פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם אפשר להכריח אנשים להתחסן נגד חצבת?

      חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת שתוקפת את דרכי הנשימה ומשם מפיצה את עצמה לשאר הגוף. היא גורמתלחום גבוה, דלקת עיניים, שיעול, ומסתיימת בפריחה מרשימה. בעקבות האיום של משרד הבריאות לתושבי איתמר לחסן את ילדיהם או לקבל קנסות, הנה כל מה שיש לדעת על המחלה

      האם אפשר להכריח אנשים להתחסן נגד חצבת?
      צילום: ניב אהרונסון עריכת וידאו:ניר חן

      בסרטון: ככה זה נראה בהתפרצות הקודמת של חצבת

      חצבת היא המחלה הנגיפית המדבקת ביותר הידועה לאנושות. היא מדבקת עוד לפני תחילת הופעת התסמינים שלה. בעבר נחשבה המחלה ל"מחלת ילדות", משום שמדובר במחלה כל כך מדבקת, שבתקופה שלפני החיסון, לא היה סיכוי להגיע לבגרות מבלי לחלות בה.

      מאז ומתמיד התפרצויות של חצבת לוו בחששות גדולים, ובצדק. כשליש מהחולים במחלה יפתחו סיבוכים, כגון דלקת ריאות, דלקת מוחית ולצערנו אפילו מוות. הסיכוי למות ישירות כתוצאה מחצבת הוא 1-2 בני אדם לאלף חולים. כלומר, אם חולה חצבת יגיע לבית ספר עם ריכוז גבוה של תלמידים לא מחוסנים, זה עלול להסתיים במותו של אחד התלמידים. זאת מבלי לספור את האשפוזים הממושכים שיגרמו מהתפרצות שכזו, והנזקים שעלולים להיגרם מהמחלה, כגון חירשות, עיוורון, דיכוי חיסוני או נזק מוחי.

      עוד בנושא:
      המחלה המסוכנת מהעבר ששבה לחיים
      איך רופא אחד סיכן קהילה שלמה כשקרא לה לא להתחסן
      התפרצות חצבת באירופה: מי צריך להתחסן, ואיפה עושים את זה?

      ילד חולה חצבת בסומליה, אפריל 2014 (AP)
      החיסונים גרמו לנו לשכוח כמה זה נורא. ילד חולה חצבת בסומליה (צילום: AP)

      הסיבה שאנחנו כבר לא זוכרים את נזקי החצבת, היא קיומו של חיסון מאוד יעיל, שניתן בשתי מנות (בגיל שנה ובכיתה א'), ומונע את המחלה אצל 97 אחוזים ממקבליו. העניין הוא שכדי למנוע את התפרצותה של מחלה כה מדבקת, חשוב לשמור על אחוז גבוה של מחוסנים סביבנו. בשנה האחרונה ישנן התפרצויות גדולות ברחבי אירופה בעקבות ירידה בשיעור המחוסנים באוכלוסייה. עשרות אלפים נדבקו במחלה ועשרות מתו.

      כצפוי, מאז חודש מרץ החלה המחלה לזלוג גם אלינו דרך נוסעים שהגיעו ממספר מוקדים בעולם (הודו, תאילנד, איטליה, צ'כיה ואוקראינה). לשמחתנו במדינת ישראל אחוז המחוסנים עדיין מאוד גבוה, גם ביחס למדינות אחרות. כמו כן, נעשים מאמצים להגיע לכל האנשים שנחשפו לחולי החצבת השונים כדי לוודא את מצבם החיסוני, ולהשלים חיסון במידת הצורך. לא במקרה, במהלך החודשים מאז חדרה המחלה למדינתנו לראשונה, מניין החולים נותר מספר עשרות, ולא הגיע למאות ואלפים, כפי שקורה במדינות אחרות בימים אלו.

      החשש הגדול כרגע הוא מחדירתה של המחלה לאוכלוסייה בה יש ריכוז גבוה של לא מחוסנים. במידה ואלו ימנעו מהשלמת חיסונים בהקדם, אנו עלולים לחזות בהתפרצות בהיקף הרבה יותר רחב. אנשים אשר מסרבים להתחסן או לחסן את ילדיהם מתוך אידיאולוגיה שמים בסיכון גבוה, לא רק את עצמם, אלא גם שכנים בעלי דיכוי חיסוני שמפאת מצבם אינם יכולים להתחסן או תינוקות בגיל צעיר מגיל החיסון. בשתי אוכלוסיות אלו המחלה קשה וקטלנית יותר.

      חצבת (GettyImages)
      האם אפשר להכריח יישוב שלם להתחסן? חיסון נגד חצבת (צילום: GettyImages)

      לכאן נכנסת שאלה אתית, האם יש לכפות חיסונים על הסרבנים על מנת להגן עליהם ועל סביבתם, כמו שנעשה בישוב איתמר? מדובר בשאלה מורכבת בדומה לשאלה האם ניתן לאסור לחלוטין על עישון במדינה. בשני המקרים מדובר על סיכון הפרט יחד עם סיכון הסביבה, אולם גם חופש הבחירה הוא זכות. יש שיטענו, שכפי שמגבילים את העישון על ידי הטלת קנסות על מוצרי הטבק יחד עם איסור על עישון במקומות ציבוריים, יש אפשרות להטיל הגבלות דומות על סרבני החיסון, כגון הפחתה בקצבאות או התניית חיסון בכניסה למוסדות לימוד ציבוריים, כפי שנעשה במדינות אחרות. עם זאת, סנקציות שכאלו עלולות לפגוע גם באוכלוסיות ללא התנגדות אידיאולוגית, שמעוניינות לחסן, אך עם נגישות נמוכה לשירותי הרפואה, או שבאזורן תשתיות הרפואה אינן מספקות. כמו כן סנקציות כאלה דווקא עלולות להגביר את ההתנגדות לחיסונים, שכאמור, כיום היא יחסית נמוכה. על כן נקיטת צעדים כאלו צריכה להתבצע בכובד ראש תוך שקילת היתרונות אל מול החסרונות.

      אנחנו בעמותת מדעת, עושים ככל יכולתנו כדי להנגיש את המידע הנכון ממקורות מהימנים ומדעיים, על מנת לעזור לציבור לבצע את ההחלטות הרפואיות הנכונות שיטיבו עם בריאותו. כתמיד, ניתן לפנות אלינו דרך האתר או בפורומים הרלוונטיים.

      נטע סופר צור היא ד"ר לאימונולוגיה ודוברת עמותת מדעת