פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוקרים רוצים ליצור "תיבת נח" לחיידקים כדי להציל את כולנו

      החוקרים טוענים שהחיים המודרניים הקטינו פי שניים את מגוון החיידקים שחיים על ובתוך הגוף האנושי ומסייעים לו להתגונן מפני מזיקים שונים. הם רוצים לאסוף דגימות משבטים מבודדים ולאחסן אותם בכספת סודית עד ליום פקודה

      צלחת פטרי עם חיידקים (ShutterStock)
      לשמר את המגוון החיידקי לפני שיהיה מאוחר מדי. צלחת פטרי עם חיידקים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      בכל רגע נתון טריליוני אורגניזמים זעירים חיים להם בתוך הגוף שלכם ועליו ויש להם השפעות רבות ומגוונות על תהליכי תזונה, חיסון ופעילות הורמונלית. החיידקים, הפטריות והווירוסים הללו נקראים מיקרוביוטה וביחד הם יוצרים את המיקרוביום האנושי. ובימים אלה קורמת עור וגידים יוזמה של מדענים לאסוף את כל האורגניזמים הללו מבני אנוש ברחבי העולם כולו במטרה לייצר "תיבת נח" של מיקרוביוטה.

      החוקרים פירטו ונימקו את הצעתם במאמר שפרסמו בכתב העת Science, שבו השוו את הפרוייקט ליוזמה דומה בתחום אחר - כספת הזרעים הגלובלית בסוולברד - פרוייקט שמרכז זרעים של מיני צומח שונים מכל העולם ומתקופות שונות (בהם גם זנים שכבר נכחדו או על סף הכחדה בטבע) ומאחסן אותם בכספת בבטנו של הר שממוקם אי שם בין נורווגיה לקוטב הצפוני.

      עוד בנושא:
      אחת ולתמיד: מה זה בדיוק פרוביוטיקה והאם זה בכלל בריא?
      האויב שבפנים: החיידקים שקובעים מה תכניסו לפה
      גרים ביחד? זה האיבר שבו יש לכם הכי הרבה חיידקים משותפים

      שבט גורקה פפואה גינאה החדשה (ShutterStock)
      פי שניים יותר חיידקים טובים מאמריקאי ממוצע. בני שבט גורקה בפפואה גינאה החדשה (אילוסטרציה: ShutterStock)

      אלא שעבור הפרוייקט שלהם רוצים החוקרים לאסוף דגימות חיידקים מהאוכלוסיות המבודדות ביותר בעולם - במיוחד מאמריקה הלטינית ומאפריקה - ולאחסן אותן במיקום "יציב ונייטרלי מבחינה פוליטית" עד למועד עתידי שבו עשוי להתעורר בהן צורך. המיקום שצריך לענות על הקריטריונים האלה טרם נבחר, אגב.

      כמו עלילה של סרט מדע בדיוני עתידני

      זה קצת נשמע כמו תסריט של סרט מדע בדיוני עם עלילה עתידנית, אבל החוקרים מתעקשים שמדובר בפרוייקט חשוב לאיסוף "מיקרוביוטה אנושית מגוונת לפני שיהיה מאוחר מדי". לדבריהם, הדגימות הללו עשויות לסייע במניעת או ריפוי מחלות עתידיות.

      "אנחנו הולכים לקראת משבר בריאות גלובלי וזה מחייב אותנו לשמר את המגוון של המיקרוביום האנושי שעדיין קיים כיום", כתבה החוקרת הראשית שמקדמת את הפרוייקט מריה גלוריה דומינגז בלו בהודעה לעיתונות. "המיקרובים הללו התפתחו לצד האנושות לאורך מיליוני שנים. הם עוזרים לנו לעכל מזון, מחזקים את המערכת החיסונית שלנו ומגנים עלינו מפני חיידקים מזיקים. בדורות האחרונים היינו עדים לאובדן נורא של מגוון חיידקי, שקשור לעליה הגלובלית בהפרעות חיסוניות ואחרות".

      כספת הזרעים העולמית בסוורסברד בין נורווגיה לקוטב הצפוני (ShutterStock)
      המיקום לפרוייקט כספת החיידקים טרם נקבע. כספת הזרעים בסוורסברד (צילום: shutterstock)

      מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית אנשים שחיים בסביבה עירונית חוו ירידה במגוון המיקרוביוטי, כתוצאה מאספקת מים מעובדים, שינויי תזונה (מאכלים מעובדים ומזוקקים), שינויים בתנאים הסביבתיים והתפתחויות רפואיות כמו תרופות אנטיביוטיות והטיפול המודרני ביילודים - כולם שינויים ששיפרו ואף הצילו את חייהם של אינספור בני אדם, אך גם עלו במחיר של אובדן חיידקים ידידותיים מסויימים. כל חיידק כזה שאבד, למעשה מהווה חלון הזדמנויות לפלישה של אורגניזם מזיק, שייתכן שבני האדם היו מחוסנים מפניו בעבר הודות למיקרוביום שירשו לאורך מיליוני שנות אבולוציה. תהליך כזה עשוי להסביר גם את העלייה בשנים האחרונות בתופעות כמו הפרעות מטבוליות, חיסוניות וקוגניטיביות דוגמת: השמנת יתר, סוכרת, אסתמה, אלרגיות ואפילו אוטיזם.

      "מה שידוע לנו כיום הוא רק קצה הקרחון של הידע על ההשלכות של החיים בעולם מתועש - אנחנו חייבים להבין טוב יותר אילו זני חיידקים באוכלוסייה האנושית נחלשים ונכחדים ומהן ההשלכות הפונקציונליות והפתולוגיות של זה", כתבו החוקרים.

      תוך דורות בודדים המיקרוביום האנושי התכווץ בחצי

      לאנשים שחיים באוכלוסיות מבודדות ושלא נחשפו בחייהם לאנטיביוטיקה ולסטנדרטי מחייה מודרניים עדיין יש מיקרוביום מגוון ביותר, טוענים החוקרים. כך למשל, אוכלוסיית חיידקי המעיים של שבטי ציידים-מלקטים מבודדים בדרום אמריקה גדולה ומגוונת פי שניים מזו של אנשים בריאים בארצות הברית.

      החוקרים לא פירטו במאמרם כיצד הם מתכננים לאסוף את הדגימות המבוקשות מהאוכלוסיות המבודדות ולצד סוגיית האיסוף, יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שהחוקרים יביאו עמם חיידקים מזיקים וזרים לאוכלוסיות ה"בלתי נגועות" הללו.