חושדים שחלב לא עושה לכם טוב? זה מה שאתם צריכים לדעת

בסרטון: מה יותר בריא - חלב פרה או חלב סויה?

בשנים האחרונות אפשר למצוא בכל בית קפה חלב סויה, חלב שקדים וחלב אורז, וכנראה שאף אחד לא יופתע אם תגידו לו שאתם נמנעים ממוצרי חלב. רוב האנשים מוותרים על חלב בגלל אי נוחות בבטן שהם מניחים שמקורה "אי סבילות ללקטוז", אבל הרגישות לחלב יכולה להגיע גם ממקומות אחרים, והנחיות התזונה משתנות ממקרה למקרה.

אז בואו נתחיל בהתחלה. חלב הוא מעין תרחיף (נוזל מרוכז) המכיל שומן, פחמימות, חלבון, ויטמינים ומינרלים. הפחמימה הנפוצה ביותר בחלב נקראת לקטוז, ולקבוצת החלבונים העיקרית בחלב קוראים קזאין. כל היונקים מפיקים חלב כחלק מאספקת המזון ההתפתחותית מהאם לצאצא. אבל בניגוד לשאר היונקים, בני האדם ממשיכים לצרוך חלב גם מעבר לגיל הינקות. נכון להיום, מעל 90 אחוזים מהישראלים צורכים מוצרי חלב, מרביתם על בסיס יומיומי.

עוד בנושא:
הימנעות ממוצרי חלב יכולה להפוך אתכם לרגישים ללקטוז
לא רק מוצרי חלב: 7 מקורות לסידן שאינם חלביים
גבינות שמנות הן הרבה יותר בריאות משחשבנו

אי סבילות ללקטוז, נובעת ממחסור באנזים הלקטאז המפרק את הלקטוז. תסמינים עיקריים של אי סבילות זו מתבטאים במערכת העיכול, והם בדרך כלל כוללים כאבי בטן, שלשולים וגזים. תסמינים אלו עלולים להופיע מיד לאחר צריכת מוצרי חלב, וזה כולל חלב פרה, חלב כבשים וחלב עזים.

סביר להניח כי מעל שני שליש מהישראלים סובלים ממחסור באנזים הלקטאז, על אף שאינם חווים תסמינים קליניים גלויים. השכיחות של אי סבילות ללקטוז נמוכה יותר בגיל הינקות. ניתן לאבחן אי סבילות ללקטוז באמצעות תבחין נשיפה.

מקורה של הרגישות לחלבון פרה נעוץ בתגובה שלילית של המעי לנגזרות בטא-קזאין מקבוצת חלבוני הקזאין. מי שרגיש לחלבון פרה עלול לחוש נפיחות בבטן, המהום מעיים (מעין קרקורים בבטן), כאבי בטן, עלייה בתדירות מתן הצואה ועצירות. תופעות שליליות אלו מתרחשות בדרך כלל עד 12 שעות לאחר צריכת חלב פרה.

אין נתונים אודות השכיחות של רגישות לחלבון פרה בישראל, אולם היא עלולה להופיע בכל שלבי החיים. בנוסף, רגישות לחלבון פרה עלולה לעורר או להחמיר את התסמינים של אי סבילות ללקטוז. ניתן לאבחן רגישות לחלבון פרה בבדיקת דם ייעודית.

אלרגיה לחלב פרה נובעת מתגובה חיסונית לאחד או יותר מהחלבונים שבחלב. זוהי האלרגיה השכיחה ביותר בקרב תינוקות ותסמיניה מגוונים: אי שקט תדיר ומתמשך אצל התינוק באופן כללי; נזלת, שיעול כרוני וצפצופים במערכת הנשימה; נפיחות עפעפיים או שפתיים, פריחה, סרפדת (הופעה פתאומית של חבורות אדומות) בעור; פליטות, שלשולים, דימום צואתי, אנמיה וסירוב לאכול.

השכיחות המשוערת של אלרגיה זו בקרב תינוקות ישראלים היא שניים עד שלושה אחוזים, והיא חולפת ברוב המקרים בגילאי שנה עד ארבע. אלרגיה לחלב פרה הינה רבת תסמינים ודורשת אבחנת רופא ילדים, רצוי גסטרואנטרולוג.

הדרך הבטוחה לטפל באי סבילות ללקטוז היא פשוטה: הימנעות מוחלטת ממוצרי חלב המכילים לקטוז. הטיפול ברגישות לחלב פרה מורכב יותר: ניתן להחליף תחילה מוצרי חלב פרה בחלב צאן באופן מדורג ומתמשך, על מנת לבחון האם התסמינים אכן חולפים (במידה ולא, לעיתים מומלץ גם להרחיק חלב עזים מהתפריט).

משקאות על בסיס סויה, אורז, קוקוס ושקדים אינם מכילים לקטוז וחלבון חלב פרה, אך רובם חסרים ויטמינים ומינרלים חיוניים הנמצאים בחלב. לכן, גם מעבר מחלב ממקור חי ולחלב ממקור צמחי, מצריך הכוונה מקצועית מאזנת.

במקרים של אלרגיה לחלב, מתן תוסף מזון לתינוקות (תמ"ל) על בסיס חלבון פרה מפורק הוא הטיפול המומלץ על ידי משרד הבריאות עד גיל מספר חודשים. בהקשר זה חשוב לציין שכמות הלקטוז במוצרי חלב שונים עשויה לנוע בין ריכוז גבוה לכמות אפסית, ולכן חשוב לנקוט משנה זהירות. כמו כן חשוב לדעת שחלב עזים עשוי לעורר תגובה אלרגית במקרים מסוימים ושתמ"ל על בסיס סויה טרם הוכח מדעית כמפחית אלרגיה. מעבר בין סוגי תמ"ל עשוי להצריך מרשם מרופא ילדים ותזונה נבונה כרוכה בבדיקת הרכב מזונות והתייעצות עם תזונאי/ת דיאטן/ית קליני/ת.

ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מומחה לתזונה וסביבה. מטפל בתזונת בלוטת התריס