כך תדעו איזה סוג של טיפול רגשי הכי יתאים לכם

כשאתם לא מרגישים טוב בגלל כאבים או חולשה אתם הולכים לרופא. הרופא ייקח מדדים, יאבחן וימליץ לרוב על טיפול תרופתי לסימפטומים.

ומה לגבי בריאות הנפש? האם אנו דואגים למצבנו הנפשי כשאנו לא מרגישים טוב? בדומה לגוף, גם הנפש מפתחת סימפטומים: מחשבות טורדניות, חרדות, דיכאון, קשיי ריכוז, קשיי הסתגלות, הזנחה עצמית, קשיי וויסות, פוסט טראומה, התמכרויות, בעיות ביחסים ועוד.

העולם השתנה והיום הסטיגמות לגבי קשיים נפשיים-רגשיים פחתו דרמטית. החברה מקבלת שמצוקות נפשיות הן חלק מהקיום האנושי. למרבה הצער, עדיין נשמעות טענות על כך שטיפול הוא בזבוז של זמן וכסף, ש"הכל בראש" או "עדיף להשקיע את הכסף בדברים אחרים", אך האם אותם אנשים היו מדברים כך על בעיות גופניות? המסר כאן הוא חד משמעי. הזנחה רגשית חמורה לא פחות ועלולה לעלות ביוקר (נפשית וכלכלית) בהמשך. סימפטומים נוטים להתפתח ולהחמיר ומה שלא מטופל היום, עלול "לשלוח גרורות" מחר.

עוד בנושא:
9 סימנים שהטיפול הפסיכולוגי עוזר לכם
למה כדאי לכם ללכת לפסיכולוג שלכם דווקא בשעות הבוקר?
נפרדנו כך, היתה דממה: איך תדעו שזה הזמן לעזוב טיפול

אין הכוונה שכל בעיה זקוקה למענה חיצוני. לא כולם זקוקים לטיפול (למרות שרבים חושבים כך). על המטפלים מוטלת החובה להאמין בכוחות הריפוי הפנימיים הטבעיים הנמצאים בכל אדם, ויעמדו לו בעת הצורך. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, כשצריך - חשוב לפנות לעזרה מקצועית. יש בעיות שלא נפתרות מעצמן.

אנשים פונים לטיפול בגלל שתי סיבות עיקריות: 1. סימפטום ברור שמשליך על תפקודים אישיים ובינאישיים. 2. מצוקה או צורך לשפר את איכות החיים.

מגוון מחקרים מוכיחים כי טיפול לא רק עוזר בריפוי ואיחוי של צלקות נפשיות, אלא גם משפר את איכות החיים באופן דרמטי. המוטיבציה לשינוי כשלעצמה היא מנוע חשוב לצמיחה וריפוי והביאה את האנושות להישגים משמעותיים. אך אליה וקוץ בה: תרבות המערב - זו שהעלתה את מדע הפסיכולוגיה על הנס, גם מעצימה סימפטומים בשל תרבות אינסטנט ומינוף אגרסיבי של פרפקציוניזם, ביקורת עצמית ואינדיבידואליות. אנחנו רוצים להרגיש טוב בכל דבר ומהר. לדאבוננו, העמידות שלנו לכאב, סבל ומצבים רגשיים מורכבים מתערערת נוכח "פתרונות הקסם" של המריחואנה, הכדורים הפסיכיאטריים וכל מיני טיפולים מאגיים המבטיחים לנו הצלחה, שגשוג וביטחון.

יש לציין כי טיפול נפשי שונה מטיפול גופני באופן מהותי. בעוד הרפואה המודרנית מתייחסת לסימפטומים באופן שווה ועל כן הטיפול התרופתי אצל אנשים שונים הוא דומה. בטיפול נפשי, כל אדם זקוק לחליפה שונה ולתוכנית טיפולית ייעודית למצבו על מנת שהטיפול יועיל.

עליכם לשאול את עצמכם - למה אתם זקוקים ומה הציפיות שלכם מהטיפול. חשוב גם לתאם ציפיות עם עצמכם בבואכם לטיפול, כי האנרגיה הנפשית של כולנו מוגבלת וטיפול דורש השקעה כלכלית ונפשית. זה שמכרים שלכם שיבחו תוכנית או סדנה מסוימת ואמרו שזה שינה להם את החיים, לא אומר שזה משהו שמתאים לכם.

