מחצית מאיתנו יחלו בסרטן מתישהו במהלך חייהם - זו לא עובדה קלה לעיכול, אך זו תמונת המציאות הסטטיסטית.
אם אנחנו רוצים לפצח אחת ולתמיד את הדרך היעילה ביותר לנצח את המחלה הנפוצה הזאת, אנחנו חייבים להבין מהיכן היא הגיעה. יש מי שחושבים שסרטן הוא מחלה יחסית מודרנית, אבל האמת היא ששורשיה של מחלת הסרטן מגיעים רחוק מאוד בהיסטוריה, הרבה יותר רחוק מכפי שרבים מאיתנו מתארים - מאות מיליוני שנים אחורה.
עוד בנושא:
האישה השחורה ששינתה את פני הרפואה ולא ידעה מזה כלל
מחקר חדש: 90% ממקרי הסרטן ניתנים למניעה
איך האדם הקדמון אחראי לאלרגיות שלכם היום?
סרטן אינו מחלה חדשה בשום צורה או בחינה. ישנן אפילו ראיות לכך שדינוזאורים סבלו מגידולים סרטניים. מחקר אחד בחן יותר מעשרת אלפים צילומי רנטגן של חוליות שדרה של מאובני דינוזאורים שמצויות ביותר מ-700 מוזיאונים ברחבי העולם. המדגם כלל טווח עצום למדי של זני דינוזאורים, החל מהסטגוזאורוס הצמחוני ועד לטי-רקס הטורף האימתני. החוקרים גילו 29 גידולים בעצמות המאובנות של הדינוזאורים הללו, אבל זה לא היה הממצא המסקרן היחיד. כל העצמות שבהן התגלו סימנים לגידולים סרטניים היו שייכות לדינוזאורים מסוג הדרוזאור (דינוזאורים ברווזניים) שהיו בעלי מקור שטוח ורחב, דומה למקור ברווז (ומכאן כינויים), שחיו בעידן הקרטיקון, לפני כשבעים מיליון שנה. החוקרים אינם יודעים גם היום לומר מדוע זן זה של דינוזאורים היה פגיע במיוחד למחלת הסרטן, וייתכן שהתשובה לשאלה זו לעולם לא תתברר.
רק לאחרונה גילתה קבוצה אחרת של חוקרים גידול סרטני בשרידיו המאובנים של דינוזאור מזן אחר - טיטנוזאור. מדובר בראיה ראשונה לכך שסרטן פגע גם בדינוזאורים שאינם הדרוזאורים.
גידול שפיר בן 2 מיליון שנה
אם מסתכלים במעלה שושלת היוחסין האבולוציונית האנושית, ניתן לראות שלסרטן יש שורשים ענפים גם שם. ההומנין העתיק ביותר שבשרידיו התגלו סימנים למחלת הסרטן היה שלד בן 2 מיליון שנה של קוף אדם נכחד בשם אוסטרלופיתקוס סדיבה, שנחשב לאחר מהאבות הקדומים ביותר של האדם. בשרידי השלד, שהיה של צאצא צעיר, התגלה גידול שפיר בחוליות עמוד השדרה.
גם גילויו של הגידול הממאיר הראשון ביצור אנושי קדמון לא איחר להגיע, עת נמצאה עצם בוהן בדרום אפריקה שגילה תוארך ללפני 1.7 מיליון שנה. העצם ככל הנראה השתייכה לזן של הומנין שטרם זוהה, אולם מה שכן הצליחו לזהות בה היה גידול מסוג אוסטאוסרקומה (סרטן העצמות). אף על פי שהשריד היחיד שמצוי בידי החוקרים הוא אותה עצם בוהן אכולת סרטן ואין להם מידע נוסף על הפרט שאליו היתה מחוברת, הם יכולים לקבוע במידה גבוהה של ודאות שלרוץ או ללכת עם הגידול הזה היה ודאי כרוך בכאבים עזים.
לא מודרני ולא ייחודי לבני אנוש
כל הממצאים הללו מוכיחים שסרטן הוא ממש לא עניין חדש או מודרני, הוא אפילו לא נחלתם של בני אנוש בלבד. אנחנו יודעים שישנם מינים רבים של בעלי חיים שיכולים לפתח גידולים סרטניים, ומאובנים מלמדים אותנו שהיו לא מעט זנים, שבינתיים נכחדו ונמחו מעל פני האדמה, שסבלו מהמחלה הזאת לאורך מיליוני שנים.
בעוד שכיום סרטן הוא אחת מסיבות המוות המובילות והשכיחות בעולם, בעבר הוא לא היה נפוץ באותה המידה. זאת, פשוט משום שתוחלת החיים היתה כל כך קצרה עד שרוב האנשים לא הספיקו להגיע לשלב שבו המחלה מתבטאת בתסמינים מורגשים ולרוב הם מתו ממחלות שכיום, בעת המודרנית, הן הרבה פחות נפוצות. עם זאת, ייתכן מאוד ששכיחות המחלה היתה גבוהה יותר מכפי שמשקפים הממצאים המאובנים, משום שגידולים סרטניים ברקמות רכות (שאינן עצמות) לא יכלו להשתמר עד לימינו.
התיעוד הכתוב המוקדם ביותר של מקרה סרטן הוא בכתבים מצריים קדומים שהתיארוך המשוער שלהם הוא לכל הפחות 1600 לפני הספירה וייתכן שהם אף עתיקים יותר, משנת 2500 לפני הספירה. באחד האזכורים הללו יש אפילו הוראות המנחות כיצד להסיר גידול בשד באמצעות טכניקה של צריבה. לאורך העת העתיקה היו מספר אזכורים ותיאורים של מקרי סרטן, כאשר שמה של המחלה ניתן לה על ידי היפוקרטס, שכינה גידולים במילה היוונית karkinos שפירושה סרטן (בעל החיים).
האונקולוג סידהרתא מוקרג'י, שחיבר את הספר "סרטן - קיסר המחלות" כתב עליו: "הציוויליזציה לא גרמה לסרטן, אך בכך שהאריכה את תוחלת החיים האנושית, היא הסירה מעליו את הלוט".
בלתי ניתן למניעה, אך ניתן לריפוי
המסקנה העגומה שעולה מכל המידע שקיים בידינו כיום היא שסרטן הוא אפשרות בלתי נמנעת מרגע שיצור הופך להיות רב-תאי. האבולוציה נסמכת על יכולתו של הדנ"א בתאים שלנו לעבור מוטציות, ובכך ליצור אוכלוסייה מגוונת שעליה יכולה לחול הברירה הטבעית. ואותו מנגנון בדיוק הוא גם זה שמאפשר לסרטן להתפתח, כאשר תאים שעוברים מוטציה מתנתקים ממערכות הבקרה שתפקידן למנוע מתאים התרבות מהירה מדי (וממאירה).
התהליך הזה אכן נשמע כמו משהו שבלתי אפשרי למנוע, אבל זה לא לגמרי מדוייק. כשמדברים על מציאת תרופה ל"סרטן" מתכוונים למעשה למאות סוגים שונים של המחלה. לכן ההתייחסות ל"תרופה" ביחיד היא מטעה. ברור שישנם קשיים מובנים במציאת טיפול יעיל למחלה שבבסיסה היא למעשה בגידה של תאי הגוף שלנו עצמו ופניה שלהם נגדנו, אך כבר כיום ישנן פריצות דרך מבטיחות בטיפול ברבים מסוגי הסרטן.