כל ההורים, ובואו נודה, בייחוד האימהות, מחכות בקוצר רוח לרגע שהתינוק יתחיל לישון לילות שלמים, לילות בלי קימה לבקבוק או הנקה, או סתם דרישה לתשומת לב באמצע הלילה. אך לעתים, כשסוף סוף מגיע הרגע המיוחל שבו התינוק ישן את הלילה כולו, האם העייפה מוצאת את עצמה עדיין מתעוררת בלילות בלי שום סיבה נראית לעין. במקרים האלה, שנת הלילה ממשיכה להתאפיין ביקיצות מרובות באמצע הלילה או בהתעוררות מוקדמת מדי עוד לפני שהשמש חשבה לעצמה לזרוח, ללא שום סיבה או תועלת. אחרי המתנה של חודשים רבים, ולפעמים אפילו שנים, ללילה שבו תהיה הזדמנות לשינה שקטה ורצופה, האמא לא מצליחה לישון כמו שצריך, והתסכול גדול.
עוד בנושא:
ילדים שנשארים במיטת תינוק עד גיל 3 ישנים טוב יותר. גם ההורים שלהם
בשורות טובות להורים שהתינוקות שלהם לא ישנים בלילה
הבן שלי מפחד ממפלצות ולא מצליח לישון. מה עושים?
MOM INSOMNIA למה זה קורה?
לכל אחד מאתנו יש מנגנון שינה. לכל אדם, וגם לכל בעל חיים. אפילו לצמחים יש גרסה משלהם למנגנון שינה. המנגנון צריך לספק שינה טובה כשמתאפשר, ובתקופות אחרות המנגנון צריך לאפשר דווקא להתעורר, למשל כשיש צורך למלא את תפקידי ההנקה, ההזנה והשמירה על התינוק. בתקופה שהתינוק התעורר בלילות והיה זקוק לנו, התרגלנו לישון עם "עין אחת פתוחה". כדי לשמור על התינוק שלנו, מנגנון השינה הופעל בהתאם ודאג ליקיצות מרובות. גם כעת, כשהתינוק ישן לילה שלם, מנגנון השינה הזה עדיין בנוהל הקודם, בדומה לאנשים שקמים באופן קבוע בשעה מסוימת לעבודה, ובימים שאינם עובדים יתעוררו בכל מקרה באותה שעה. מדובר פשוט בהרגל של מנגנון השינה שיש לשנות.
למה כדאי לטפל בהפרעה הזו?
הפרעת שינה שאינה מטופלת עלולה להפוך להרגל קבוע או להחמיר ולהפוך להפרעה מעיקה וקשה יותר לטיפול. פעמים רבות הפרעת שינה שהתחילה מהטיפול בילדים, הופכת קבועה ונשארת להציק שנים ארוכות.
יתרה מזאת, הפרעת השינה של האם עלולה בקלות לדרדר גם את התינוק (שכעת ישן לילות שלמים) ולהחזיר אותו לשינה מקוטעת. הפרעה חולפת לשנתו של התינוק (צינון, מחלת חום וכדומה), עשויה להפוך לקבועה אם האמא איננה ישנה טוב וממהרת לגשת אל התינוק בלילה מתוך ערות מלאה. הילד חש את הערות של אמו ולומד להתעורר גם הוא בלילות, וכך עשוי להיווצר מעגל של הפרעת שינה "דיאדית", הפרעת שינה משותפת לאם ולילד (או לאב ולילד, כמובן).
מה ניתן לעשות?
כמו עם רובן של הפרעות השינה השונות והמגוונות, הפתרון הוא כמעט תמיד בראש. לא מדובר במחלה חס וחלילה, אלא בהפרעת התנהגות. מנגנון השינה תקין, אך התנהגותו איננה רצויה. הדרך להתגבר על הבעיה היא לכוונן מחדש את המנגנון להתנהג לפי רצוננו.
לשם כך עלינו לעשות קודם כל היכרות עם מנגנון השינה. מומלץ להבין וללמוד את מנגנון השינה, להבין מה מפעיל אותו, איזה פקודות הוא יכול להבין ואיזה לא. לדוגמה: מנגנון השינה שלכם יכול בהחלט לדעת אם אתם "בכוננות" קימה לילדים או לא. אפשר בהחלט להעביר לו את המסר שאתם כעת בחופש. כיצד?
1. העברה מלאה של האחריות ללילות - סכמו עם בן/ בת הזוג כי מעתה בלילות תפקיד הטיפול בילדים הוא שלו/ שלה. מרגע שתפקידו את האחריות להתעוררות בידיו של מישהו אחר (להזכירכם, התינוק ממילא ישן), מנגנון השינה יוכל להתחיל לעכל את החופש שלכם לישון.
2. תפסיקו לבדוק את הילדים בלילה - אמהות רבות נוטות לבדוק את הילדים בלילה, מכיוון שהן ממילא מתעוררות. כוונתן היא כמובן לישון רצוף, אבל אם הן כבר התעוררו, הן יבדקו שהילד מכוסה, שהמוצץ לא נפל, שהחימום או קירור החדר מתאימים ועוד. מנגנון השינה לא יכול להבין התנהגות כה מרוכבת. אם צריך לבדוק הוא מעיר, אם לא צריך לבדוק - אז למה בדקת? לכן חשוב מאוד להפסיק לעשות בדיקות לילה לילדים, מנגנון השינה יפנים שאין צורך בבדיקה, ויאפשר לכן לישון.
3. כל אחד במיטתו - אם התינוק ישן עם ההורים במיטה, זה הזמן להעביר אותו למיטתו. קשה מאוד שלא לבדוק את התינוק כל עוד מתעוררים והוא לידכם. הדרך הפשוטה ביותר לקטוע את מעגל הפרעת השינה (הפרעת שינה-בדיקת הילד-עוד הפרעת שינה) הוא להרחיק את הילד מהמיטה שלך.
ד"ר עומר בן עזרא הוא רופא משפחה וממפתחי השיטה "פשוט לישון" מבית אלן קאר