פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אתם צריכים לפחד מהמחלות, לא מהחיסון

      אם אתם נמצאים בקבוצות הורים ברשתות החברתיות בוודאי יצא לכם להיתקל בסרטון הדעה שפורסם על ידי רשת והציג אמא שמתנגדת לחיסונים. ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ואב לשלושה ילדים מבקש מגופי התקשורת ומכם ההורים לגלות יותר אחריות כאשר מדובר בבריאות הילדים שלנו

      אתם צריכים לפחד מהמחלות, לא מהחיסון

      בסרטון: זה מה שילד בן 12 מבין על חיסונים

      שמי ארז, בן 39, אב לשלושה ילדים, שיהיו בריאים, דוקטור לאימונולוגיה - תורת מערכת החיסון, ואני חיסנתי את הילדים שלי. עשיתי זאת בלב שלם ומתוך ידיעה שאני נותן להם את הטיפול המונע הטוב ביותר, הבטוח ביותר והיעיל ביותר שיש לרפואה להציע היום. הידיעה הזאת לא הגיע אלי מטורי דעה, מסיפורים או מהרצאות ברשת אלא ממחקרים אמיתיים. מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעים, מחקרים ש-13 שנים באקדמיה בתחום מדעי החיים נתנו לי את הכלים לקרוא בצורה ביקורתית. מחקרים שנערכו על אוכלוסיות גדולות, במדגמים אקראיים, עם הביקורות הנדרשות ושתוצאותיהם חזרו על עצמן במחקרי המשך בלתי תלויים. מחקרים שעברו ביקורת עמיתים מפרכת והתפרסמו בכתבי עת מובילים - מחקרים ששווים התייחסות.

      אינני יודע אילו הרצאות או מחקרים קראה אותה אמא מסרטון הדעה ש"רשת" בחרו לפרסם. יתכן שהיא למדה דברים מסוימים, אבל המסקנות של המחקרים שאני קראתי , ושעליהם מתבססות רשויות הבריאות, הראו בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים: חיסונים הם בטוחים ויעילים.

      עוד בנושא:
      7 טיעונים נפוצים של מתנגדי חיסונים ואיך לנצח אותם בעזרת המדע
      האם אפשר להכריח אנשים להתחסן נגד חצבת?
      היום שבו האנושות הביסה את מגפת המוות השחור

      זו לא מלחמת גרסאות

      זו איננה מלחמת גרסאות, אין איזו מחלוקת בקהילה המדעית. אין מחקרים לכאן או לכאן. למען האמת זה אחד הנושאים היחידים שההסכמה בו היא כמעט גורפת. מערכת החיסון נחקרת מעל 100 שנה ויש לנו מושג די טוב איך היא פועלת. הגוף מזהה גורמים זרים, מפתח נגדם נוגדנים ייחודיים בתהליך שנקרא "ברירת שבטים", ולאחר שהמחלה חולפת, נשארים תאי זיכרון כמעין גיבוי לפעם הבאה שהמחלה תתקוף. כאשר אנחנו מתחסנים אנחנו למעשה מאמנים את הגוף שלנו, חושפים אותו למחולל המחלה כשהוא מומת או מוחלש ומאפשרים לגוף ללמוד להכיר את מחולל המחלה בתנאים שבהם הוא לא יכול לפגוע בנו. הגוף מפתח את אותם תאי זיכרון ויום אחד כשנפגוש בנגיף החצבת או הפוליו, או ברעלנים של חיידק הטטנוס, הגוף שלנו ידע להגיב בזמן, לייצר נוגדנים ולחסל את האיום בלי שנשים לב שנדבקנו.

      התהליך הזה מבוסס, מוכח ומודגם יום יום במעבדות בכל העולם על תאים, על בעלי חיים ועל בני אדם. החיסונים הדבירו מחלות שהלכו אימים על האנושות. הם הדבירו את האבעבועות השחורות, הם בשלבי הדברה מתקדמים של הפוליו, שיתוק הילדים, ועד לא מזמן היינו לא מאוד רחוקים מהדברת החצבת.

      ילד חולה חצבת בסומליה, אפריל 2014 (AP)
      חיסונים עובדים, אבל רק אם מקבלים אותם. ילד חולה חצבת בסומליה (צילום: AP)(

      חיסונים עובדים אבל רק אם מקבלים אותם. הדפוס זהה בכל העולם: באזורים עם כיסוי חיסוני גבוה שיעור התפרצות המחלות נמוך עד אפסי, ובאזורים עם כיסוי חיסוני נמוך שיעור ההתפרצות עולה. הסיכוי של אדם מחוסן להידבק קלוש מאוד. הוא לא אפס, כי אין טיפול שיעילותו 100 אחוז, אבל הוא די קרוב לזה. אם מספיק אנשים יהיו מחוסנים, למחלה לא יהיה איפה לקנן, ולכן אנשים שהחיסון לא פעל אצלם או שלא חוסנו מסיבות רפואיות, יהיו מוגנים.