נקודה אחרונה - כמו כל דבר עלינו לזכור כי טיפול עלול להיות מקום שמאוד נוח לחלקנו לשהות בו. זו אחריותם של המטפל וגם של המטופל לבחון מדי פעם יחד האם הטיפול הפך לאזור נוחות המשמר תלות.

טיפול דינמי שואב את אופיו מאבי התיאוריה הפסיכואנליטית - פרויד. הטיפול שם דגש משמעותי על חלקים לא מודעים בנפש ומשתמש בתובנות ופירושים על מנת לתת מובן לדינמיקות וקשיים בינאישיים. הטיפול הפסיכודינמי ייתן משקל למאורעות היומיום, אך ינסה להתחקות אחר עקבות של ה'לא מודע'. בד"כ מדובר בטיפול ארוך, משום שלוקח זמן להבין ולעבד רגשות. לרוב, טיפול דינמי יתקיים פעם-פעמיים בשבוע בהתאם לצורך.

כן, היא עדיין קיימת. עוד ועוד מחקרים מוכיחים כי אנליזה של כמה שנים יוצרת שינויים מבניים במוח. מדובר בטיפול שמתבצע בתדירות של כארבע פעמים בשבוע (3-5). המטופל שוכב על ספה כשמאחוריו נמצא האנליטיקאי, ומשתף באופן אסוציאטיבי את אשר עולה על ליבו. התפקיד של האנליטיקאי הוא ללקט ולפרש תכנים לא מודעים דרך טכניקות ייעודיות. למעשה, זוהי גרסה מעמיקה של טיפול דינמי.

לרוב מדובר בטיפול שנמשך מינימום שנתיים, ויכול להגיע גם לעשרות שנים. זהו טיפול יקר, שעלול להעמיס רגשית וכלכלית על המטופל והוא אינו מתאים לכל אחד. לא פעם נשמעות טענות על כך שניתן להתמכר לאנליזה בשל האינטנסיביות וה'החזקה' שהיא מספקת.

לרוב מדובר בטיפולים קצרי מועד המוכחים מדעית. הם מתאימים במיוחד לאנשים עם סימפטומים מוגדרים ומובחנים כמו למשל: חרדה, התקפי פאניקה, דיכאון, חרדה חברתית ועוד. לכל סימפטום/ הפרעה יש פרוטוקול מובנה והמטופל יוצא מהמפגשים עם "שיעורי בית". הטיפול מקנה בעיקר כלים ומיומנויות שיסייעו למטופל להתמודד עם עיוותי חשיבה והתנהגויות המנעותיות המשמרים את הסימפטום. בנוסף, CBT יכול לסייע רבות לאוכלוסיות מיוחדות אשר נזקקות לתיווך בקשרים בינאישיים ועבודה על מיומנויות חברתיות.

טיפולים שמנסים להרחיב את אופי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. גישת ה-ACT (הנחשבת כפורצת דרך) היא גישה התנהגותית אשר מנסה לעזור למטופל ליצור גמישות פסיכולוגית בעזרת כלים קוגניטיביים, רגשיים וגופניים ונעזרת במיינדפולנס על מנת להתמודד ביעילות רבה יותר עם מצבי דחק וויסות רגשות קשים. ישנן גישות נוספות ששמות יותר דגש על אלמנטים רגשיים במטרה לאפשר למטופל מגע עם רגשותיו העמוקים שמוסווים ע"י מנגנוני הגנה, ובמקביל לפתח חמלה ועמידות לכאב נפשי. גישה טיפולית מעניינת היא הסכמה-תרפיה אשר נראה כי בשנים האחרונות צוברת תאוצה. גישה זו עוזרת לאדם להבנות מחדש את הסכמות שעיצבו את חייו ומשתמשת בדמיון מודרך, כלים השלכתיים וקשר אמפתי עם המטופל על מנת להבנות שינוי. הטיפול ינסה לעזור למטופל להתחבר לחלקי עצמי בריאים, שיעמדו לו בעתות מצוקה.

