פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך לזהות סימנים להפרעות קשב וריכוז כבר בגיל 3

      השיח על הפרעות קשב וריכוז מתחיל בדרך כלל בגילאי בית ספר, אולם יש מקרים בהם ניתן לזהות קושי כבר בגיל הרך. הנה 13 סימנים שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה, וגם הדרכים להתמודד איתם

      ילד קופץ בטרמפולינה (ShutterStock)
      ילד קופץ בטרמפולינה (צילום: shutterstock)

      סיגל, אמא של איתי בן ה-3, מוטרדת מאוד - הילד פשוט לא יושב. בגן, איתי מתקשה מאוד לשבת במפגשים, מרבה לזוז במקומו ואף קם ומטייל בחדר, ולעיתים גם מציק לילדים אחרים, מרביץ וחוטף. הוא מתקשה לשבת על פאזלים ומשחקי הרכבה שונים ומסיים עבודות יצירה במהירות וברישול. בחצר הוא נהנה מאוד, אולם אי אפשר להיות בחצר כל היום. גם בבית קשה להורים עם איתי, שמאבד ריכוז מהר ומתחיל לקפוץ על הספות או לרוץ בבית ולצעוק. מול הטלוויזיה, המחשב או הפלאפון איתי דווקא מסוגל לשבת זמן ממושך, ולכן היא נותנת לו לצפות בהם לא מעט, כדי להעסיק אותו ולתת לה הזדמנות להתפנות גם לאחים האחרים שבבית. סיגל אומרת שהיא בטוחה שיש לו הפרעות קשב וריכוז. אך האם יש דבר כזה הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך?

      האבחון של הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך קשה, בעיקר בגלל שבגילאים הצעירים התנהגות עקשנית ומרדנית יכולה להוות חלק נורמלי לחלוטין מהתפתחותו של הפעוט. התוקפנות, המרדנות והפעלתנות שהוא מפגין משרתת מטרה של התנתקות מהקשר החזק לאמו, ובעזרתה הוא תוחם את גבולות ה"אני" שלו ויוצר נפרדות. לכן בשלב הזה מכנים את הפעוט "שובב", "פעלתן", "סקרן" ועוד שמות חיבה שמעידים על סובלנות כלפי התנהגות כזו. בנוסף, ילדים בגיל הרך הם ממילא עם טווחי קשב וריכוז קצרים ואוהבים לנוע ולהזיז את גופם.

      עוד בנושא:
      מחקרים חושפים: הקשר המפתיע בין תזונה להפרעות קשב וריכוז
      למה לא מדברים על הפרעות קשב וריכוז אצל נשים?
      9 שאלות ותשובות על הפרעות קשב

      עם זאת, היום כבר יודעים שהפרעות קשב וריכוז ניתנות לאיתור כבר בילדות המוקדמת, וכי ישנם שיבושים במהלך ההתפתחות שיכולים להוות רמזים לבעיות קשב וריכוז, שהם מעבר למה שמקובל ותקין לגילאים האלו או כאלו שיאובחנו בגילאים מאוחרים יותר:

      1. לידה בהליך חריג - מבין הילדים שאובחנו כסובלים מלקויות נמצאה קבוצה גדולה יחסית של ילדים שנולדו בהליך חריג: לידה רגילה שהתפתחה לקיסרית, לידת ואקום או לידת מלקחיים, לדוגמה. זה נכון גם לגבי ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך או בלידה מוקדמת והוגדרו כפגים. לאחרונה עלתה השערה בקרב חוקרים כי חלק מהתקלות הללו הן תוצר ישיר של נוכחות הלקות כבר בשלב העוברות, והיא זו שגורמת לחסר בהעברת מידע מתאים בין העובר לבין האם ויוצרת מהלך לידה משובש.

      2. דלקות אוזניים - דלקות אוזניים מתמשכות, נוזלים באוזניים ואסתמה של הנשימה בקרב פעוטות אותרו כמרמזים על הופעת הפרעות קשב וריכוז בעתיד.

