לקראת חיסוני גיל שנה הרבה הורים מוצאים את עצמם מתחבטים בשאלה האם לחסן לפי המומלץ, או שמא עדיף לפצל את החיסונים למועדים שונים?
עוד בנושא:
התפרצות חצבת באירופה: מי צריך להתחסן, ואיפה עושים את זה?
איך רופא אחד סיכן קהילה שלמה כשקרא לה לא להתחסן
המחלות שמדענים אומרים שאנחנו באמת צריכים לפחד מהן
איזה חיסונים מקבלים בגיל שנה?
בגיל שנה ילדיכם יקבלו חיסונים נגד 10 מחלות קשות בשלוש זריקות: מנה רביעית של החיסון המחומש, מנה שלישית של פרבנר (נגד חיידק הגורם לדלקת קרום המוח) ומנה ראשונה של החיסון המרובע (MMRV). מטרת החיסונים היא ליצור בגוף זיכרון חיסוני נגד כל אחד מגורמי המחלה האלו, כך שבעת מפגש אמיתי עם גורם המחלה, הגוף ידע להתמודד איתו ולמגרו מבלי שנרגיש חולים.
איזה תופעות לוואי יש לחיסונים?
על אף שרוב התינוקות עוברים את החיסונים מבלי להרגיש, לחלקם עלולות להיות תופעות לוואי לאחר קבלתם, כתוצאה מהפעלת מערכת החיסון. התופעות הללו יתבטאו לרוב בחום, כאבים מקומיים, חוסר תיאבון, עצבנות או פריחה. כמובן שכל התופעות, גם הקלות וגם הקשות והנדירות, מתגמדות בשכיחותן וחומרתן לעומת הסימפטומים של המחלות אותן הם מונעים. עם זאת, הגיוני כי הורים הדואגים לרווחת ילדיהם, יבחנו האם יש דרך להקל עליהם. וכאן יש לעצור ולשאול האם פיצול החיסונים יועיל או אולי דווקא להיפך? כדי לענות על השאלה הזו, בואו נכיר את החיסונים וכיצד הם פועלים.
איזה חיסונים מקבלים בגיל שנה?
אם ילדכם מחוסנים לפי שיגרת החיסונים, בגילאים חודשיים וארבעה חודשים הם כבר חוסנו במחומשת והפרבנר יחדיו. כמו כן, מנה שלישית של מחומשת התקבלה בגיל חצי שנה. המטרה של מנות הדחף הנוספות בגיל שנה היא לייעל את ההגנה שכבר נוצרה בגוף, ולהאריך את תוקפה.
איך הם עובדים?
החיסונים האלה הם חיסונים מומתים, ורובם מכילים רק חלקיקים בודדים מגורמי המחלה נגדם הם מכוונים. מכיוון שחלקיקים אלו לבדם לא מעוררים תגובה חיסונית מספקת, מוסף אליהם חומר (אדג'ובנט), שמטרתו לשפרה. האדג'ובנט פועל באופן מיידי (לרוב כמספר שעות לאחר מתן החיסון), ולכן אם יהיו תופעות לוואי, הן יתבטאו ביום-יומיים שלאחר מתן החיסון. מכיוון שתופעות הלוואי נגזרות מהפעלת מערכת החיסון על ידי האדג'ובנט, מספר גורמי המחלה שנגדם החיסון פועל, לא משפיע על התגובה. לכן הפרדת החיסונים לא תקל על הופעת תופעות הלוואי, אלא רק תגרום לכך שבמקום שתופעות הלוואי יופיעו בפעם אחת, יהיה סיכוי לכך שהן יופיעו פעמיים (מערכת החיסון תופעל בשני מועדים שונים במקום במועד אחד).
החיסון המרובע, אותו ילדכם אמור לקבל לראשונה בגיל שנה, הוא חיסון חי-מוחלש. חיסונים מוחלשים יכולים לעורר את מערכת החיסון בעצמם, ולכן לא דורשים תוספת אדג'ובנט. הנגיפים המוחלשים לא מסוגלים לגרום למחלה, אך מתרבים ומביאים את מערכת החיסון לייצר כנגדם נוגדנים. תהליך זה לוקח מספר ימים, ולכן אם יהיו תופעות לוואי לחיסון המרובע, הן יבואו לידי ביטוי מספר ימים לאחר החיסון. כתוצאה מכך, כלל אין חפיפה בין השפעת החיסון הזה להשפעת החיסונים המומתים. מחקרים שהתבצעו על שילוב החיסון הזה עם חיסונים מומתים שונים משגרת החיסונים של תינוקות ברחבי העולם, לא העלו הבדלים מהותיים בשכיחות או בחומרת תופעות הלוואי כאשר החיסונים ניתנו יחד או בנפרד.
הפיצול היחיד שהראה הפחתה מוכחת בתופעות הלוואי הוא דווקא פיצול הזריקה המרובעת (MMRV) לשתי זריקות, כך שאת החיסון נגד אבעבועות נותנים בזריקה נפרדת (גם אם ניתנת באותו היום). מדובר בהבדל קטן בשכיחות, הגם ככה נדירה, של פרכוסי חום. זהו מצב מלחיץ, אם כי מדובר בתופעה שפירה, ללא השפעות ארוכות טווח. עם הזריקה המשולבת הסיכוי לפרכוסי חום הוא 8 ל-10,000, בעוד פיצולה לשתי זריקות מפחית את הסיכוי הזה בחצי. כאן חשוב להדגיש כי עיכוב של החיסון מעבר לגיל 15 חודשים גם הוא מגביר את הסיכוי לפרכוסי חום לאחר החיסון.
יש לציין כי הופעת תופעות לוואי, כמו חום ועצבנות, לאחר חיסונים אינה מעידה על חולשה של מערכת החיסון, אם כי להיפך. תופעות לוואי הן אינדיקציה לפעילותה התקינה של המערכת. כמו כן, החיסונים בהרכבם הנוכחי אינם מסוגלים להעמיס על מערכת החיסון, שכן, המערכת פוגשת באופן יומיומי כמות רבה בהרבה של גורמי מחלה שלמים וחיים, כאשר תינוקות פוגשים אנשים, מכניסים חפצים לפה ואף בעת הנקה. תהליכים של בניית זיכרון חיסוני מתרחשים בגופינו מרגע הלידה באופן בלתי פוסק, ולא רק לאחר חיסונים.
לאור כל המידע הזה ניתן להסיק כי אין שום סיבה לפצל את מועדי החיסונים. זכרו שהמטרה שלנו כהורים היא להגן על הילדים שלנו בהקדם האפשרי, שלא יחלו במחלות הקשות והרציניות באמת, נגדן מחסנים. תופעות לוואי אפשריות הן מחיר זעום לשלם על הגנה חשובה כל כך. פיצול חיסונים משמעו בהכרח דחייה של חלקם. ולכן אם בכל זאת תבחרו לפצל, עדיף להתחיל עם החיסון נגד המחלות שהתינוק עדיין לא מחוסן כלל נגדן, כלומר ה-MMRV, כך שהחיסונים שיידחו יהיו מנות הדחף בלבד.
נטע סופר צור היא דוקטורנטית למדעי החיים ודוברת עמותת מדעת