טיפולי הגל השלישי לעיתים מרגישים כמו יער סבוך. המתבונן מהצד עלול לחשוב כי אפשר ללכת לאיבוד בשלל הגישות וההבדלים ביניהן. המשותף לחלק נרחב מגישות אלו הוא כניסתן של תורות ורעיונות מתרבות המזרח. נראה שהתפתחות זו בטיפולים לא מתחוללת סתם כך. מטופלים מחפשים משמעות ורוחניות בהתמודדות עם כאב וסבל.

לרוב, אנו שומעים על טיפול באומנויות בהקשר של ילדים, אך אל תטעו, החומרים שעולים מהטיפולים האלה הם נכס מאחר שהם מאפשרים נגישות לחומרים לא מודעים שלעיתים לא יכולים לעלות באופן מילולי. טיפול באומנויות כולל בתוכו טיפול בפסיכודרמה, טיפול בכלים אומנותיים, טיפול במשחק, ביבליותרפיה ואפילו אומנויות לחימה.

טיפול משפחתי ייתן דגש על סימפטומים אשר משויכים למשפחה בכללותה. הוא יכלול התייחסות לכל אחד מחברי המשפחה, ינסה לאפשר שיח סביב הסימפטום וינסה ליצור מרחב מאפשר לכל חברי המשפחה. פעמים רבות, מה שנראה כסימפטום אישי של אחד הילדים בבית, הוא למעשה סימפטום שמרמז על בעיה משפחתית ועל כן טיפול אינדיבידואלי לא תמיד יחולל שינוי. תהליכים אלה, כאשר הם מגובים בעין מקצועית, יכולים לחולל שינוי חיובי משמעותי בדפוסי ההתקשרות בין הורים לילדים ואף בין האחים.

טיפול זוגי - יעסוק בהיבטים של הזוגיות, ויעזור לבני הזוג ליצור מערכת של תקשורת בטוחה, אמפתית ומובנת יותר.

טיפול מיני - ייתן מענה לכל הקשור לבעיות של תפקוד מיני זוגי ופרטני. חלק מהבעיות יהיו קשורות לפן התפקודי של יחסי המין וחלקן לאופי הקשר המיני. רבות מהסוגיות המיניות העולות בקליניקות קשורות להיבטים רגשיים.

טיפולים ייעודיים - טיפולים שדורשים הכשרות מיוחדות ואשר מיועדות לאוכלוסיות ספציפיות. התמכרויות, הפרעות אכילה, פוסט טראומה, פגיעות מיניות ועוד. גם כאן ישנן גישות שונות המתייחסות לכל סימפטום.

אימון אישי - אימון אישי הוא לא טיפול! אימון אישי מסייע לאנשים להגדיר מטרות וערכים ושואף לעבר מימושם. האימון האישי הוא קצר מועד ויכול לעזור בכל הקשור לחתירה למטרות ספציפיות. ישנה לעיתים חפיפה בין טיפול לבין אימון אישי, במיוחד בכל הקשור לטרנד של פסיכולוגיה חיובית. כאן דרושה הזהירות המתבקשת וההבחנה הברורה בין קואוצ'ר למטפל.

מה שאולי הכי חשוב זה המטפל. טיפול הוא לא רק ידע אינטלקטואלי ובטח שלא קוסמות. גם אם מטפל/ת יהיו חריפים, מבריקים ובעלי ניסיון של עשרות שנים, בסופו של דבר - הקשר עם המטפל הוא אחד המרכיבים המשמעותיים החיוניים ביותר לריפוי, יצירת שינוי וצמיחה. בטיפולי הגל החדש ובגישה הדינמית ההתייחסותית מתייחסים לקשר של המטפל-מטופל כגורם מרפא בפני עצמו.

טיפול מחייב רמת חשיפה מסוימת ועל כן עלול לעורר חרדות, אך כאן מתחילה תנועה לעבר השינוי. בבואכם לטיפול, חשוב להיות קשובים לעצמכם. אם מצאתם את עצמכם אצל מטפל שבז לגישות אחרות וטוען כי אצלו טמון הפתרון - זוהי נורה אדומה.

בסופו של דבר, יש לכם רק את עצמכם, ועצם זה שבדקתם, ניסיתם או שאתם כבר בתהליך טיפולי, זוהי אבן דרך משמעותית לרווחה הנפשית שלכם.

מיכאל אמיר - מטפל בצעירים ומבוגרים. MSW. מטפל בהתמכרויות ובריאות הנפש. מתמחה בפסיכותרפיה פסיכודינמית.