מה נחשב לקצב לב נורמלי ואיך הכי נכון למדוד אותו?

ממש כפי שאתם יודעים שדם זורם בעורקיכם, או שהגוף שלכם מורכב בחלקו ממים, אתם בוודאי גם יודעים שלכולנו יש קצב לב שמושפע מהגיל שלנו, מהמצב הבריאותי, תרופות שאתם נוטלים ועוד. אבל האם אתם יודעים מה המשמעות של הדופק, או יותר נכון, מה נחשב לקצב נורמלי ותקין?

אם תשאלו את רוב האנשים היכן מודדים את הדופק, רוב הסיכויים שהם יענו לכם שבצוואר או בפרק היד, והם צודקים מפני ששם הכי קל, אבל בפועל יש יותר מעשרה מקומות שניתן למדוד בהם את קצב הלב באופן מהימן, ביניהם עורק הזרוע ועורק הירך. הדרך הכי טובה אגב למדוד את קצב הלב היא לשבת למשך כמה דקות ולהירגע, לקחת שתי אצבעות ולהניח אותן על העורק, אם זה ביד או בצוואר, ללחוץ קלות ולמדוד 15 שניות. לאחר מכן הכפילו את המספר שיצא לכם בארבע ואז תקבלו את בדופק שלכם פר דקה.

עוד בנושא:
בדק בית: בדיקות רפואיות שאתם יכולים לעשות בעצמכם
תפסיקו לבהות במשקל: 7 דרכים יעילות יותר למדוד את הבריאות שלכם
תיעוד מדהים: ראיתם פעם לב פועם מחוץ לגוף?

מכשירים לבישים כגון שעונים חכמים משתמשים באור ולא בלחץ, כדי למדוד את קצב הלב. כאשר נפח העורקים הקטנים בפרק כף היד גדל באופן זמני עם כל פעימות לב, כמות האור המשתקפת חזרה למוליך משתנה והתדירות שבה מתרחשות תנודות אלה היא למעשה קצב הלב. מדובר אומנם על דרך קלה ואטרקטיבית למדוד את הדופק, אך היא בעייתית מפני שכל הפרעה בתנועה יכולה להפריע לקליטה ומדידה נכונה. מאידך, בהקשר לא רפואי שבו לא נדרש דיוק של 100 אחוזים מדובר בכלי יעיל ונוח למדידה עקיפה של קצב הלב.

בנוסף למספר הפעימות של הלב ניתן להעריך את פעילותו החשמלית של הלב עצמו. כאמור הלב שלנו פועל על חשמל - למעשה, כל פעימת לב אחת היא תוצאה של דחף חשמלי זעיר שנע בתאים מיוחדים דרך שריר הלב שלך. פעילות חשמלית מסונכרנת זו יוצרת התכווצות יעילה של חלקי הלב על מנת להבטיח שאיבה והזרמה יעילה של דם לתוך הלב וממנו החוצה. ניתן למדוד את הפעילות החשמלית של הלב שלנו באמצעות אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), המהווה את המדד הכי אמין ואינפורמטיבי לפעילות החשמלית של הלב.

כדי להתחיל ולענות על השאלה הזה, יש משתנה אחד חשוב שצריך לשים אליו לב והוא הגיל. למבוגרים מעל גיל 17 הקצב הנורמלי במנוחה הוא בין 60 ל-100 פעימות לב ואילו אצל ילדים אנחנו מדברים על קצב לב מהיר בהרבה שמשתנה בצורה משמעותית בהתאם לגילאים השונים. הנה כמה מהגורמים שמשפיעים עליו ומעלים אותו:

כושר גופני: כאשר אתם עוסקים בפעילות גופנית הלב צריך להזרים יותר דם לגוף - מה שמעלה את קצב הלב. לב של אדם ממוצע מעביר 5-6 ליטרים של דם בדקה במנוחה, ובמצב של פעילות גופנית המספרים גדלים ל-20 ואצל אתלטים אפילו 35.

