פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגילוי הארכיאולוגי שחשף פרטים על מחלת הסרטן בתקופה העתיקה

      חוקרים שגילו מעל לאלף שלדים קבורים במצריים חשפו ממצאים על מחלת הסרטן שמראים את ההתעצמות שלה לאורך השנים. אז איזה סוגי סרטן נמצאו ומה הייתה הסטטיסטיקה של המחלה אז בהשוואה להיום?

      מצרים שוקלת להשכיר אתרי ארכיאולוגיה (רויטרס)
      ממצאים עתיקים שחושפים פרטים על מחלת הסרטן. הפירמידות במצריים (צילום: רויטרס)

      ארכיאולוגיה מסתבר היא לא רק מקור לגילויים כמו כדי חרס או עששיות מימים קדומים, אלא היא יכולה לגלות לנו הרבה על הרפואה והבריאות בתקופות עתיקות. עצמות שהתגלו בבית קברות מצרי עתיק גילו לחוקרים כי מחלת הסרטן היא לא רק נחלתו של האדם המודרני, אלא כבר הייתה קיימת בתקופת הפרעונים, רק שהנוכחות שלה הייתה קטנה יותר ועוצמת המחלה פחותה.

      החוקרים גילו כי מתוך 1,087 שלדים קבורים בני 1,500 ל-3,000 שנה, 6 נמצאו ככאלה שנשאו את מחלת הסרטן - שתי נשים צעירות עם סרטן צוואר הרחם, גבר עם סרטן האשכים, אישה מבוגרת יותר עם סרטן המעי הגס, אישה מבוגרת יותר עם קרצינומה גרורתית ופעוט עם לוקמיה. מדובר על שיעור של 5 מקרים מתוך אלף, זאת בהשוואה לסטטיסטיקה של היום שמתקרבת ל-500 מתוך 1,000 בני אדם שיחלו בסרטן לאורך חייהם - סיכון גדול יותר פי 100 ממה שהיה בעיר העתיקה דאחלה שנמצאת במדבר המערבי של מצרים.

      בגלל שרקמות רכות לא שורדות לרוב אלפי שנים, החוקרים שמחקרם התפרסם בכתב העת Paleopathology חיפשו עקבות של מחלת הסרטן בעצמות. נגעים שנמצאו על השלדים הכילו קרצינומה, ולמרות שקשה לאבחן אותם על סמך עצמות בלבד, החוקרים הצליחו לקבוע את הסוגים הסבירים ביותר בהתבסס על התפלגות האוכלוסייה כמו גם על הגיל ומין האדם. שלושה מהם - שתי נשים וגבר - נפלו מחוץ לטווח הגילאים הרגיל, ומתו ככל הנראה בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.

      עוד בנושא:
      לא סקס עם קוף: איך באמת הגיע האיידס לבני האדם?
      האישה השחורה ששינתה את פני הרפואה ולא ידעה מזה כלל
      איך האדם הקדמון אחראי לאלרגיות שלכם היום?

      שלד מומיה שהתגלתה בקבר אמנאמאט, ליד לוקסור, מצרים, 9 בספטמבר 2017 (רויטרס)
      שלד של מומיה שהתגלה באיזור אחר במצריים (צילום: רויטרס)

      כאשר המקרה של דאחלה הוצגו לראשונה בכנס מקצועי, התגובה של החוקרים הנוספים הייתה כי "הגילאים שלהם היו צעירים מדי!". אבל הממצאים הראו כי הזכר שהיה בגיל 25-30 קרוב לוודאי חלה בסרטן האשכים, שכן גיל זה היה בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר למחלה, ושתי הנשים הצעירות סבלו ככל הנראה מסרטן צוואר הרחם. שני סוגי סרטן אלה קשורים ל-HPV (נגיף הפפילומה האנושי), שנמצא בסביבה במשך זמן רב מאוד, הרבה יותר מאשר גיל העצמות שנמצאו.

      באופן מעניין, למומיה של הזכר החולה הייתה רקמה רכה שהשתמרה, כולל הגידול. משמעות הדבר הייתה שניתן היה לבצע ניתוח שלאחר המוות ולערוך ניתוח רקמות, ולזהות באופן חיובי אדנוקרצינומה, שהיא גידול ממאיר של תאי אפיתל של בלוטות. האישה המבוגרת סבלה ככל הנראה מסרטן שד או סרטן המעי הגס, והילד, שכמעט כל עצם בגופו הראתה סימנים למחלה מערכתית כרונית, סבל ככל הנראה מלוקמיה, בהתחשב בשכיחותה בקרב קבוצת הגיל שלו.

      לא חיו מספיק שנים

      יש כמה סייגים המנחים הערכות חסר של שכיחות מחלת הסרטן במצרים העתיקה. ראשית, תוחלת החיים הממוצעת הייתה קצרה יותר - רק 7.7% מהתושבים באזור זה עברו את גיל 60. לאור העובדה כי רבע ממקרי סרטן חדשים מאובחנים בין הגילאים 65 ו-74 (כך על פי המועצה הלאומית לסרטן בארה"ב), תוחלת חיים קצרה זו השפיעה על הסיכון לחלות בסרטן במהלך החיים. גורם נוסף שיכול להשפיע על התוצאות הוא היעדר רקמות רכות. סרטן לא תמיד משאיר סימן על העצמות, כך שיכולים להיות כמה מקרים בין 1,071 השלדים שהחוקרים החמיצו.

      אף על פי כן, החוקרים מאמינים כי השכיחות של מחלת הסרטן הייתה נמוכה בלפחות פי 50 במצריים העתיקה מאשר בימינו. "אנחנו בספק שגם אם המצרים הקדומים היו בעלי תוחלת חיים דומה לזו שבחברה המערבית המודרנית, שיעור הסרטן היה שווה ערך", כתבו החוקרים.