      פגים (ShutterStock)
      לא מעט מהתינוקות שנולדו מוקדם יסבלו מהפרעות קשב. פג באינקובטור (צילום: shutterstock)

      3. שאלה של מזג - כשמראיינים הורים לילדי קשב וריכוז מאובחנים רואים שרבים מהם היו תינוקות בעלי מזג קשה או כאלו שמתחממים לאט. תינוק קשה מזג הוא תינוק בעל רמת פעילות גבוהה, רמת עצבנות גבוהה, סף ריכוז נמוך ומוסח בקלות, סף רגישות חושית גבוה, תינוק שישן ואוכל בזמנים לא קבועים, עם נטייה למצבי רוח וקושי בהסתגלות לשינויים. תינוק המתחמם לאט הינו תינוק בעל נטייה להסתגלות איטית לשינויים ולהימנעות ממצבים ואנשים חדשים, בעל מצב רוח שלילי לעיתים קרובות, בעל עוצמת תגובה רגשית נמוכה ובעל סף רגישות חושית נמוך.

      4. קשיים בוויסות חושי ובתפיסה הסנסו-מוטורית בגיל הינקות - קשיים אלה נמצאו בשכיחות גבוהה בקרב ילדים שאובחנו בהמשך כסובלים מבעיות קשב וריכוז. מדובר בקשיים באופן תגובת הילדים לתחושות, בתפיסת השפה, בתפיסת תבניות חזותיות-מרחביות, או בתכנון פעילויות מוטוריות. לפי סוגי הגדרה שונים של הפרעות בגיל הרך ישנה חפיפה גדולה מאוד בין הפרעות ויסות לבין ADHD.

      5. שנת לילה לא רציפה - פעוט המתעורר משנת הלילה שלו כמה וכמה פעמים, ו/או ששנת הצהריים שלו קצרה, חסרת שקט וכל רעש קל מעיר אותו. הדבר יכול לנבוע מחוסר איזון, רגישות יתר שמיעתית, בעיה בוויסות התחושתי, היפראקטיביות, היפוטוניה או טונוס גבוה של שרירים.

      6. סרבול מוטורי - סרבול מוטורי בקרב פעוט שכבר השתלט על ההליכה ובכל זאת מרבה להיתקל בחפצים וליפול. הדבר יכול להעיד על מוסחות גבוהה או מיקוד יתר, קשיי התארגנות במרחב, קושי בוויסות תחושתי וקושי בהבנת רצף פעולות.

      ילד ישן במיטה עם מוצץ (ShutterStock)
      אם הילד מתעורר כמה וכמה פעמים בלילה, זה יכול להעיד על חוסר איזון. ילד ישן (צילום: ShutterStock)

      7. בעיות בשמיעה - אם באופן עקבי, ולמרות שנבדקה השמיעה אצל רופא ונמצאה תקינה, לוקח לילד זמן רב להתייחס לפנייה שלכם ולעיתים נראה כאילו אינו שומע אתכם כלל. הדבר יכול לרמוז על מיקוד יתר או רמת מוסחות גבוהה.

      8. רצון בסביבה מוכרת וקושי מול מצבים חדשים - אם הפעוט אינו אוהב להיות בסביבה לא מוכרת ומעדיף תמיד את המוכר והידוע, אם הוא פורץ בבכי מר או נראה מוטרד מאוד כשנכנס זר לחדר (לרוב גברים, אך לא רק) וממהר להיצמד לדמויות מוכרות. התנהגות כזו יכולה להצביע על רמת מוסחות גבוהה, רגישות גבוהה, נוקשות חשיבתית.

      9. התפרצויות זעם - כאשר יש התפרצויות זעם לעיתים קרובות, בדרך כלל שאינן הולמות את מה שקרה בפועל. דרך התנהגות כזו יכולה להעיד על אימפולסיביות, קושי בוויסות רגשי ונטייה לאבחן אירועים כ"שחור או לבן".

