אם חשבתם שאלרגיות הן בעיה של העולם המודרני, כעת מתברר שהבעיה הזו התחילה כבר כשאבותינו הראשונים ההומו סאפיינס קיימו יחסי מין עם ניאנדרטלים. שני מחקרים שפורסמו בכתב העת American Journal of Human Genetics מצביעים על כך שגנים שעלולים לגרום לאלרגיות הועברו לבני אדם כאשר התרבו עם ניאנדרטלים ועם האדם הדניסובי (Denisovans) - שהם חלק מאוכלוסייה פרהיסטורית נכחדת של אדם קדום שחיה לפני כ-40 אלף שנים.
בני האדם הדניסובי והניאנדרטלי חיו באירופה ובמערב אסיה במשך מאות אלפי שנים לפני שבני האדם המודרנים הראשונים - ההומו ספייאנס, הגיעו - ובכך הסתגלו לפתוגנים ולחיידקים המקומיים. דרך רבייה עם המינים המקומיים האלה, בני האדם, ערבבו גנים עם האדם הניאנדרטלי והאדם הדניסובי, מה שהפך אותם לעמידים לפתוגנים אלה גם כן.
"כשבני האדם המודרניים יצאו מאפריקה, הם פגשו את הניאנדרטלים שחיו באותה התקופה באירופה ובמערב אסיה. שתי הקבוצות התרבו ביניהן, מה שהוביל לכך שבני האדם החדשים נשאו עימם חלק מה- DNA של האדם הניאנדרטלי כשהיגרו אל מחוץ לחלקים רחבים יותר של היבשת", ג'נט קלסו, אחת מעורכות המחקר הסבירה.
6 אחוזים מה-DNA המודרני
כתוצאה מהכלאה זו, מחקרים גנטיים מצביעים ש-2.5 אחוזים מה- DNA של האירופים של היום הגיעו מהניאנדרטלים, ואילו מחקרים אחרים מצביעים על כך שעד 6 אחוזים מה-DNA המודרני מקורו בקבוצה הכוללת את הניאנדרטלים והדניסובים.
באמצעות מחקר של DNA אנושי שנאסף, צוות ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה מצא שלושה גנים שעדיין משחקים תפקיד במה שמוגדר "חסינות מולדת".
חסינות מולדת מתייחסת למנגנונים חשובים במערכת החיסונית האנושית, שמגיבים לזיהומים באופן מיידי. גנים חשובים אלה אפשרו לבני האדם לנסוע ברחבי העולם וליישב אזורים חדשים מבלי שנכחדו ממחלות שלא היתה להם הגנה מפניהן.
רק קצה הקרחון
יחד עם זאת, למרות שהגנים הניאנדרטלים והגנים של האדם הדניסובי מילאו תפקידים חשובים בהיסטוריה שלנו, הם יצרו בעיות שיש מי שעדיין מתמודדים איתם כיום, עשרות אלפי שנים אחרי. גנים אלו שמגיבים במהירות לפתוגנים מזיקים, יכולים גם לגרום למערכת החיסונית לתגובת יתר לדברים מסוימים, כמו אבקני פרחים או שיער בעלי חיים, והם אף עשויים להוביל לאלרגיות אחרות. לדברי החוקרים מדובר על סוג של "טרייד אוף" ולא ברור אם גם היום הגנים האלה מגנים על אנשים ממחוללי מחלות שונים. "מה שהיה טוב בעבר עשוי להיות טוב או לא טוב עבורנו היום", סיכמו.
לטענת החוקרים הממצאים הם רק קצה הקרחון על האופן שבו הזדווגות עם הניאנדרטלים השפיעה ומשפיעה על כל מיני תכונות שמאפיינות את בני האדם המודרנים כיום. אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שהם מצאו כי המערכת החיסונית של אנשים שנושאים גרסאות ארכאיות יותר של הגנים הללו, מגיבה בצורה חזקה יותר נגד חייקים כמו הליקובקטר פילורי, שעושה לא מעט בעיות עיכול לאנשים רבים.
בעוד שהגילויים על מקורות האלרגיות המודרניות שלנו עשויים להיות מעניינים בפני עצמם, המחקר הינו משמעותי מאוד גם במונחים של הבנת ההיסטוריה האנושית - היות שהוא שופך אור על מידת ההשפעה שהיתה לרבייה האנושית עם מינים מוקדמים אחרים על האבולוציה שלנו.