שלא כמו יהלומים, טיפול זה לא לנצח, וצריך לדעת מתי ואיך לסיים אותו. הנה כמה דברים שמטפלים עושים או שאתם עלולים להרגיש שאם הם חוזרים על עצמם בטיפול שלכם כדאי לשקול ברצינות להיפרד לשלום מהמטפל או המטפלת שלכם.
עוד בנושא:
מה זה מיינדפולנס, ולמה כולם מדברים על זה?
חלום עליכם: מה החלומות שלכם אומרים עליכם?
האם אתם פאסיב אגרסיב? יש 4 דרכים לזהות
1. הם מסרבים או מתחמקים מלתת לכם מידע על שיטת העבודה שלהם
זה בעצם משהו שאתם אמורים לשאול בטלפון עוד לפני הפגישה הראשונה, או בפגישה הראשונה (ממש כפי שהסברנו בכתבה שנמצאת פה מימינכם). פגישה טיפולית ראשונה היא קצת כמו ראיון עבודה, רק שאתם המראיינים, וזה הזמן לא רק לספק מידע עליכם אלא גם לקבל מידע על המטפל. הוא לא צריך לספר לכם אם יש לו ילדים וכמה חיות מחמד היו לו לאורך החיים, אבל הוא בהחלט צריך להסביר לכם איזה סוג טיפול הוא מציע, מסגרת זמנים שבה הוא עובד (קחו בחשבון שטיפול הוא בהחלט תהליך שיכול להיות ארוך) ומטרות טיפוליות. הם לא צריכים להסביר לכם את כל התיאוריה, אבל להגיד לכם מה הגישה שלהם. אתם נתקלים בסירוב למידע כזה? זה הזמן להתקשר למישהו אחר.
2. הם מדברים יותר מדי או מדברים על עצמם
בעוד שבמקרים מסוימים המטפל או המטפלת שלכם יכולים לספר לכם משהו על עצמם, זה צריך להיעשות מתוך מחשבה וכמשהו שיכול לתרום לטיפול. הפוקוס של הטיפול הוא אתם - הגעתם לשם כדי להבין את עצמכם טוב יותר או כדי להתגבר על קושי כזה או אחר, לא כדי לשמוע סיפורים על מישהו אחר. מטפל טוב ידע כיצד לעבור אתכם חוויות רגשיות קשות, כיצד לכוון אתכם לנושאים שונים ובעיקר - מתי לשתוק.
3. הם לא מדברים בכלל
כן, זה בדיוק להיפך מהסעיף הקודם, וזה לחלוטין הסטיגמה של אנשי טיפול. נכון שמטפלים לא מדברים הרבה באופן כללי כי אתם המרכז, אבל הם לא צריכים לשתוק במשך 50 דקות כל פעם. אם הם לא עונים על שאלות שלכם, לא מכוונים אתכם ונותנים לכם לדבר בלי סוף בלי תשומת לב או התייחסות לדברים, אולי כדאי לכם להיפרד.
4. הם שוכחים דברים
נכון, מטפלים הם בני אדם וחוץ מכם יש להם עוד מטופלים אחרים שחולקים את תשומת הלב, כך שזה נורמלי שהם לא יזכרו תמיד את כל הפרטים המדויקים. יחד עם זאת, כדי למנוע את זה הם אמורים לנהל לעצמם רישום וזה לא משהו שאמור לקרות באופן שחוזר על עצמו. אם אתם שמים לב שאתם צריכים להזכיר להם פרטים שכבר סיפרתם יותר מדי פעמים, אתם יכולים להזכיר להם גם שהם לא המטפלים היחידים שיש.
5. הם לא מכבדים את נקודת המבט שלכם, מבקרים אתכם או שופטים אתכם
אם אתם לא מסכנים את עצמכם או אחרים, אין שום סיבה בעולם שהמטפל שלכם יחווה דעה על החלטה שלכם או ינסה להשפיע עליה. מטפל טוב אמור להיות להישאר אובייקטיבי וניטרלי גם אם דעתו האישית אחרת משלכם, והוא לא אמור לתת לה לחלחל לטיפול ולהשפיע עליו. הוא עשוי לשאול מה הוביל אתכם להחלטה הזו, מה גורם לכם להרגיש או לחשוב באופן מסויים, אבל לא לבקר אתכם.
6. הם נמנעים מלדבר אתכם על ההתקדמות שלכם בטיפול, או חוסר ההתקדמות
טיפול הוא תהליך עמוק והוא יכול לקחת הרבה זמן, ויש גם תקופות בהן ההתקדמות היא איטית מאוד ואפילו בלתי מורגשת. אבל אתם מגיעים לטיפול כי אתם רוצים להתקדם, ואם במשך תקופה ארוכה לטעמכם אתם מרגישים שאתם דורכים במקום והטיפול לא מקדם אתכם, זה דבר לדבר עליו. אם המטפל שלכם מסרב לדבר על הנושא הזה או דוחה אתכם בכל מיני דרכים, שקלו ברצינות לסיים. לדעת היכן אתם עומדים ומה ההתקדמות שלכם זו זכות בסיסית בטיפול.