      10. פחדים - גם כאשר ישנם פחדים רבים מעבר לפחדי גיל מקובלים, וגם כאשר הילד אינו פוחד כלל עד כדי טיפוס במקומות מסוכנים או קפיצה ממקומות גבוהים. אם למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד ההורים, הוא אינו לומד מניסיון העבר וחוזר על אותה התנהגות מסכנת שוב ושוב. זה יכול להעיד על אימפולסיביות רבה, רמת מוצפות גבוהה, קושי בוויסות תחושתי.

      ילדה עם קסדה באמצע התקף זעם (ShutterStock)
      כאשר יש המון התפרצויות זעם שאינן הולמות את מה שקרה בפועל. ילדה בטנטרום (צילום: shutterstock)

      11. נפילות - כאשר הילד נופל נפילה חזקה ואינו בוכה כלל, נוהג להטיח את ראשו בקיר או ברצפה, או מנגד - בוכה מנגיעה קלה, אלו סימנים שמעידים במקרים רבים על קושי בוויסות תחושתי.

      12. סירוב לגעת בחומרים - אם הילד מסרב לגעת בדשא, בחול, בבוץ, בחמר, בבצק, או שהוא מרגיש צורך חזק לחוש חומרים אלו עד כדי כך התפלשות ואף יכול להכניס אותם לפה וללעוס אותם. הדבר מעיד על קושי בוויסות תחושתי.

      13. התעקשות על טקסים מסוימים - אם לילד מפריעות התוויות שעל החולצות, שרוכי הנעלים או אריג מסוים של חולצות או שיש לו צורך מתמיד בחליצת נעליים בכל מקום, התפשטות, סירוב ללבוש תחתונים או לגרוב גרביים מסוימים, או מבקש ללבוש בגדים צמודים והדוקים ושיכסו אותו בשמיכה הדוקה. כל אלו דוגמאות המעידות על קושי בוויסות תחושתי.

      מדוע יש לתת את הדעת לסימנים אלו?

      פעמים רבות היחסים בין ההורה לילד נפגעים בשל חוויות שליליות, המצטברות במהלך ההתפתחות והגידול של ילד עם קשיי קשב וריכוז. לכן, חשוב מאוד להיות מודעים לקושי ולנסות להקל על הילד ועל המערך המשפחתי. בנוסף, ילד עם קשיי ריכוז ותנועתיות יתרה, גם בגיל הרך, יוצר סביבו אווירה של מתח ולחץ, המפריעה לכל מי שבא עמו במגע. הוא "מקלקל" לעצמו את היחסים עם כולם בשל אימפולסיביות חזקה, תוקפנות ואגרסיביות, הגורמים לילדים שמסביבו להתרחק ולצוות הגן לכעוס עליו יותר ובכך מתגברת אצלו תחושה של דחייה. תחושה זו מכאיבה לילד ומגבירה אצלו את הכעס והתוקפנות, עד ליחס של דחייה גם מצד הקרובים לו והאוהבים אותו. אצל הילד נפגעים הדימוי העצמי, היכולות החברתיות שלו והמיומנויות להן הוא זקוק ללמידה.

      מה עושים במקרה של הפרעות קשב בגיל הרך?

      ביחד עם ד"ר אמנון גימפל, פסיכיאטר ונוירולוג, מומחה בבעיות קשב וריכוז, קיבצנו עבורכם את ההמלצות הבאות, המתאימות גם לילדים גדולים יותר ולעיתים קרובות גם למבוגרים:

      מודעות
      עלינו להיות מודעים לקשיים של הילד ולמצוא דרכי פעולה לעקוף את הבעיה. אם לדוגמה התווית בחולצה גורמת לילד לחוסר נוחות, הרי שבמקום לכעוס אנו יכולים לגזור אותה או לקנות חולצות ללא תוויות. מומלצת מאוד הדרכת הורים בשלב זה שתעזור בהבנת המצב, בהפחתת כעסים ובלמידת אסטרטגיות פעולה יעילות.

