בסדרות המשטרה והפשע בטלוויזיה זה תמיד נראה די פשוט, אבל האמת לגבי בדיקות סמים היא קצת יותר מסובכת. לא כל סם משאיר את חתימתו הכימית בגוף למשך אותו זמן. ברגע שאתם צורכים סם כלשהו - בין אם זה בבליעה, הסנפה או הזרקה - הגוף שלכם כבר מתחיל לשקוד על פירוקו.
בתהליך הזה מופקים מטבוליטים או חומרי לוואי של הסם, ואלה יכולים להשתהות במחזור הדם, בשתן ואפילו בשיער שלנו גם הרבה אחרי שהשפעת הסם חולפת. שרידים של המטבוליטים הללו הם בדיוק מה שמחפשים בבדיקות הסמים השונות, משום שהם מהווים הוכחה טובה לשימוש בסם, ולא לחשיפה אקראית או זניחה אליו.
עוד בנושא:
MDMA: סם המסיבות חזר, והוא הרבה יותר מסוכן
גם רשויות החוק מודות: אלכוהול יותר מסוכן ממריחואנה
מה גרם לשתן של האיש הזה להפוך סגול?
בדיקות לאיתור שרידי סם בזקיקי שיער הן יחסית מדוייקות, אך בדיקות דם ושתן לא מצליחות לזהות את רובם המכריע של סוגי הסמים בחלוף שבוע מהשימוש. הרואין למשל, כבר לא ניתן לאיתור בבדיקת שתן לאחר 3-5 ימים מהשימוש האחרון. חלון הזמנים לאיתור סם בדם הוא אפילו קצר יותר וסמים כמו LSD, מורפיום, הרואין ואמפטמינים וגם אלכוהול לא ניתנים לזיהוי בדם כבר אחרי 12 שעות ולעתים פחות.
בבדיקות שתן חלון הזמנים הוא מעט ארוך יותר, כאמור, ונע בין 3-6 ימים עבור סמים כמו LSD, אקסטזי ומורפיום ועד 30 יום במקרה של מריחואנה. בדיקת הסמים הרגישה ביותר היא זו שמאתרת שרידי סם בשיער. שרידים של כל חומר, החל מאלכוהול ועד למורפיום, נותרים בזקיקי השיערה עד 90 יום ממועד השימוש האחרון.