הבן שלי מפחד ממפלצות ולא מצליח לישון. מה עושים?

הבן שלי בן 6.5 סובל מבעיות שינה מתמשכות, מאז גיל צעיר מאוד. הוא מתקשה להירדם ללא נוכחות של אחד מההורים בחדר (ולפעמים אפילו איתו במיטה) ומתעורר מספר פעמים בלילה. בתהליך איטי הצלחנו לגמול אותו מזה והוא הצליח להירדם לבד, אבל בשנה האחרונה זה חזר מלווה בבעיות חדשות - הוא מפחד מהחושך וממפלצות ומתקשה מאוד (ולפעמים לא מצליח בכלל) להירדם בלעדינו. הוא מתעורר מספר פעמים בלילה, לפעמים עובר למיטת ההורים (שם הוא מצליח לישון בלי בעיה) או קורא לנו לישון איתו. לזה מתלוות גם טענות שלו בדבר הקושי להיפרד מאיתנו בלילה (יש לו גם בעיות בפרידה בבית הספר אותו התחיל השנה) ודיבורים על הפחד מהחושך (למרות שהוא מצויד בפנס ויש מנורת לילה שדולקת ליד המיטה שלו). כיצד ניתן לעזור לו?

מה שאתה מתאר נשמע כל כך מתסכל ומורכב לילד, וגם לכם ההורים. שנת לילה טובה אינה לוקסוס או בונוס אלא הכרח. כאשר שנת הלילה אינה איכותית אנו נעשים חסרי סבלנות, עצבניים ופחות מרוכזים. התפקוד השכלי, המוטורי והוורבאלי שלנו לטווח קצר יורד, אך גם התפקוד לטווח ארוך נפגע, שכן בזמן השינה מתחבר המידע החדש שהגיע בשעות הערות אל המידע האגור במוח, נוצרים קישורים חדשים של הנוירונים, ומתקיים עיבוד שלו. שינה לא איכותית גורמת לנו להיות "פחות חכמים". ילדים עם קשיי שינה יהיו עייפים בבוקר, יתקשו להתרכז במהלך היום בבית הספר ובגן, מה שיכול להיראות כמו קשיי קשב וריכוז ולפגוע בהישגיהם הלימודיים והחברתיים, יתקשו לווסת את עצמם מבחינה רגשית ועלולים לסבול גם מכאבי ראש.

עוד בנושא:
חמש טעויות שאתם עושים עם השינה של הילדים שלכם
עד איזה גיל ילדים צריכים לישון צהריים?
הורים, כך תשפרו את המצב הנפשי שלכם ואת בריאות ילדיכם

בנוסף, הורמון הגדילה אצל ילדים קטנים מופרש רק בלילה ובמהלך גיל ההתבגרות ישנה תוספת קטנה של ההורמון גם ביום. בשל עובדה זו ישנה חשיבות מכרעת של זמן השינה על הצמיחה לגובה אצל ילדים. חשוב לציין כי מחסור בשינה מקושר, על פי מחקרים, גם להשמנה, שכן בעת השינה עולה רמת ההורמון האחראי על תחושת השובע, ויורדת רמת ההורמון האחראי על תחושת הרעב. כשלא ישנים מספיק, לא מתרחשת העלייה הזו ותחושת הרעב גורמת לילד לאכול יותר.

פחד הוא חלק טבעי ובלתי נפרד מההתפתחות והגדילה של ילדים. הוא מנגנון שמירה הישרדותי שנועד להגן על חיי גורי-האדם שלנו. ישנם פחדים מולדים, שאנו רואים החל משלב התינוקות שלהם (פחד מרעש חזק, לדוגמה) וישנם פחדים התפתחותיים שהם חלק מההתפתחות התקינה של הקוגניציה והרגש. אפשר לומר שכל הילדים מפחדים ממשהו בשלב כזה או אחר, בעוצמות ובמינונים שונים.

בגילו של בנך אכן ישנם פחדים מחושך, מחלומות רעים, מדמויות דמיוניות כמו מפלצת, מכשפה וכדומה, ושכיח גם פחד מחיות גדולות ומאיימות כמו אריות ונמרים ודינוזאורים. מאחר וההבדל בין העולם הפנימי לעולם החיצוני שלהם עדיין אינו מגובש דיו, הפחד אצל ילדים צעירים לא פועל לפי חוקי ההיגיון של עולם המבוגרים. מבחינת הילדים הדמויות המפחידות קיימות, אפילו אם בראש הם כבר יודעים שלא באמת, והן יכולות לצאת אל תוך חדרם מתוך הספרים והסרטים. ומה הזמן הכי טוב עבור המפלצות לצאת? ברור שבלילה. מפני שבלילה ישנה פרידה מוגדרת מעולם הקוגניציה והשכל, וכשהצללים עוטפים את החדר, ואבא ואמא הולכים לדרכם, הילד נפרד מכל מה שמוכר וידוע ועובר אל עולם אחר, של פנטזיה ודמיון ולבד.

