פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האישה השחורה ששינתה את פני הרפואה ולא ידעה מזה כלל

      בזמן שהנרייטה לקס גססה מסרטן ב"מחלקה לצבעוניים" בבית החולים במרילנד, נלקחה דגימת תאים מגופה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה. התאים הללו המשיכו לחיות הרבה אחריה, וסייעו לפיתוח חיסונים, הפריות מבחנה וטיפולים לסרטן. זה הסיפור שלה

      הנרייטה לקס (צילום מסך)
      היא היתה פועלת בחוות טבק, צאצאית לעבדים שחורים, אבל התאים שלה הגיעו עד לירח. הנרייטה לקס (צילום ארכיון)

      הנרייטה לקס נולדה בשנת 1920 בווירג'יניה, צאצאית של עבדים שחורים ואדוניהם הלבנים. היא עבדה כפועלת חקלאית בחוות טבק, נישאה לבן דודה וילדה לו 5 ילדים. בשנת 1951, בהיותה בת 31, היא הגיעה לבית החולים ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, עקב כאבי בטן. לקרוביה אמרה שהיא מרגישה "מעין קשר" בבטן. לקס אושפזה ב"מחלקה לצבעוניים", שהוקצתה באותם ימים של הפרדה גזעית בארה"ב למטופלים שחורים. הרופאים שבדקו אותה גילו שה"קשר" הוא בעצם גידול סרטני בצוואר הרחם, שהלך והתפשט במהירות.

      כחודשיים לאחר מכן, לקס מתה כתוצאה מהסרטן שפשט גופה. אך קצת לפני כן, אחד מהמנתחים שטיפלו בה נטל דגימה של כמה תאים מהגידול שלה. הוא עשה זאת, אגב, ללא ידיעתה של לקס – צעד שכיום נחשב להפרה בוטה של זכויות החולה והאתיקה הרפואית, אך באותם ימים לא היה מנוגד לפרוטוקול.

      עוד בנושא:
      למות חלקה: ההיסטוריה הקטלנית של הסרת השיער
      למה אנחנו כל כך מפחדות מבדיקת פאפ?
      משבר אמצע החיים: איך נשים מתמודדות עם סרטן צוואר הרחם?

      תאי HeLa של סרטן צוואר הרחם (ShutterStock)
      מסתבר שהתאים של הסרטן של לקס היו "קשוחים" יותר מאחרים. תאי HeLa תחת מיקרוסקופ (צילום: shutterstock)

      התאים שנלקחו מגופה של לקס ללא ידיעתה המשיכו לחיות ולהתרבות הרבה אחריה, והם היו מעורבים בכמה מהגילויים ומפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בעולם הרפואה של העשורים האחרונים. התאים הסרטניים של לקס היו שושלת התאים האנושיים הראשונה שהמשיכה להתרבות מחוץ לגוף, והם זכו לכינוי תאי HeLa (צירוף שתי האותיות הראשונות משמה הפרטי ושם משפחתה של לקס). הם הפכו להיות כלי שערכו לא יסולא בפז עבור מדענים וחוקרים ושינו מקצה לקצה את כל מה שנחשב לאפשרי ולא אפשרי בתחום הרפואה.

      מיליארדי תאי HeLa נקנו ונמכרו על ידי מדענים ברחבי העולם מאז 1951 ועד היום. והם שימשו בין השאר, בפיתוח החיסון לפוליו, הפריות מבחנה ופרוייקט מיפוי הגנום האנושי. כמו כן, היה להם חלק גם בפריצות דרך בטיפולים בסרטן, חקר האיידס, שיבוט, מחקרים בתאי גזע ועוד רבים אחרים. כמה מהתאים האלה אפילו שוגרו כל הדרך לחלל על מנת לבחון את השפעות חוסר הכבידה עליהם.

      את אחת הדוגמאות שממחישות באופן המובהק ביותר את חשיבותם של תאי HeLa לרפואה ניתן למצוא באתר PubMed, ספריית המחקרים הרפואיים של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH). אם תקישו בחלון החיפוש של האתר את הביטוי HeLa הדבר יניב למעלה מ-90 אלף תוצאות. למעשה, השפעתם של תאי HeLa היא כה נרחבת ויש להם נגיעה בכל כך הרבה מחקרים עד שקשה לאמוד את קנה המידה שלה.

