המדע מכריז על עוד חיסון שאינו גורם לאוטיזם. שנים לאחר שאותו מחקר מפוברק שקשר בין חיסונים לאוטיזם הופרך שוב ושוב (ושוב), מדענים מוצאים את עצמם עובדים גם היום כדי להוכיח שכל מיני חיסונים אינם מהווים גורם סיכון תורם לאוטיזם. ואחרי שעשו זאת עם רוב חיסוני הילדות שניתנים לתינוקות, מגיע כעת תורו של חיסון השעלת, שניתן לנשים הרות לקראת סוף ההריון ומטרתו לנסות ולספק ליילודים הגנה כלשהי (דרך נוגדנים שיעברו אליהם מהאם) מפני הווירוס הקשה הזה, עד שיגיעו לגיל חודשיים, שבו הם יכולים להתחסן אליו בעצמם.
המחקר החדש שפורסם בכתב העת Pediatrics, לא מצא שום קשר בין חיסון ה-Tdap (טטנוס, דיפתריה ושעלת), שניתן לנשים בהריון ובין הופעת הפרעות על הספקטרום האוטיסטי בילדים שנולדו לאותן נשים. המחקר כלל את נתוניהם של 81,993 ילדים. מדובר במחקר נוסף בשורה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות והצליחו לשלול קשר בין חיסונים שונים ובין אוטיזם. ולמרות זאת תיאוריות הקונספירציה הללו ממשיכות להפחיד הורים רבים ואף לגרום לחלקם לדחות או לוותר על חיסונים שונים לילדיהם.
עוד בנושא:
אתם צריכים לפחד מהמחלות, לא מהחיסון
7 טיעונים נפוצים של מתנגדי חיסונים ואיך לנצח אותם בעזרת המדע
נוסעים למדינות האלה? אתם צריכים לחסן את הילד
"אם לאישה כלשהי היתה איזשהו חשש, היא יכולה להיות רגועה כעת", אמרה טרייסי בסרה-קולקי, החוקרת שעמדה בראש המחקר הזה של מחלקת המחקרים במכון קייזר פרמננטה בדרום קליפורניה, בראיון לוושינגטון פוסט. במקרה של נשים לא מחוסנות "הסיכון לחלות בשעלת הוא גדול הרבה יותר מכל סיכון דימיוני של נזק לתינוק ולכן ההחלטה להתחסן אמורה להיות קלה".
בארה"ב ובישראל ההמלצה היא להתחסן
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), איגוד רופאי הנשים בארה"ב ואיגוד האחיות המיילדות בארה"ב כולם ממליצים לנשים להתחסן נגד שעלת במהלך השליש השלישי להריון, והמלצה דומה קיימת גם בישראל. כאשר מטרת החיסון במועד זה היא להעניק ליילודים הגנה מפני המחלה, שמהווה גורם סיכון לתמונה בגיל הרך במיוחד.
"ברור לנו שכל אישה הרה מודאגת מחשיפה של העובר שלה לכל מיני גורמים מזיקים, גם בתוך מערכת הבריאות. וגם נשים שמקבלות את ההמלצה מרופא הנשים שלהן ללכת ולהתחסן לשעלת בוודאי שואלות את עצמן: 'האם החיסון הזה עלול להזיק לעובר שלי?'. לכן, רצינו להקדים כל תהייה או חשש - כאשר המרכזי הוא כמובן החשש שמא זה עלול להגדיל את הסיכון לאוטיזם", הסבירה החוקרת בסרה-קולקי.
החוקרים עשו שימוש במאגר נתונים של בתי חולים שכלל את תיקיהם של למעלה מ-80 אלף ילדים לאורך תקופה של ארבע שנים כדי לבדוק האם היו יותר מקרים של אוטיזם בקרב ילדים שקיבלו את החיסון לשעלת במהלך הריונן. התוצאות העלו ש-569 ילדים (שהם אחוז וחצי) שאמותיהם חוסנו לשעלת במהלך ההריון אובחנו מאוחר יותר על הספקטרום האוטיסטי, לעומת 772 ילדים על הספקטרום (שהם 1.8 אחוזים) שאמותיהם לא חוסנו בהריון.
החוקרת הסבירה שלאחר שהיא וצוותה שכללו גורמים והבדלים אחרים בין האמהות המחוסנות והלא מחוסנות הם הגיעו למסקנה ש"לא נמצא כל קשר בין החיסון לשעלת במהלך ההריון ובין אוטיזם בילדים".
התוצאות לא מפתיעות, אך מרגיעות
בקרב רופאי ילדים קיימת הסכמה על נחיצותם של חיסונים מסויימים עוד לפני שהתינוק נולד, כדי שהאם תוכל לפתח נוגדנים למחלות מסויימות, שמסכנות במיוחד את חייהם של תינוקות רכים, ולהעבירם לעוברים ולתינוקות שלהן ולחזק את ההגנה שלהם בחודשים הראשונים והרגישים לחייהם. כאמור, ההמלצה היא לחסן תינוקות לשעלת, טטנוס ודיפתריה בגיל חודשיים, אך הם לא מוגנים לחלוטין מפני מחלות אלו עד לקבלת מנה שנייה של החיסון, שניתנת להם בגיל 4 חודשים. לכן ישנה חשיבות גדולה להעברה של נוגדנים מתאימים מהאם כדי לכסות גם את התקופה שבה התינוק עוד לא מחוסן בעצמו.
מומחים לבריאות עולמית ואפידמיולוגיה שלא היו מעורבים במחקר אמרו כי הוא בוצע בצורה יסודית מבחינה מדעית והוסיפו כי תוצאותיו אמנם לא מפתיעות כלל, אך הן בהחלט מרגיעות.