      מתנגדי חיסונים יכולים לצעוק שזה מיתוס אבל הראיות ברורות מאוד. קחו לדוגמה את הודו, שסבלה שנים רבות ממחלת הפוליו. בעקבות מבצע חיסונים רחב היקף, שבמסגרתו חוסנו כמעט כל תושבי הודו, שיעור התחלואה בפוליו ירד לאפס - אפס חולים. לעומת ההצלחה בהודו, בקיץ שעבר אירעה התפרצות חצבת באירופה, שנמשכת גם השנה. זו מחלה עם חיסון יעיל ביותר שמציל את חייהם של מיליוני ילדים מדי שנה. וראה זה פלא, מוקדי ההתפרצות היו בעיקר באזורים עם שיעור כיסוי חיסוני נמוך. עשרות ילדים כבר שילמו בחייהם על אותה איוולת.

      ילדה מקבלת טיפול רפואי נגד פוליו. יוני 2013 (AP)
      בהודו הצליחו להעלים את המחלה בזכות מבצע חיסונים. ילדה מתחסנת נגד פוליו בהודו (צילום: AP)

      אנחנו חיים בתקופה חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית, שבה האדם אדון לגורלו ויש לו היכולת למנוע מחלות שבעבר היו קוטלות ילדים רכים. תינוקות לא צריכים למות מחצבת, משעלת, מפוליו ועוד. למרות זאת, אנשים ששכחו את מוראות אותן מחלות מקבלים החלטה פריבילגית והזויה לא לחסן את ילדיהם. אנשים פוחדים מטיפול בטוח שנבדק בניסויים קליניים ושניתן בבטחה למיליוני ילדים בכל העולם. טיפול שתופעות הלוואי שלו מופו היטב ובטיחותו ידועה וגבוהה לאין שיעור מהסיכון המחלה שהוא מונע. טיפול שש?חרר אותנו מהחשש שילדינו ילקחו מאיתנו בטרם עת, קרבנות למחלה בת-מניעה, או שיוותרו משותקים לכל חייהם מנגיף הפוליו.

      בואו ניצמד לעובדות

      הקשבתי לטיעונים של אותה אמא מודאגת, אותם טיעונים סהרוריים שכל בוגר קורס מבוא באימונולוגיה יכול להפריך בקלות. האם חזרת עלולה למנוע סרטן השחלות? אולי כשהשחלות נפגעו מהמחלה עצמה, ובטח שלא במחיר של דלקת קרום המוח, דלקת בלבלב, בשחלה, חירשות, פגיעה בפריון ועוד סיבוכים. האם חצבת עשויה להקטין את הסיכון לסרטן הדם? לא ממש, בוודאי שלא עבור אחד מכל 500 חולים שמתים מהמחלה או אחד מכל אלף חולים שסובלים מסיבוכים קשים במערכת העצבים. אני בטוח שגם אלו שאותו נגיף חצבת זדוני כיסח להם את מערכת החיסון לא היו חותמים על המחלה הזאת. כן, חיסונים הניתנים כיום לילדים הם בטוחים. כן, הם יעילים. לעיתים אף יעילים יותר מהזיכרון החיסוני שנוצר אצל מי שחלה ושרד. אנחנו צריכים לפחד מהמחלות, לא מהחיסונים.

      בניגוד למה שטוענת אותה אמא, תינוקות אינם מגנים חיים. החיסון מגן בראש ובראשונה עליהם. היתר נהנים מהחסינות בזכות זה שהתינוקות לא נדבקים במחלה. האם אותה אמא רוצה שהתינוק ידבק בשעלת רק בשביל שגם ילדים אחרים יוכלו להפגע?

      סרטון כזה מעודד, גם אם לא במתכוון, פגיעה בתינוקות. כמו ש"רשת" לא תשדר סרטון המסית לאלימות כלפי ילדים, כך מן הראוי שתפעיל שיקול דעת ואחריות ציבורית בנוגע לדעות שהיא נותנת להן במה. הוכחה מדעית היא לא עניין של דעה או השקפה, אלא של עובדות. מספיק ילדים מתו לחינם, ואין סיבה לסכן ילדים נוספים בגלל מידע שגוי או דמיון מפותח.

      ד"ר ארז גרטי הוא מנהל תחום תקשורת המדע במכון דוידסון