      הקרנת הבכורה של הסרט חייה של הנרייטה לקס (GettyImages)
      אופרה ווינפרי לצד תמונתה של הנרייטה לקס, בבכורת הסרט על חייה (צילום: אימג'בנק, GettyImages)

      אולם, למרות התרומה העצומה שהיו לתאים שנלקחו מגופה למדע, להנרייטה לקס עצמה ולבני משפחתה לא היה מושג לגבי כל זה. למעשה, עד לפני כמה שנים מעטים בלבד שמעו את שמה של לקס והכירו את סיפורה. כל זה השתנה כאשר בשנת 2010 יצא לאור ספרה של רבקה סקלוט "חיי האלמוות של הנרייטה לקס" שחשף את סיפורה ואת חשיבותה בהיסטוריה של הרפואה לקהל הרחב. בשבוע שעבר שודר ברשת HBO סרט המבוסס על סיפורה של לקס, שבו מופיעה גם אגדת הטלוויזיה אופרה ווינפרי. הסרט משודר בימים אלו גם בישראל.

      למה דווקא התאים שלה?

      קשה לשים את האצבע ולקבוע מה הפך דווקא את תאי הסרטן של לקס לכל כך ייחודיים עד שהם הפכו לבני אלמוות. מדענים משערים שהדבר קשור בין השאר לעובדה שהגידול שממנו סבלה הנרייטה היה מזן אגרסיבי במיוחד. השילוב עם מחלת העגבת, שגם ממנה סבלה לקס, החליש את המערכת החיסונית בגופה ואיפשר לתאי הסרטן לשגשג בגופה ולהתחזק.

      במילים פשוטות: הסרטן של לקס היה "קשוח" יותר מאחרים, והתאים שלו הצליחו לשרוד גם בתנאים לא מיטביים, מה שאיפשר לחוקרים את מרחב התמרון שלו היו זקוקים על מנת לייעל ולשפר את טכניקת התרביות שלהם. את המסקנות הם יישמו גם על שושלות תאים אחרות, וכך הצליחו לבסס סוף סוף שיטות שאיפשרו להם לגדל תאים אנושיים גם מחוץ לגוף האדם.

      הנרייטה לקס (צילום מסך)
      בלתי אפשרי לכמת את מספר האנשים שחייהם ניצלו הודות לתאים שלה. הנרייטה לקס (צילום ארכיון)

      גם היום, 66 שנים לאחר שנלקחו כדגימה ראשונית, תאי HeLa מוסיפים להיות מעורבים בשלל מחקרים וניסויים קליניים. הודות לעובדה שמדובר באחת הדגימות האורגניות המתועדות ביותר, הן משמשות למשל כקבוצת ביקורת בניסויים שבודקים את יעילותן של טכנולוגיות חדשות לטיפול בסרטן. "אנחנו משתמשים בתאי HeLa כדי לכייל ולחדד את הטכנולוגיות החדשות משום שאנחנו יודעים בדיוק אילו מוטציות קיימות בהם", מסביר אנדרו אדי עוזר מרצה לגנטיקה מולקולריות ורפואית באוניברסיטת אורגון למדעים ורפואה.

      לא ניתן לכמת את מספר האנשים שחייהם ניצלו הודות למחקרים שהתבססו או נעזרו בתאי HeLa, אך אחד ההיבטים שאותם ניתן לבחון בהקשר זה, בשילוב עם ההתקדמות שנעשתה לאורך השנים ברפואה מונעת, הוא שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם – אותו סרטן שגבה את חייה של הנרייטה לקס בעצמה – שפחתו ביותר מ-60 אחוזים בין השנים 1955 ל-1992 (עפ"י נתוני המכון הלאומי לבריאות).

