בשונה ממינרלים אחרים, ליוד אין מוניטין כל כך טוב, אבל הגיע הזמן לשנות את זה. יוד הוא מינרל חשוב החיוני לתפקוד בלוטת התריס שלנו, ונוכחות שלו במינונים מתאימים בתזונה תורמת לבריאות.
נגזרות ותרכובות המכילות יוד משמשות בעולם הרפואה לחיטוי פצעים (פולידין, למשל), חומרי ניגוד לצורך בדיקות שונות, חומר גלם לטיפול בבלוטת התריס (כתרופה הורמונלית או לטיפול בגידולים בבלוטת התריס). יוד אף מוכר כחומר לטיפול מונע בסיכוני השלכות נשורת גרעינית. מכאן אולי נובע ההקשר השלילי של יוד והתפיסה המרתיעה שלו על ידי חלק מהציבור.
עוד בנושא:
גבינות, בשר ויין: מה אוכלים האנשים שחיים עד גיל 100?
המינרל הנשכח שיכול לשפר את חילוף החומרים שלכם
האם דבש באמת בריא לכם?
אבל כאמור, למרות התדמית המפוקפקת, יוד בתזונה אינו מסוכן, והוא אף הכרחי. יוד הוא חומר גלם להורמוני בלוטת התריס, ולכן הוא הכרחי לתפקודה התקין. בלוטה זו אחראית על חילוף החומרים שלנו, ומכאן שלצריכת יוד יש השפעה על מצב הרוח, בריאות השיער, לחץ הדם, מצב הלב ולהתפתחות ותפקוד המוח.
למעשה, צריכת יוד לא מספקת היא הסיבה העיקרית למחלות של בלוטת התריס בעולם. נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי וארגון היוד העולמי מלמדים כי רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם לא צורכת מספיק יוד כדי להבטיח תפקוד מיטבי של בלוטת התריס.
וזה לא הכל. מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי (הניתן למניעה) בעולם הקשור בתפקוד מוחי ירוד (עד לקות שכלית גלויה במקרים קיצוניים). מחקרים חשובים מהעשור החולף הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, מוטוריקה עדינה ותפיסה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים באנגליה, נורבגיה וניו זילנד.
מעבר לסכנה לאי מימוש היכולת השכלית בילדים, לנשים הרות שלא צורכות מספיק יוד בתזונה עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת-תריסיות (תת פעילות של בלוטת התריס), במהלך ההיריון ובעיקר לאחריו.
ומה המצב בישראל?
סקר ארצי שבוצע לראשונה בשנת 2016 וכלל דגימות שתן של מעל 1,000 ילדים ומעל 1,000 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל, גילה כי קיים בארץ חוסר יוד בתזונה. בכשני שליש מהדגימות של הילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות - כמעט תשע מכל עשר דגימות הצביעה על מחסור ביוד. המשמעות של זה היא, ככל הנראה, שחוסר ביוד היא סיבה עיקרית לאי מימוש מלוא היכולת השכלית בילדי ישראל.
השלכה נוספת היא שמרבית הנשים בישראל שעברו לידה אחת או יותר נמצאות בסיכון מוגבר למחלות בלוטת התריס. זה המקום לציין כי מצב צריכת היוד שהתגלה במחקרים באנגליה ונורבגיה היה אמנם נמוך בקרב אימהותיהן של הילדים שהציגו תוצאות שכליות נמוכות, אך גבוה משהתגלה לאחרונה בישראל. הנתון הזה ממחיש את עוצמת הסכנה של מחסור היוד הנוכחי בארץ.
מה יכול לגרום לחוסר יוד?
למגמות סביבתיות יש השפעה על התזונה. ישראל הינה מעצמת התפלה בקנה מידה עולמי ונכון להיום, כ-80 אחוזים ממי השתייה וההשקיה בין אשקלון לנהריה - היכן שמרוכזת רוב האוכלוסייה - הם מותפלים. תהליך ההתפלה השגור בארץ חושף את הציבור למחסור ביוד (כי בשיטת האוסמוזה ההפוכה מוצאים ממי הים כמעט כל המינרלים). בני אדם, בקר, צאן, עופות וצמחים השותים או מושקים במים מותפלים מקבלים פחות יוד מאשר ממי תהום או מים עיליים בהם יש יוד (כגון מי תהום במישור החוף או מי מוביל מהכנרת).
אנו ניזונים מבשר, חלב, ביצים וצמחים שהושקו במים מותפלים ולכן סביר שאנו חשופים לפחות יוד מבעבר. בנוסף, ייתכן שחלה הפחתה בשימוש בחומרי וריכוזי היוד לצורך חיטוי בתעשיית החלב, מה שכנראה מוביל לתכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב. נראה גם שצריכת מוצרי חלב בעצמה פחתה בישראל, עקב עליה בצמחונות או הימנעות מחלב פרה עקב מודעות לאי סבילות ללקטוז ורגישות לחלבון פרה בציבור.
אז מה עושים?
משרד הבריאות תומך בהשבת היוד לתזונת הציבור. לאחר שיתוף פעולה עם מספר מומחים, כולל כותב שורות אלו, המליץ משרד הבריאות על החלפת המלח הרגיל במלח מועשר ביוד (מבלי להעלות את כמות המלח) ועל נטילת תוסף מכיל יוד למי שמתכננת להרות.
יוד נמצא גם באצות ים, דגים מסוימים, חלב וביצים. יש לציין כי עודף יוד או מעבר מהיר או חד לתזונה עתירת יוד עלולים לגרום ליתר-תריסיות ולנוגדנות עצמית של בלוטת התריס (למשל האשימוטו ומחלת גרייב), בעיקר בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית לאלו שחוו מחסור יוד כרוני. לכן, כדאי להיוועץ בדיאטן/ית קליני/ת מוסמך/ת בטרם ביצוע שינוי בצריכת היוד בתזונה.
ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מומחה לתזונה וסביבה. מטפל בתזונת בלוטת התריס