איך מטפלים בכאב הלא מדובר שתוקף נשים בהריון?

הריונות נושאים איתם לא מעט קשיים וכאבים, ואחד הקשים שבהן הוא סימפיזיוליזיס. על הכאב הזה כתבה בשבוע שעבר השחקנית יובל שרף בגילוי לב, ופתחה לדיון נושא שמעסיק נשים הרות רבות. סימפיזיוליזיס מיילדותי הוא מצב כרוני של תזוזה במפרק המפשעה (הסימפיזיס פוביס) במהלך ההריון ובמשכב הלידה. התזוזה הזו גורמת לכאבים או לחצים באגן ובבטן התחתונה (כולל הקרנה לרגליים) והיא עלולה לגרום לקושי ניכר בתפקוד. במקרים מסוימים מגבלת התנועה היא כה משמעותית, עד שיש צורך בשימוש בהליכון או בכסא גלגלים על מנת להתנייד.

עוד על הריון בוואלה! בריאות:
או, בוי: למה נולדים לנו יותר בנים מבנות?
גברים שרוצים ילדים צריכים להפסיק לעשן גראס חצי שנה מראש
ויטמין C עשוי לצמצם את הנזק שעישון בהריון גורם לעובר

האבחון בסימפיזיוליזיס נעשה על ידי רופא נשים שבוחן את הרגישות באזור על ידי לחיצה ישירה על המפרק המפשעתי. ניתן להיעזר גם בהדמיה על ידי אולטרסאונד ואף MRI. כמובן שלפני האבחון חייבים לשלול מצבים אחרים העשויים לגרום לכאב באותם אזורים, כגון דלקת בשתן ופעילות רחמית (צירים, לדוגמה).

כאמור, המצב הלא פשוט הזה עלול להגיע מכאב מציק בלבד להגבלות קשות בתנועה. כיום אין בספרות הרפואית שיטת דירוג מקובלת של חומרת המצב. הניסיון הקליני הביא אותי לחלוקה של 4 רמות חומרה על פי המגבלה התפקודית:

דרגה I - כאבים על פני המפרק. ללא מגבלה תפקודית.

דרגה II - כאבים עזים המגבילים פעילויות כמו עליית מדרגות. מצריך שימוש בעזרים (קיבוע אגן) ו/או במשככי כאבים.

דרגה III - מגבלה תפקודית משמעותית במטלות יומיומיות. מגבלת ניידות. שימוש בהליכון.

דרגה IV - היעדר תפקוד. ללא יכולת להתנייד עצמאית. שימוש בכיסא גלגלים.

הטיפול בסימפיזיוליזיס הוא בעיקר על ידי משככי כאבים כגון אקמול/אופטלגין ושימוש בתרופות נוגדות דלקת מקבוצת NSAIDS (מוגבל עד שבוע 30). שיטות נוספות להקלה על הכאבים כוללות קיבוע של המפרק על ידי קשירה הדוקה של האגן, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, וכן הימנעות מפעולות הגורמות לתנועה אנכית של המפרק (כגון עליית מדרגות). יש מקום גם לרפואה משלימה בהתמודדות עם הכאב.

בעבר נעשה ניסיון לטפל במרכיב הדלקתי של המצב על ידי הזרקת סטרואידים ישירות למפרק, אך כיום גישה זו לא נפוצה, ושמורה למקרים קיצוניים בלבד במסגרת מרפאות כאב בבתי החולים. במצבים שבהם יש פריקה והתרחבות של המפרק של מעל 4 ס"מ, שוקלים תיקון ניתוחי אורתופדי לקיבוע המפרק.

קיימת גם דרך נוספת לטפל בסימפיזיוליזיס, חדשה יותר. בדרך מקרה גיליתי לפני מספר שנים, בהיותי מנהל מחלקת יולדות בבית חולים לניאדו, כי שימוש בחומר הרדמה מקומי תת עורי בשיפולי הבטן, חסם את הולכת הכאב מהמפרק ה"חולה" ואפשר לנשים שהיו מרותקות לכיסא גלגלים לעמוד על רגליהן ולהתנייד כמעט רגיל, למשך מספר שעות.

לאחרונה, בחסות מרפאת הכאב של בית חולים הדסה (בראשות ד"ר אליעד דוידסון) וכן בסיועו של פרופ' אוריאל אלחלל ממחלקת הריון בסיכון, ניתן הטיפול לאישה בהריון הסובלת מסימפיזיוליזיס קשה שגרם לה להיות מרותקת לכיסא גלגלים. במהלך אותו היום המטופלת התהלכה על רגליה. מאז ניתן הטיפול למטופלות נוספות במסגרת מכבי, עם תוצאות מפתיעות.

החומרים שמשמשים לטיפול הזה מוכרים זה שנים רבות כבטוחים בהריון, ונמצאים בשימוש שוטף במרפאות הכאב. עיקר החידוש הוא שניתן לתת את הטיפול באופן יומי במרפאה ללא צורך בהדמיה או בביצוע פעולה פולשנית כגון אפידורל.

הטיפול החדשני הזה כבר הוגש לרישום כפטנט, כאשר החזון הוא שבעתיד הלא רחוק נשים עם סימפיזיוליזיס קשה יוכלו לקבל את הטיפול בביתן.

ד"ר גיל פומפ הוא גניקולוג ומומחה בהריון בסיכון גבוה