הידרוג'ל שהיווה מעין מסגרת מיניאטורית או 'פיגום' שבתוכו גדלה העצם בתנאי מעבדה. המוצר הסופי יוכל בסופו של דבר לשמש כשתל עצם.
עוד בנושא:
שמרו את שיני החלב של הילדים שלכם, זה עשוי להציל את חייהם
החלק הזה בגוף כמעט נעלם לפני מאה שנה וכעת הוא חוזר
הפציעה השכיחה שיכולה לגרום למוות מוקדם ב-10 שנים
תוצאות המחקר והניסוי, שפורסמו בכתב העת Biomaterials Science, מראות שחלקיקי קליפת ביצה מסוגלים להעצים את פוטנציאל גדילתם והתקשותם של תאי עצם כאשר מוסיפים אותם לתערובת של הידרוג'ל. קליפות ביצה עשויות מחומר בשם קלציום קרבונט (סידן פחמתי) שידוע כעוזר להתפתחות העצם.
"זה המחקר הראשון שבו נעשה שימוש בקליפות ביצים בתוך מטריצה של הידרוג'ל לתיקון עצם. כבר הגשנו בקשה לרישום פטנט על הטכניקה ואנחנו נרגשים מאוד מהתוצאות. אנחנו צופים שהתהליך הזה יוכל לעבור אדפטציה לשימושים משמעותיים רבים", אמרה גולדן קמצ'י-אונאל, החוקרת שהובילה את המחקר.
העצמות שנוצרו בעזרת קליפות הביצה יכולות לשמש גם לגידול סחוסים, שיניים וגידים. עוד יתרון של קליפות ביצים, הוא שהן יכולות להוביל חלבונים, פפטידים, גורמי גדילה, גנים ותרופות לחלקי הגוף השונים.
"קליפות ביצים נחשבות כיום לפסולת"
לצורך תהליך גידול העצם, החוקרים נוטלים תאי עצם מגופו של המטופל ומערבבים אותם עם חומרים מקליפת הביצה כדי לייצר עצם חדשה שתושתל בגופו של המטופל. השימוש בתאים שנלקחו מהמטופל נעשה כדי להפחית את הסיכון לתגובה שלילית של המערכת החיסונית לאחר השתלת העצם החדשה ולמנוע דחייה של השתל מהחומר החדש.
"קליפות ביצים נחשבות כיום לפסולת שמושלכת במיליוני טונות מדי שנה הן מבתים פרטיים והן מתעשיית המזון. השיטה שלנו נותנת להן תכלית חדשה שיכולה להיטיב באופן ישיר עם כלכלת העולם והסביבה, תוך שהיא עונה גם על צורך רפואי קליני", סיכמה החוקרת קמצ'י-אונאל.