משבר אמצע החיים: איך נשים מתמודדות עם סרטן צוואר הרחם?

החיים השתנו כרעם ביום בהיר, כשבגיל 40 הוזמנה ד' יום אחד למרפאה, ועל סמך בדיקות שביצעה בעקבות דימום לא סדיר, אובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם. חייה של ד', נשואה ואם לשניים, השתנו באחת. היא שתמיד הייתה הצוק האיתן של המשפחה, שגידול הילדים, אחזקת הבית וטיפול בהורים היה מונח על כתפיה, החלה לחשוש מהעתיד לבוא ואם תשרוד את הניתוחים ההקרנות והטיפול הכימי –מה יישאר מנשיותה? ומה תגיד בעבודה, שם רק לאחרונה קיבלה קידום? הכול מתגמד למלחמת הישרדות שתוצאותיה לא ברורות.

סרטן צוואר הרחם הוא סרטן שנגרם על ידי וירוס הפפילומה באמצעות מגע מיני. ברוב המקרים, המנגנון החיסוני של הגוף מסוגל להתמודד עם הווירוס, אולם אצל חלק קטן מהנשים, מסיבה שאיננה ברורה, הווירוס מצליח לחדור לתאי צוואר הרחם ולגרום בהדרגה לגידול סרטני, לרוב בתהליך איטי. העובדה שמחולל המחלה הוא וירוס הביאה לפיתוח חיסון למחלה שתוצאותיו מתחילות לשאת פרי.

למרות שבאופן כללי, שכיחותו של סרטן צוואר הרחם נמוכה בהרבה מהשכיחות של סרטן השד וסוגי סרטן נוספים, ובישראל אף נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למדינות המערב, שכיחותו הופכת משמעותית בקרב נשים צעירות מתחת לגיל 40, והיחידי ששכיח יותר ממנו בגילאים אלה הוא סרטן השד. בשנת 2012 אובחנו 883 עם מחלה טרום ממאירה בצוואר הרחם ו-231 נוספות עם סרטן צוואר רחם חודרני, למרות המספר הנמוך של סרטן צוואר רחם חודרני, נפטרו באותה שנה 76 נשים מהמחלה, מה שמעיד על שיעורי תמותה גבוהים יחסית.

בגילאי 40 עד 50, תקופת הזמן הממוצעת לאבחנה בסרטן צוואר הרחם, האישה היא מרכז חיי המשפחה, במקרים רבים מגדלת ילדים קטנים, מטפלת בהורים מבוגרים, מחזיקה בקריירה, וכל משפחתה מונחת על כתפיה. זהו הפרופיל של אישה ממוצעת במדינת ישראל, וכשזה קורס, חיי המשפחה כולה משתנים. בהיותה של המחלה מועברת במגע מיני, הגילוי אף עשוי לעורר חשדות מצד האישה שנדבקה מבעלה שמא קיים יחסי מין עם נשים אחרות.

יש חולות שמאובחנות אפילו בגילים צעירים יותר, בגילי 30 או אפילו 25, לעתים עוד בתקופה שבה רק מתפתחים חיי זוגיות, והגילוי יכול לפגוע ביכולתן למסד קשרי זוגיות ומשפחה, מעבר לפגיעה בנשיות. יש לזכור שחלק לא מבוטל מהנשים דוחה את הקמת המשפחה לטובת השלמת לימודים ומיסוד קרירה, ובדיקות הסקר למניעת המחלה ממומנות כיום בסל הבריאות רק בגילי 35 עד 54 – מה שיוצר שכבה לא מבוטלת של נשים שחשופות לפגיעה באיכות חייהן.

התמודדות עם המחלה וההשלכות הספציפיות של גידול סרטני בצוואר הרחם מציבים אתגרים קשים בפני החולות הצעירות שדורשים תעצומות נפש. מעבר לאובדן הפוריות, הנשים חשופות להתקצרות והצרות הנרתיק ולהתפתחות בלות מוקדמת – תופעות שכיחות של הטיפול הקרינתי שמובילות לאובדן חשק מיני, גלי חום ואובדן חיוניות, וכל אלו הן פגיעות משמעותיות מאוד בכל מה שקשור לאינטימיות ולתחזוק מערכת זוגית ומשפחתית.