קפה ומשקאות אנרגיה: קפאין מגביר את קצב הלב על ידי חסימת קולטנים לאדנוזין, בתאי מערכת העצבים המרכזית וכן במערכות נוספות ברחבי הגוף.

מתח: מתח והתרגשות גורמים להפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית, שתוכננה ביולוגית כדי לעזור לנו לחפש מזון או לברוח מחיות. בעולם המודרני המערכת הזו נוטה להיות מופעלת כאשר יש לנו למשל שיחה קשה בעבודה, או כשאנחנו צופים בסרט או סדרה מותחים.

זיהום: למעשה כל זיהום, קל וחמור מעלה את הפעילות המטבולית בגוף את חום הגוף ומגביר את קצב הלב. זיהומים באופן כללי מוסיפים לחץ לעבודת הלב ודורשים למשל זרימת דם נוספת שנושאת את תאי המערכת החיסונית ממח העצם ובלוטות הלימפה למוקד הזיהום.

בלוטת התריס: בלוטת התריס שממוקמת בצוואר שומרת על חילוף החומרים. פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להגביר את קצב הלב, יחד עם ירידה במשקל, עצבנות, חוסר סובלנות חום ושלשולים.

הפרעות בקצב הלב: פעילות הלב הרגילה יכולה להיות מופרעת, מה שעלול להוביל לפעימות לב מהירות ולא תקינות. פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב הנפוצה ביותר, כאשר הדופק הופך לא סדיר, והוא יכול לגרום לתסמינים כגון דפיקות לב וקוצר נשימה. אחד הסיבוכים החמורים יותר הוא שבץ.

ומה לגבי האטת קצב הלב? גם פה יש כמה גורמים משפיעים:

הרפיה: קצב הלב מואט כאשר אנו נרגעים והמקביל למערכת העצבים הסימפטטית, מערכת העצבים הפאראסימפתטית, המסייעת לנו "לנוח ולעכל" מופעלת.

תרופות: תרופות רבות יכולות להאט את קצב הלב (חלקן בכוונה להקל על העומס שמופעל על הלב), כגון חוסמי ביתא, תרופות נוגדות דיכאון ומשככי כאבים מסוג אופיואידים

כושר גופני: אימון גופני ופעילות לב וכלי דם גורמים לדופק נמוך יותר במנוחה הודות להתכווצות יעילה יותר של הלב, ולכן לספורטאים לרוב יהיה דופק נמוך יותר (בין 40 ל-60). זה לא לגמרי ברור למה זה קורה, אבל המנגנון הדומיננטי שמאחורי זה הוא שינויים במערכת ההולכה החשמלית של הלב שקורים עם אימון גופני.

הפרעות קצב הלב: הפרעות בקצב הלב יכולות לא רק להאיץ את קצב הלב אלא גם להאט אותו. האטה של קצב הלב מתרחשת כאשר האותות החשמליים, שמקורם בעליה של הלב, אינם מתפקדים כראוי בחדרים שבתחתית הלב. מצב זה יכול להיות מסכן חיים, זאת על אף שלחדרים יש מערכת גיבוי של 40 פעימות לדקה, אך היא יכולה להיכשל ולגרום ללב להפסיק לפעום לחלוטין.

למרות הטווח של קצב הלב תקין עומד על בין 60 ל-100, יש יותר ויותר עדויות מחקריות שעדיף לכם שהוא יהיה בקצה הנמוך. כך למשל במחקר אמריקאי מקיף נמצא כי פעילות מואצת של קצב הלב הייתה קשורה ליותר מקרים של התקפי לב, שבץ, בעיות לב ובעיות אחרות בהשוואה לקצב לב איטי. אבל האם אתם יכולים לשלוט בקצב הלב שלכם?

חשוב יותר מאשר לנסות להגיע לקצב הלב התחתון הוא לנסות לעשות יותר דברים כדי לשמור על הבריאות שלנו. הקפדה על פעילות גופנית (לפחות 30 דקות חמש פעמים בשבוע בעוצמה בינונית), הרפיה, תזונה בריאה, ושמירה על משקל ולחץ דם תקינים יסייעו בזה.