7. הם מנסים להיות חברים שלכם
זה כמעט ולא קורה, אבל בכל זאת - לעולם על תלכו לטיפול אצל מישהו שמערכת היחסים שלכם איתו היא יותר מטיפול. הוא חבר של אחות שלכם? אל. הוא מטפל בחבר הכי טוב שלכם? אל. הוא שואל אתכם (חלילה) אם תרצו להיפגש מחוץ לשעות הטיפול? תברחו.
8. הם גורמים לכם להרגיש לא בנוח או מעליבים אתכם
שמעתי פעם על מטפל שאמר למטופלת ש"הקעקועים שלה הם דרך גרועה ומכוערת לגרום לעצמה להרגיש מיוחדת". הייתה לי מטופלת שסיפרה על המטפל הקודם שלה שהעיר לה על אורך החצאיות שלה ודיבר כל הזמן בהקשרים מיניים באופן שגרם לה להרגיש מוטרדת. במקרים כאלה, שהמטפל שלכם מעליב אתכם או מעורר בכם תחושת אי נוחות קשה ומתמשכת (שהיא לא תוצאה של תכנים שעולים בטיפול), לכו הביתה ואל תחזרו.
9. אתם מרגישים רע אחרי כל פגישה
טיפול הוא אמנם לא המפתח שלכם לאושר אינסופי, והוא תהליך שמחייב נגיעה במקומות כואבים ולפעמים תחוו ירידה ואתם עשויים להרגיש חרדים או מדוכאים יותר. אבל אם באופן מתמיד אתם מרגישים שלא בנוח, שהטיפול מעורר בכם חרדה ושהוא לא מספק אתכם, זה משהו לדבר עליו. אתם לא אמורים להיכנס לחדר, להשאיר שם את הבעיות שלכם ולהרגיש שפתרתם מיד את הכל, אבל לאורך זמן זה מקום שצריך לעזור לכם להיות מחוברים יותר לעצמכם ולספק לכם תחושת בטחון ורגיעה כשאתם מגיעים אליו.
10. אתם מרגישים ממש טוב אחרי כל פגישה
המחשבה שאחרי כל פגישה אתם אמורים להיות שמחים ולהרגיש טוב היא לא יותר מאשר אמונה תפלה. טיפול הוא עבודה קשה והוא בהכרח כולל פגישות שאחריהן תרגישו מרוקנים, עצובים או מאותגרים. אם אחרי כל פגישה אתם תמיד שמחים ומרגישים שהכל מושלם, זה זמן טוב לשאול את עצמכם ואת המטפל שלכם אם אתם באמת עושים את העבודה שאמורה להיעשות.
11. אתם מרגישים ששולטים בכם
זה דבר שעלול לקרות דווקא כשאתם לא בטוחים בטיפול ואולי אפילו שוקלים לעזוב אותו. המטפל שלכם עשוי להגיד לכם שאתם בורחים ממשהו, שזה מוקדם מדי, שמדובר בטעות ועוד כל מיני דברים אחרים. בעוד שכדאי לחקור את המצב ולהעלות שאלות על כדאיות הטיפול, ההתקדמות שלו ומה אתם מרגישים לגביו, אם אתם מרגישים שהמטפל שם את הצרכים שלו לפני הצרכים שלכם, זה לא המטפל שאתם צריכים.
12. אתם באים לטיפול רק לצורך ונטילציה
מרכיב חיוני בטיפול הוא היכולת של המטפל שלכם לחבר נקודות, לחקור רגשות ומחשבות ולזהות דפוסים, ובסוף לנתב את הכל ולשקף לכם את זה באופן שיעזור לכם להגיע לשינוי קונקרטי. אם המטפל שלכם נותן לכם 'לשחרר קיטור' בכל פעם מבלי לעשות שום דבר מעבר לזה, הטיפול שלכם לא מתקדם.
למרות שיש כל מיני סיפורים על כל הסימנים שהזכרתי, צריך לזכור שברוב המקרים - זה לא קורה. צריך גם לזכור שאם הגעתם להחלטה שאתם רוצים לסיים את הטיפול בגלל שמיציתם אותו, כדאי לעשות את זה כתהליך סיום טיפול ולא לחתוך אותו באופן מיידי. כמובן, שאם יש בטיפול חציה של קווים אדומים כדאי לא רק לעזוב באופן מיידי אלא גם לדווח על זה. זיכרו - טיפול זה מקום שאתם צריכים להרגיש בו מוגנים ובטוחים, אם זה לא קורה, לא משנה מה הסיבה, כדאי להעלות את זה ואם זה ממשיך ולא משתנה כדאי לכם לחפש מטפל, או מטפלת כמובן, אחרים.