אתה מציין כי בנך באופן כללי מתקשה בפרידות אז אפשר להבין עד כמה הפרידה הגדולה הזו בלילה קשה עבורו.

כאשר ילד מתלונן על מפלצות בחדרו, הנטייה שלנו, המבוגרים, היא להודיע לו שאין דברים כאלו ולנסות להוכיח לו הגיונית, שבאמת אין מפלצות, כולל סיור מודרך בכל החדרים כדי לבסס טענה זו. הדרך הזו אינה עובדת. מדוע? כי אנחנו מדברים בשפת המבוגרים והילד שלנו צריך כרגע שנדבר אליו בשפת הילדים. הילד יודע בכל לבו ונפשו שיש מפלצת בחדר שלו, ודיבור במבוגרית רק משאיר אותו לבדו, בודד עוד יותר בתוך עולמו. אם לא נאמין לילד המפלצת תגדל יותר ויותר ותתפוס חלקים גדולים יותר בעולמו. לעניין זה אני חייבת להמליץ בחום על ספר הילדים הקסום: "דרקון? אין דבר כזה" מאת: ג'ק קנט, שעוסק בדיוק בזה.

1. לעסות אותו לפני השינה בעיסוי עם מגע חזק, אם זה מתאים לו. המגע יפרק מתח מגופו, ישקיט ויעייף אותו וייתן לו ולכם תחושת ביחד עמוקה, שתלווה אותו אל תוך הלילה.

2. לקבוע טקס קבוע חוזר ונשנה לפני השינה, שהילד ילמד, יכיר וידע שהוא מסמל את סיום היום ותחילתו של הלילה. רצוי ששעת ההשכבה תהיה קבועה. שימו מוזיקה נעימה ומרגיעה, סיפור לפני השינה, העיסוי וכדומה.

3. לחבק את הילד חזק, להגיד לו שאתם מאמינים לו ושאתם תעזרו לו להתמודד עם מה שמפחיד אותו. כאמור אין כמו מגע גופני אוהב כדי להוריד מתח והידיעה שההורים שלו לצדו, מאמינים לו ומלווים אותו כבר יכולה להפחית חרדה ולמתן פחד.

4. הכירו את המפלצת של הילד: שאלו אותו אם יש לה שם, צורה, גודל, ריח, תנועות מיוחדות שהיא עושה, האם יש לה אמא ואבא, אח או אחות, איפה היא גרה בכלל, מה היא אוהבת, ממה היא פוחדת.

5. תנו לילד לצייר את המפלצת שלו או ליצור אותה מפלסטלינה או חומרים אחרים.

6. נסו לשנות את הפרשנות ולהפוך את המפלצת לחברה במקום למפחידה. שאלו את הילד האם יתכן שהמפלצת בודדה? אולי היא בעצם מחפשת חבר? אולי היא הייתה רוצה לשחק איתו? אפשר לחפש משחקים שמפלצות ישמחו לשחק יחד איתו.

7. חשבו יחד עם הילד על מה יעזור לו להתמודד עם מה שמפחיד אותו. חשוב מאד שהפתרונות לא יבואו ממכם אלא ממנו כי הוא הרי המומחה למפלצת שלו. אולי המפלצת מאוד פוחדת מחרבות? אם כן, אתם יכולים להכין יחד עם הילד חרב-נגד- מפלצות מעולה. אולי המפלצת ממש פוחדת מנשיקות? אם כן, אתם יכולים לפזר מטר של נשיקות בכל פינות החדר בכל ערב לפני השינה, וכן הלאה.

במקביל אני ממליצה לבקש מרופא הילדים בדיקות דם לילד. מאחר ואתה מספר על קשיי שינה מגיל צעיר מאד נראה לי שכדאי לבקש בדיקה של הורמון השינה (מלטונין) כדי לראות האם הוא מופרש במינון מתאים. כמו כן חשוב לעמעם את האורות בבית בערך חצי שעה טרם השכבת הילד לשינה ומניעת כל המסכים (פלפון, מחשב, טלוויזיה, אייפד וכדומה) שעה לפחות לפני השינה.