      "תאי האלמוות" הראשונים בהיסטוריה

      מחקרים מבוססי HeLa מהווים גם את אבני היסוד של התחום המכונה "רפואה בהתאמה אישית": טיפולים שמותאמים לסביבה, לאורח החיים ולגנטיקה הספציפית של כל מטופל (להבדיל מטיפול אחיד לכל החולים במחלה מסויימת). רפואה מותאמת נחשבת לדעתם של חלק מהרופאים, לעתיד של טיפולי הסרטן. אימונותרפיה היא אחת הדוגמאות לכך – במסגרת הטיפולים האימונותרפיים מדענים מנסים לגרות את המערכת החיסונית של החולה ולגרום לה להלחם בתאים הסרטניים בכוחות עצמה. הגורם לגירוי יכול להיות תרופות, חיסונים או השתלת תאים.

      כיום, HeLa אינה שרשרת התאים היחידה שמשרתת חוקרים, אך התאים הללו הם ככל הנראה אלה שסללו את הדרך עבור כל דגימות התאים שמשמשות לפיתוח תרופות, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות חדשות ולכל החידושים הרפואיים שבאו בעקבותיהם. "תאי HeLa ממשיכים להיות כלי משמעותי במעבדות רבות שעמלות על פיתוח תרופות לסרטן", אמרה ד"ר פטרישיה תומפסון-קרינו, מרצה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטוני ברוק, בראיון להאפינגטון פוסט.

      הנרייטה לקס (צילום מסך)
      חשב בטעות שאולי אישתו המנוחה עדיין בחיים אי שם באיזו מעבדה עלומה. בני הזוג הנרייטה ודיוויד דיי לקס (צילום מתוך ארכיון משפחת לקס)

      כאמור, אף על פי שבקהילה המדעית והרפואית תאי HeLa היו שם דבר, בכור מחצבתה של הנרייטה ובקרב בני משפחתה היו ידועים רק פרטים מועטים אודות העניין. בשנות ה-70 נעשה ניסיון לפנות לילדיה של הנרייטה ולבקש מהם דגימות דם, לצורך העמקת המחקר בתאיה והרחבתו. אולם, הרופאים שפנו לאלמן של הנרייטה – דיוויד דיי לקס, כשלו שוב ביכולות ההסברה שלהם ולא היטיבו להבהיר ללקס (שהיה כמעט נטול השכלה לחלוטין עם יכולת קריאה של תלמיד כיתה ד') מה מטרתם. בשלב מסויים, כשסיפרו לו שהתאים של אישתו המנוחה ממשיכים לחיות במעבדות ברחבי המדינה, הוא הבין בטעות שייתכן שאישתו עדיין בחיים ומוחזקת במעבדה כלשהי אי שם. לקס נבהל ופקפק במניעיהם של הרופאים וסירב לשתף עמם פעולה.

      מדענים זכו לממון ותהילה, המשפחה לא ראתה פרוטה

      צאצאיה של הנרייטה לקס, שחיים כיום בארצות הברית, משתדלים להמשיך את מורשתה של הסבתא-רבתא שלהם במספר מישורים. ורוניקה רובינסון, נינתה של הנרייטה שמתעתדת להשלים בקרוב את לימודיה בבית הספר לאחיות, משתתפת בכנסים ובהרצאות במוסדות אקדמיים ומחקריים ברחבי העולם, בהם היא מספרת את סיפורה של סבתה, והיא גם חברה בוועדה של המכון הלאומי לבריאות שמפקחת על פרוייקט מיפוי הרצף הגנטי של תאי HeLa. בנוסף, היא משמשת כמנכ"לית קרן הנרייטה לקס למורשת HeLa, שמציעה תמיכה למשפחות שמתמודדות עם משברים רפואיים.

      במקביל לקרן זו פועלת קרן נוספת בשם "קרן הנרייטה לקס", שאותה ייסדה הסופרת רבקה סקלוט במטרה לסייע לבני משפחתה של לקס, שלאורך השנים לא זכו לשמץ מהתהילה והממון שתאי HeLa הניבו לחלק מהמדענים והרופאים שהשתמשו בהם. "לפעמים דברים רעים קורים לאנשים טובים, כדי שדברים מופלאים יוכלו להתרחש בעקבותיהם", אמרה ורוניקה רובינסון, בראיון לרשת CNN. "משפחת לקס הפכה, שלא בידיעתה, לפנים של עולם הרפואה. אנחנו מייצגים את האנשים שקולם לא נשמע בדרך כלל".