      פעילות גופנית
      לבצע 20-30 דקות של התעמלות אירובית ביום, רצוי בבוקר. התעמלות אירובית כגון ריצה, קפיצה בחבל, קפיצה בטרמפולינה וכדומה, מגבירה את רמות הדופמין והסרוטונין במוח, אותם הורמונים שמחסור בהם גורם לתסמינים של קשב וריכוז.

      פחות זמן מסך
      כדאי לצמצם את החשיפה למסכים השונים למקסימום של חצי שעה ביום. מחקרים מראים באופן ברור כי לצפייה במסכים יש השפעה קריטית על המוח וככל שילדים צופים במסכים יותר כך יורדת היכולת שלהם לקשב ולריכוז והביצועים שלהם במטלות הדורשות ריכוז יורדים מאוד.

      ילדים עם סמארטפון (ShutterStock)
      מקסימום חצי שעה ביום. ילדים מביטים בסמארטפון (צילום: shutterstock)

      פחות סוכר
      יש לצמצם אכילת מזונות המכילים סוכרים, צבעי מאכל וחומרים משמרים. מחקרים מראים כי אלו קשורים להחמרת תסמיני הפרעת הקשב.

      אומגה 3
      אומגה 3 היא חומצת שומן בלתי רוויה שאנו מקבלים בעיקר מאכילת דגים, ונמצאה מצמצמת תסמינים של הפרעות קשב.

      שינה טובה
      חשוב להקפיד על 9-10 שעות שינה בלילה ולהנהיג טקסי שינה: הולכים לישון בשעה קבועה, מכבים אורות, יוצרים מנהג קבוע לפני השינה כמו הקראת סיפור לילדים וכדומה.

      עזרה מקצועית
      מומלץ שההורים יקבלו הדרכה ויעוץ משפחתי, שיעזור להם להתנהל עם ומול הילד על מנת לשפר את האווירה המשפחתית. להעצים את הדימוי העצמי של הילד ולחזק את סמכותם ההורית. כמו כן אפשר לפנות למרפאה בעיסוק לגיל הרך המתמחה בוויסות חושי. היא תאבחן את הילד, תעבוד אתו על ויסות התחושות של הילד, על ההתארגנות במרחב, על רצף פעילויות, על נושא המוסחות ותתן להורים כלים להמשך עבודה בבית.

      כיום ישנה גם גישת טיפול בריפוי בעיסוק שנקראת קוג-פאן (Cog-Fun), שהיא מסגרת התערבותית שמטרתה לקדם רכישת שיטות לניהול מכוון של התנהגות ולפתח מסוגלות עצמית בביצוע עיסוקים ותפקידי חיים כמו התנהלות עצמאית, משחק, השתתפות חברתית וכדומה. עבודה כזו בגיל צעיר יכולה מאוד לעזור לילד להבין מה קורה לו, להגביר את הדימוי העצמי שלו ולאפשר לו לבטא את יכולותיו וכישוריו, שלא יכלו לבוא לידי ביטוי עד עתה.

      טיפול תרופתי
      ילדים בגיל הגן הסובלים מבעיות קשב וריכוז ניכרות, תנועתיות יתר ובעיות התנהגות, המפריעות באופן משמעותי לתפקודם בגן ובבית, יכולים לעבור אבחון ולקבל טיפול תרופתי. התגובה לטיפול תהיה דומה לזו של ילדים גדולים יותר. בגיל הזה בדרך כלל לא יהיו תופעות לוואי רבות יותר מבגילאי שבע ומעלה, ולעתים יש במתן הטיפול כדי לעזור בשיקול האם להעלות ילד לכיתה א' ובאיזו מסגרת לשלב אותו. עם זאת, לא מומלץ שימוש גורף בתרופות בגיל זה כיוון שהילד אינו נזקק ללימוד אינטנסיבי ולישיבה ממושכת. רופאים נוטים לרשום טיפול תרופתי לילדים מגיל חמש רק אם הבעיות אכן חמורות מאוד.

      קרן יטיב היא יועצת משפחתית ומטפלת רגשית דיאדית, עובדת עם ילדי קשב וריכוז והוריהם