ילדים שגדלים ללא אב בסביבה מצויים בסיכון גבוה יותר לסבול ממשקל עודף והשמנה כשהם מתבגרים ומגיעים לגיל 21. כך טוען מחקר שמגיע מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. החוקרים סבורים שלאבות "תפקיד מפתח בשילוב ילדים במשחק פיזי סוער", שתורם לשמירה על משקל תקין.
את המחקר הובילה ד"ר פטרישיה איסט, מהמחלקה לרפואת ילדים כללית באוניברסיטה. אחד מכל 5 ילדים בארה"ב סובל מהשמנת יתר, עובדה שמגדילה את הסיכון של אותם ילדים לחלות במחלות לב ולשאת על גופם משקל עודף מסוכן בהמשך חייהם, כתבו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Childhood Obesity.
עוד בנושא:
איך מתמודדים עם עודף משקל אצל ילדים ובני נוער?
זו הסיבה שממש אסור לכם להעיר לילדים על המשקל שלהם
ילד צריך אבא ואמא? מחקר חדש אומר שלא ממש
כדי לנסות ולקבוע מה הגורם להשמנה בילדות, מדדו החוקרים את ה-BMI של אלף ילדים מצ'ילה כשהם היו בני 5, 10, 15 ו-21 שנים, כל המשתתפים נבחרו מתוך מאגר משתתפים של מחקר עוקבה ארוך טווח שנערך בסנטיאגו, בירת צ'ילה. צ'ילה מתמודדת עם בעיית ההשמנה החמורה ביותר בדרום אמריקה - 10 אחוזים מהילדים בגיל הרך ו-18 אחוזים מבני 6-7 נושאים על גופם משקל עודף המסכן את בריאותם.
האמהות של הילדים שהשתתפו במחקר התבקשו לדרג את מידת הביטחון הסוציאלי והמשפחתי בבתים שבהם הילדים גדלו, פעם ראשונה בגיל שנה ושוב, כשהילדים היו בני 10. תוצאות המחקר העלו שילדים שגדלו ללא אב בשנות הילדות היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מהשמנה בגיל 21. והחוקרים סבורים שזה משום שאבות שנוכחים בחייהם של ילדיהם גורמים להם להיות פעילים יותר.
"היות שלאבות תפקיד מפתח בשילוב ילדיהם במשחקים פיזיים סוערים, הם אלה שמניחים את היסודות לפעילות הגופנית העתידית וההתפתחות המוטורית של הילדים", כתבו החוקרים.
גורם נוסף שהשפיע לרעה על הסיכוי להשמנה בתחילת שנות ה-20 הוא דיכאון שממנו סבלה האם במהלך שנות ילדותו של הילד. באופן לא מפתיע נמצא גם קשר בין השמנה ובין משך הזמן שהילדים בילו בלול בינקותם, מגורים בבית מלוכלך בגיל שנה ו"מיעוט בחוויות מעוררות" בגיל 10.
החוקרים הסבירו כי שהות ממושכת בלול גורמת לפעוטות להיות פחות פעילים מבחינה גופנית מכפי שהיו יכולים להיות לו היתה ניתנת להם האפשרות לנוע בחופשיות בחלל. 'סביבה ביתית בלתי נעימה' - כמו למשל בית ללא תמונות על הקירות וללא מגוון של צעצועים מגרים ומעניינים שמסייעים להתפתחות וללמידה - נקשרה גם היא בסיכון מוגבר להשמנה בהמשך החיים.