פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקרים חושפים: הקשר המפתיע בין תזונה להפרעות קשב וריכוז

      כמעט כל ילד עשירי בארץ סובל מהפרעות קשב, ריכוז ופעילות יתר מוטורית (ADHD) ובאין אבחון וטיפול מתאים עלול לסבול מכך גם אל תוך חייו הבוגרים. מה גורם ל-ADHD, מה הקשר לתזונה והאם היא יכולה לסייע בהתמודדות עם התופעה השכיחה הזו?

      ילד מסתתר מאחורי מחברת בכיתה (ShutterStock)
      ADHD מופיע אצל 5-10 אחוזים מכלל ילדי בית הספר בגילאי 12. ילד בכיתה (אילוסטרציה: shutterstock)

      הפרעות קשב, ריכוז ופעילות יתר מוטורית (Attention Deficit Hyperactivity Disorder - ADHD) הן מקבץ של הפרעות התפתחות נוירולוגיות המתחילות בילדות ומתאפיינות בקושי להתרכז ולשמור על קשב, התנהגות תזזיתית ובאימפולסיביות החורגות מהטווח הרגיל. תסמיני ADHD עלולים להופיע אצל חלק ניכר מהילדים כבר בגיל הגן. כ-80 אחוזים מהילדים החווים תסמיני ADHD ממשיכים לסבול מההפרעה גם בגיל ההתבגרות והבגרות. על פי הערכת משרד הבריאות, הפרעות ADHD שכיחות בכחמישה עד עשרה אחוזים מכלל ילדי בית הספר בגילאי 12 שנים (כאשר חלק ניכר מהם אינו מאובחן).

      הנזקים האפשריים של ADHD נוגעים בעיקר להישגים בלימודים ובתחום החברתי והפסיכו-התפתחותי. הבעיה המרכזית מבחינה התנהגותית היא העדר שיקול דעת לגבי תגובות התנהגותיות המביא לידי אימפולסיביות.

      עוד בנושא:
      לעבוד על המוח: 7 דרכים להתמודד עם הפרעת קשב וריכוז
      איך לגרום לילדים להכין שיעורי בית, בלי להכין אותם בעצמכם
      התינוק שלכם נוחר? זו סיבה לדאגה

      מה גורם להפרעות קשב וריכוז?

      אין תמימות דעים מוחלטת לגבי המנגנון שגורם להתפתחות ADHD. הנחת היסוד במדע מתרכזת בגורמי סיכון הבאים:

      1. גנטיקה ומגדר: לילדים עם קרבה ראשונה להורה ו/או אח/ות הסובל מ-ADHD, סיכוי גבוה יותר לפתח ADHD בעצמם. שכיחות ADHD גבוהה פי שלושה בבנים מאשר בבנות, בעיקר בתסמינים של תנועתיות יתר ופזיזות. הפרעת קשב לעומת זאת, מופיעה במידה שווה אצל בנים ובנות במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

      2. סיבות רפואיות: לידה מוקדמת ו/או עם משקל לידה נמוך עלולה להגביר הסיכון ל-ADHD. פציעת ראש בגיל מוקדם עלולה אף היא להגדיל הסיכון לפתח ADHD במהלך הילדות.

      פגים (ShutterStock)
      לידה מוקדמת עלולה להגביר הסיכון ל-ADHD. פג באינקובטור (צילום: shutterstock)

      3. סיבות סביבתיות: תחילת נטילת תוסף יוד במהלך ההריון, נטילת סמים, שתיית אלכוהול, עישון וחשיפה לעופרת בתקופת ההיריון נמצאו קשורים בשכיחות גבוהה של ADHD בקרב יילודים. חשיפה בלתי מכוונת לעופרת וצבעי מאכל סינטטיים בגיל הילדות עלולה אף היא להוביל ל-ADHD.

      כיצד תזונה קשורה ל- ADHD?