במחקר האמריקאי שפורסם באוקטובר 2004 בכתב העת הרפואי Psychooncology תארו החוקרים מאוניברסיטת UCLA את המעמסה הנפשית הקשה שעוברות החולות, צעירות ברובן, חלקן נשות משפחה שעד אבחנתן ששימשו כעמוד התווך של הבית.

לחוקרים תארו החולות מצבים נפשיים מטלטלים: "ביום אחרי האבחנה הלכתי לבקר את אבי", סיפרה אחת החולות, "החזקתי את ידו וביקשתי ממנו סליחה אם הייתי מתישהו חסרת כבוד או אם נכשלתי במשהו. הוא תהה למה אני עושה זאת, אבל העדפתי לא לספר". חולה נוספת ציינה כי המשיכה לקיים יחסים עם בן זוגה, אך סייגה ואמרה כי "אלה חיים בחרדה, חושבים מתי יכאב. אנחנו עדיין אינטימיים אבל זה כבר לא אותו דבר. כזוג נשוי את רוצה להעניק, אבל את כבר לא חופשייה כמו שהיית. האהבה אותה אהבה, אבל איכות הפעילות המינית ירדה לה".

במחקר נוסף מקנדה, שבחן את תחושותיהן של 26 נשים עם סרטן חודרני בצוואר הרחם ובני זוגם ופורסם בסתיו 2005, העלו הן הנשים והן בני הזוג חששות בעוצמה דומה בנוגע למחלה ולטיפול, ובעיקר פחדים בנוגע למיניות, לתוצאות המחלה ולתקשורת עם הצוות המטפל.

הרוב חוו קשיים בזוגיות, אינטימיות ובתחומי חיים נוספים. החוקרים ממליצים על תמיכה נפשית למחלה הן לנשים והן לבני זוגם, כדי לחזק את המבנה הזוגי והמשפחתי בתקופה רגישה זו.

האם יש אור בקצה המנהרה?

הבנת מנגנון המחלה מאפשרת לאחרונה לפתח אמצעים חדשניים כדי להתמודד איתה. החיסון שמתחיל להדגים את יעילותו, המכסה כיום ארבעה זנים של הווירוס, הולך ומשתכלל.
הידע שנצבר בעשור האחרון בהבנת מנגנון התפתחות סרטן צוואר רחם מתורגם לניסיון לפתח תרופות ספציפיות לגידול. בקנה נחקרות תרופות חדשות, לרבות תרופה ביולוגית שהראתה הארכת חיים משמעותית בחולות עם מחלה מתקדמת. מחקרים אחרונים שפורסמו בתחום הראו שתוספת של טיפול ביולוגי לכימותרפיה המקובלת, מובילה לעלייה בהישרדות מטופלות עם סרטן צוואר הרחם המתקדם. תוצאות אלו מהוות קרן אור לחולות הצעירות.

בנוסף, הניתוחים הקשים והכואבים מפנים מקומם לניתוחים רובוטים ולפרוסקופים שמאפשרים את שחרור החולה לביתה למחרת, ואף מומחים לקרינה שוקדים על פיתוח טכניקות מתקדמות למיקוד הטיפול הקרינתי תוך הפחתה משמעותית בתופעות הלוואי.

לצד הטיפול התרופתי, חשוב להתייחס גם לממד הנפשי של המחלה ולפתח שירותים תומכים נפשית בחולות ובמשפחותיהן, כדי לסייע באתגרים שניצבים בפני החולה עצמה, בני משפחתה ושותפיה לחיים והוריה המבוגרים, במטרה להקל על המתח ולקדם שיפור הכרחי באיכות החיים.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת הרופא המטפל בהתייעצות עם המטופל.

ד"ר אמנון עמית הוא מנהל חטיבת נשים, אחראי אגף הנשים ומנהל היחידה הגינקו-אונקולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

המידע נכון לתאריך נובמבר 2016. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.