      עופרת: לעופרת יש יכולת לעבור מהאם לעובר דרך השליה, וכן לעבור לתינוק דרך חלב האם. המנגנון דרכו עופרת קשורה בשכיחות גבוהה של ADHD אינו ברור דיו, אך סביר להניח כי לעופרת יכולת לשבש את פעילות המוח עקב יכולתה לחצות את המחסום שמונע מרוב החומרים בדם להגיע אל המוח.

      יוד: מחקר שהתפרסם בשנה שעברה הרעיד את קהילת המחקר בתחום בלוטת התריס. על פי ממצאים בקרב עשרות אלפי זוגות של אמהות וצאצאיהן מנורווגיה, נטילת תוסף יוד בטרימסטר הראשון להיריון בנשים הרות עם מחסור ביוד קשורה בסיכון מוגבר ל-ADHD בקרב הצאצאים בגיל 8 שנים. ייתכן והסיבה לכך היא המעבר החד מחוסר יוד בתזונה לצריכת יוד מעל לצריכה הנאותה שהשפיע לרעה על תפקוד בלוטת התריס הקריטי להתפתחות מוח העובר בשלבי ההיריון הראשונים.

      גיף צבע מאכל במים (מערכת וואלה! NEWS)
      צבעי מאכל סינטטיים מעלים את הסיכון ל-ADHD

      צבעי מאכל: צבעי מאכל אמנם אינם חודרים ממחזור הדם למוח, אך יש להם השפעה על חומרי הזנה וחילוף החומרים ברקמות הגוף וסביר להניח שיש להם השפעה על פעילות המוח דרך מערכת העצבים, כפי שהתגלה בניסויים בחיות מעבדה.

      האם יש דרך להתמודד עם ADHD על ידי תזונה?

      הטיפול המקובל ביותר בהפרעות קשב וריכוז הוא טיפול תרופתי מעורר (בעיקר ריטלין וקונצרטה) עם או ללא שילוב של התערבות בכיתה, טיפול התנהגותי, פסיכולוגי, חינוכי בילד וטיפול בהורים. יחד עם זאת, נטילת ריטלין עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי כגון ירידה בתאבון ונדודי שינה בתחילת הטיפול, כאבי ראש וכאבי בטן, עצבנות ואדישות, וכן סימני דכדוך בשלבים מאוחרים בטיפול. תופעות אלו מדגישות את חשיבות התזונה בניסיון למנע ולטפל ב ADHD.

      צמצום כל חשיפה אפשרית לעופרת בתזונה עשוי להקטין את הסיכון לפתח ADHD. לכן, מומלץ להימנע משתיית מים ש"עמדו" זמן רב בצנרת מתכתית ישנה, מים עכורים או שאינם שקופים ומים ממכונות קפה שאינן עומדות בתקן הישראלי על פי משרד הבריאות.

      על נשים המתכננות להרות להיוועץ בדיאטן/ית קליני/ת טרם ההיקלטות להיריון בנוגע לצריכת היוד, שכן לאחרונה התגלה כי בישראל שורר מחסור ביוד (בדומה לקבוצת הניסוי בנורווגיה שנטלה התוסף לאחר ההיקלטות וצאצאיה סבלו משכיחות גבוהה יותר של ADHD).

      אישה בהריון בעבודה (ShutterStock)
      כדאי להתייעץ עם דיאטן לגבי צריכת יוד. אישה בהריון (צילום: shutterstock)

      כמו כן, רצוי לצמצם למינימום צריכת מזונות המכילים צבעי מאכל סינתטיים (חלקם מוצהרים בטבלת רכיבי המזון שבתווית מוצרי המזון).

      לסיכום, ADHD היא תופעה שכיחה בישראל והטיפול המקובל בה עלול להיות כרוך בתופעות לוואי. לכן, מוצע לתת דגש בהכוונה וייעוץ של דיאטן/ית קליני/ת מוסמך/ת על מנת להקטין את הסיכון. להורים לילדים קטנים או זוגות המתכננים להרות תפקיד מפתח בנושא חשוב זה.

      ד"ר יניב עובדיה הוא דיאטן קליני מוסמך, מאבחן, מייעץ, חוקר ומרצה בתזונה, סביבה ובלוטת התריס